בפגישה בה נכחתי שבוע שעבר פגשתי בזוג הורים מקסימים בתחילת העשור הרביעי לחייהם שביקשו את שירותיי לסיוע עם בנם בן ה-9. האב בכיר בחברת הייטק עולמית והאם מנהלת מחלקה באחד מהבנקים המובילים בארץ. בדרך כלל, ולצרכי ׳חיברות והתחברות׳ אני נוהג לפתוח פגישות מהסוג במן שיחת חולין, כזו שמטרתה לעדור כל רשמיות ולהמיס כל קרח. תוך דקות ספורות ושלא במתכוון, מצאתי עצמי משמש כקהל יחידי בתוך הרצאה שהאב העביר לי בכל הקשור ל׳חדשנות והישרדות בעולם ההייטק׳.
הוא סיפר על החשיבות שבהתגמשות, על כוחה של החדשנות ועל הסכנות שקיבעון ותקיעות בעבר עלולים לגרום לארגונים וחברות ולא רק מתחום ההייטק. לפי שפת הגוף של האם ניתן היה להסיק באופן חד ומשמעי שהיא המעריצה מספר אחת בדיאדה שנוצרה.
ברגע נכון של זיהוי ומתוך רצון להזכיר לאב שהוא זה ששכר את שירותיי וחבל שפגישתנו תסתיים מבלי שהוציא הגה, הצלחתי להכניס את השאלה הראשונה שלי. "ואיך עם הקטנצ׳יק? אתה דואג גם במקרה שלו לוודא ׳התחדשות, למידה והתגמשות׳?"
האב חייך נוכח הקליטה המהירה שלי את המושגים שקודם דיבר אך מיד התרצן חזרה, נאנח ואמר: "במקרה שלו אנחנו די מרגישים תקועים. תראה, טכנית אנחנו מחנכים את הילדים שלנו באותה הדרך שההורים שלנו חינכו אותנו. זה עבד עלינו אז אין סיבה שזה לא יעבוד עליהם. אני לא חושב שבחינוך ילדים צריך בהכרח להתחדש בייחוד כשהדרך הישנה היא טובה, חזקה ואיכותית״.
ואת תשובתי אליו אני מביא לפניכם היום:
בעולם של נגישות טכנולוגית וריבוי אמצעים דרכם יכול ילד קטן להרשות לעצמו להתהלך כגדול וכל יכול, נדרשים המוני הורים ומחנכים להתמודד עם שאלות וסוגיות רבות שלא פעם מובילות למבוי סתום ואף לבעיות.
מכנה משותף ומרכזי להיווצרות סוגיות אלו הוא ללא ספק חוסר ׳התחדשות, למידה והיכרות׳ מצדנו את דור ילדנו הנוכחי. הרשו לי ברשותכם לשים זאת על השולחן - לא מעט שיטות חינוך מהעבר אינן אפקטיביות עוד על ׳הילד המודרני׳.
המוני משפחות נמצאות כיום במצב של קצר בתקשורת מתמשך עם ילדיהם המתחיל מהגיל הקטן. מצד אחד ההורה מנסה להגיע לילד בדרכים שונות שלרוב נלקחות מעברו שלו בתור ילד, ומהצד האחר הילד מרבה להיסגר בפני אותו הורה בטענה שהוא לא מבין שום כלום מעולמו והוא לא אלא יצור פרימיטיבי ומבוגר שתפקידו המרכזי הוא לעשות בושות או בשפת הפולקלור - ׳פדיחות׳.
וזוהי רבותיי הנוסחא המדויקת ליצירתן של בעיות גדולות ומגוונות שעלולות להתקבל בבתים מהסוג. רוצים לחסוך בעיות? להשיג פתרונות? להקדים תרופה למכה?! התחילו לחקור וללמוד אודות דור ילדכם. נסו להבין מה כל כך מושך אותם במסכים, משחקים ושאר אפליקציות.
אפשרו לעצמכם להניח לרגע את כובע ההורות ולחבוש את כובע החברות, כובע שיאפשר לכם לחזור ולהתחבר קצת לילד שבכם מה שבהחלט יתרום לחיבור איתם.
השתדלו להכניס בזמני המשחק והאיכות שלכם איתם רגעי שהייה במחיצת עולם המושגים וההרגלים שלהם.
הוסיפו והתאמצו ללמוד את הז׳רגון שלהם ולהראות להם שאתם בעניינים אף על פי שכבר התחילו לכם מעט קמטים.
תנו להם את ההרגשה לפיה הדלת שלכם תמיד פתוחה ואותה דלת דואגת להשתדרג תמיד בתחומי הידע מהעולם שלהם ככה שאל להם לחשוב או להסיק שאתם עלולים לא להבין אותם.
שדרו להם שאין לכם שום בעיה להיות חלק מהחבורה ושאולי סבא איש פרימיטיבי אבל אתם? תותחי על חלל שיודעים איך להשיג את הפוקימון הכי שווה ב׳פוקימון GO׳.
ומה תקבלו בתמורה?
תקבלו בית מחובר יותר. בריא יותר.
תגלו לראות איך הדלתות בביתכם פתוחות יותר ופחות מסוגרות.
הילדים שלכם יהיו נוחים לשהות במחיצתכם ובצורה פסיבית יוסיפו לעצמם אחוזים רבים של רווחה נפשית ואמפתיה שכמובן תקרין החוצה.
כתוצאה מהבנתכם את עולמם הם ירבו להתייעץ
אתכם ולשתף אתכם בשלל דברים מתוך ידיעה והבנה שתצליחו לתת להם את המענה הטוב ביותר.
זכרו שילד המרגיש בביתו מספיק פתוח, בעתיד יגדל למתבגר הרבה יותר בטוח.
תמורה נוספת ומעניינת בהשלכותיה שתקבלו תצליח להתקיים באם תאפשרו לילדכם להתגאות בכם.
ילד המרגיש גאווה בהוריו —> נוח להזמין אליו חברים —> מפתח בהדרגה את כישורי החברה שלו ותקשורת בין אישית —> גדל להיות יצור חברתי מפותח יותר וחזק עוד יותר.
העזו לדעת הורים יקרים. זה ישתלם. הורות הינה הקריירה הקשה ביותר אך גם הרווחית ביותר.
אליסף, אימון להצלחה לילדים בכל הצבעים. קאוצ׳ר ילדים ובני נוער ומנחה הורים מייל. פייסבוק.
