אם הייתי מתעורר מחר בבוקר, ומתחיל ללכת כהרגלי לתחנת האוטובוס ברחוב בו אני מתגורר בדרכי לעבודה ורואה שלטים בסגנון "זהירות, מוקשים לפניך!", כנראה שלא הייתי מתפלא כלל.
קראו גם:
ייתכן שאפילו הייתי שמח אם השלטים היו מעוצבים כמשולשים בצבעי צהוב עם כיתוב זועק באדום, מסוג אלה שרואים כשמטיילים רמת הגולן. ואם לצד השילוט היו גם כמה עמדות בישום, הייתי ללא ספק מברך את העירייה. שכן זיהום רחובות הערים בישראל בשל צואת כלבים הפך לבלתי נסבל!
הצואה מפוזרת בכל מקום ברחובות, בגינות הציבוריות, במגרשי המשחקים, על גבי הדשא הציבורי, בארגזי החול ותחת כל עץ רענן. מדובר במפגע תברואתי רחב מימדים שפוגע באסתטיקה של סביבת המגורים שלנו ומהווה מטרד להולכי רגל ולילדים המשחקים בגני המשחקים.
ישנם בעלי כלבים שנוהגים להוליך את כלביהם (או שמא זה ההיפך?) אל נקודה מסוימת בה מצטברות כבר ערימות של צואה, מראה שאינו מלבב בלשון המעטה, מושך זבובים ושאר מזיקים. ברחוב שבו אני גר יש גם ריח קבוע של צואת כלבים.
אינני יוצא כאן נגד מגדלי כלבים. חס וחלילה. גם אני גידלתי בעבר כלבים, אני אוהב אותם ואת החברות ללא תנאי שהם מעניקים לחבריהם האנושיים. אני נהנה לבוא הביתה ולהתקבל בזנב מכשכש של מישהו שאוהב אותי ישר מהלב.
אני גם חושב שרובם המכריע של מגדלי הכלבים אכן אוספים את הצואה של חיות המחמד שלהם, ובאמת רואים תושבים רבים שמטיילים עם כלב ומחזיקים בשקית ניילון.
עם זאת, המצב הנוכחי כבר בלתי אפשרי.
ניתן לשפר את המצב באמצעות הסברה על בעיתונות, הודעות דואר שהעירייה תשלח לתושבים, הצבת שילוט מתאים ברחובות ונוכחות של פקחים באזורים הרלוונטיים בשעות הבוקר והערב.
בין היתר חשוב להסביר שכל מי שכלבו עשה את צרכיו במקום כלשהו, חשוב שיאסוף, כיוון שהמראה והריח מכערים ומסריחים את המרחב הציבורי. ישנו כנראה מיעוט שיוצר את הבעיה ואיתו צריך להתנהג בתקיפות, בעיקר על ידי מתן קנסות והרתעה. כי אולי מה שלא משפיע כשכואב בעין, ישפיע כשיכאב בכיס.
אז בפעם הבאה שאתם הולכים לטייל עם הכלב, אני מאחל לכם הנאה רבה, ואם במקרה עדיין לא התרגלתם: אל תשכחו את השקית הקטנה. היא מאוד חשובה!
גדעון בכר, פעיל איכות סביבה, מרצה לנושא שינויי אקלים ויו"ר עמותת תושבים משפיעים במודיעין הפועלת לשימור הטבע והגנת הסביבה
