את מערכת היחסים עם ורד סיימתי עם מכה קלה בכנף.
כמו כל דבר שאני עושה בקצב מהיר, אני גם מתאושש. שם פלסטר על הפצע, ריבאונדים, תקראו לזה איך שבא לכם. חודש וחצי של אינסוף דייטים והרפתקאות.
כששוטטתי באפליקציית אלפא ראיתי את יעל. התמונות היו חתוכות ולא ברורות אבל ראיתי את הפוטנציאל.
היא התעלמה מההודעות שלי.
קראו גם:
בפעם הראשונה בחיי הלכתי לטיפול כדי לסדר את הראש.
כשיצאתי מהטיפול ראיתי את ההודעה ממנה. השיחה הראשונה בינינו נמשכה שעה וחצי. קבענו ליומיים אחרי.
היא אמנם לא יפהפייה, אבל מאוד מרשימה. גבוהה, משכילה, רוחנית וכריזמטית. שקענו לשיחות מאוד עמוקות.
מסתבר שחזרה בשאלה והתגרשה רק שנה קודם.
בדייט הרביעי, ארוחת הערב שהכנתי לאור נרות כבר עשתה לה קבץ' בלב.
הימים עם הילדים היו הפוכים, וגם השבתות. אבל הרגשתי פוטנציאל גבוה ועשיתי שמיניות כדי לפגוש אותה בעקביות.
כשהגיעה אליי לסופ"ש כבשה את הילדים. חודש אחרי כבר היינו בחו"ל יחד. חודשיים אחרי בנופש עם הילדים שלי. בפעם הראשונה נהניתי בחופשה עם המשפחה שלי. עם הגרושה החופשות תמיד היו סיוט.
ברקע היא בקשיים. עם הגירושים שלה, הקריירה, המשמורת, הגרוש הדתי, העניינים הכלכליים, בעיות הבריאות של הילדים.
אבל אנחנו מצליחים לדלג מעל הכל ומתאהבים מעל הראש. שיחות עמוקות זה הבסיס שלנו. אני לומד ממנה רוחניות. לומד להקשיב לתחושות ולאינסטינקטים שלי.
אחרי חודשיים מצליחים ליישר את הימים והשבתות. היומיים ללא ילדים באמצע השבוע והסופ"ש זה גן העדן שלנו. המשפחה הדתית שלה מחבקת אותי. המשפחה שלי מאוהבת בה. חופשות יחד, הופעות, חוגגים לה יומולדת בהפתעה. חגים יחד אצל המשפחה הדתית שלה בצפון.
הכל מושלם. שנה שלמה.
הסדק הראשון מגיע אחרי שנה. הילדים שלי מתנהגים לא לעניין והיא שוטפת אותם. הם עונים לה ואני מנסה לטייח ולרצות את כולם. היא נפגעת ממני ונעלמת לכמה ימים. מבקש לדבר ומצליח להחזיר את היחסים לתלם. כמעט.
היא מעדיפה לא להגיע אליי כשהילדים אצלי ואנחנו מתראים פחות. אני סופג.
אחרי חודשיים מתחיל כדור שלג. היא עוברת תאונת דרכים קלה, אני מגיע באיחור לבית החולים והיא לא אומרת כלום אבל זוכרת לי את זה שלא עזבתי הכל ובאתי באותו רגע. צודקת.
ואז מתחילה תקופה גורלית בקריירה שלי. אני נוסע כל שבועיים לחו״ל. וכשאני חוזר היא חסרת מנוחה.
ואז, יום אחד, היא אומרת: "אני רוצה להגיד לך משהו".
הבטן מתהפכת לי.
האישה שאני אוהב לא רוצה אותי יותר.
אוהבת אותך, עוזבת אותך.
שעתיים של פרידה כואבת.
היא מרגישה תקועה ורוצה להיות לבד.
אני אומר לעצמי שאמצא אהבה חדשה צ'יק צ'ק. זה מה שקרה בפעמיים הקודמות. תוך חודש הייתי בזוגיות חדשה. גם לפניה. אבל מקבל סטירה לפנים. אף אחת לא מתקרבת אליה. השבועות עוברים אבל הפצע מדמם. אני ישן כמה שעות בלילה רק עם כדורי שינה. בוכה הרבה. עושה חשבון נפש עם עצמי.
והיא? כל הזמן ברקע.
היא רוצה שנישאר חברים. אני משלה את עצמי שככה אולי נחזור.
אחרי חודשיים היא שולחת לי הודעה שהיא התחילה לצאת עם מישהו. אני מרגיש סכין בלב – ומתחיל לצאת עם בחורה יפהפייה ואיכותית שהכרתי.
הפצע קצת נרגע מהדימום. אני מתאושש לאט לאט.
ואז, אחרי ארבעה חודשים, אני מקבל ממנה הודעה: "התגעגעתי אליך".
קובעים להיפגש לקפה. היא רוצה שנישאר חברים טובים. יומיים של אינסוף שיחות לתוך הלילה. פותחים הכל.
ריח של חזרה באוויר.
היא מבקשת כמה ימים לחשוב. עד תשעה באב. זה לא אומר לי כלום, חוץ מזה שהכרנו בתשעה באב.
אני מרגיש שהיא מתרחקת ומתכנסת. אחרי כמה ימים היא אומרת לי שהלב והראש רוצים אותי, אבל הגוף אומר לה לא.
לך תבין.
אני עייף ממנה בשלב הזה. למה היא גררה אותי לסיבוב שני אם היא לא סגורה על עצמה?
מייחל לקשר כמו שהיה לי איתה, אבל כבר לא איתה.
בדיעבד הבנתי שהיא רצתה לקחת את הדברים לאט, משהו שאני לא יודע לעשות. אצלי זה הכל או כלום.
למדתי לאהוב את עצמי מאז.
כנראה שזה לא היא, זה אני.
תאהב את עצמך קודם, ותקבל אהבה בלי סוף.
