לילדים שמשתחררים מהצבא ומגיעים "לחיים האמיתיים", נמרחת לפעמים על הפנים הבעה של הלם. פתאום הם מגלים שהעולם הנעים, שהרעיף עליהם מכל טוב און דה האוס, עולה כסף.
אמנם בשנים האחרונות, את המשכורת הצבאית הזעומה של 400 שקלים החליפה משכורת גבוהה פי שתיים או שלוש, אבל עדיין, במהלך השירות הצבאי, רבים מהם נהגו להוציא את הכסף 'שלהם' רק על אוכל ובילויים. לשאר ההוצאות, כולל דלק, חנייה ובגדים, דאגו ההורים. בעיקר אלה שמאמינים בגישת ה"לפנק לפנק".
כשהם פושטים את המדים זה מכה בהם כמעט בהפתעה: הם מגלים שכל דבר עולה כסף. כל הדברים ה'רגילים', שכלל לא חלפו במחשבה שלהם עד כה, מצריכים פתאום תשלום: מה, צריך לשלם על נסיעות? וואו, זה המון כסף. יש תשלום חודשי לקופת חולים? וביקור אצל הרופא? איך יתכן? ולמה צריך לשלם לביטוח לאומי? במה זה עוזר לי? ואני בכלל לא עובד, זאת ממש חוצפה.
גם אלה ששיחק מזלם וקיבלו רכב מהמשפחה או קנו אותו מכספם, מגלים למרבה הזעזוע שבנוסף לדלק יש ביטוח יקר של אלפי שקלים. כשמגיע מועד תשלום הרישיון, הם מנופפים בהלם בשובר ולא מבינים על מה ולמה.
צעירים רבים עובדים אחרי השחרור בכל עבודה אפשרית, אבל הם עושים את זה בעיקר כדי לחסוך לטיול הגדול, ואין להם שום כוונה לשלם בכסף הזה על החיים האמיתיים.
"ילדים גדולים הם עדיין ילדים". את המשפט הזה אני שומעת הרבה פעמים מהוריהם של בני 21 פלוס. הם ממשיכים להוציא כספים על הילדים הבוגרים (גם אלה שכבר עובדים) ותוהים לגבי המינון הנכון: כמה לתת, מתי לשחרר ומתי להגיד: תתעוררו, חמודים, עד פה.
אז הנה כמה טיפים - איך וכמה לתת או לא לתת לילדים הגדולים שיוצאים לעצמאות:
שבו איתם לשיחה אמיתית מלב אל לב, פרסו בפניהם את ההוצאות של החיים ועל מה משלמים כסף.
הגדירו מולם במה אתם מוכנים לתמוך בשלב הזה. העובדה שהם גרים אתכם בבית בהחלט מהווה עבורם חסכון בהוצאות. זה מאפשר להם לחסוך יותר כסף לטיול שלהם, אבל כדאי שיתרגלו לשלם על הוצאות אחרות שאינן בילויים.
אם החלטתם להמשיך לשלם עבורם על קופת חולים (בהתאם ליכולת הכלכלית שלכם), חשוב שהם ידעו שהוצאות בריאות אחרות מתומחרות בנפרד – כמו טיפולים אלטרנטיביים או טיפולי שיניים. בכל מקרה, חשוב שיהיו מודעים לעלות החודשית של ביטוח הבריאות, כדי שלא יופתעו בעתיד כשההוצאה תעבור אליהם.
אם אתם נותנים להם להשתמש ברכב, דאגו שישלמו עבור הדלק והחנייה. אם הרכב הוא שלהם, חשוב שיממנו את הביטוחים. וכן, כדאי שידעו שגם הטסט והטיפולים שהרכב נדרש לעבור עולים כסף. אפשר לעשות איתם הסכמים על חלוקה בהוצאות הרכב, אבל ממש חשוב שלא תממנו את הכל בעצמכם.
גם כשהם הופכים לסטודנטים, עולה השאלה עד כמה לתמוך בהם. האם לממן רק את תשלום שכר הלימוד או לעזור בעלויות המגורים והמחיה.
דווקא בסוגיה זו הורים בעלי יכולת כלכלית נוטים להתבלבל, כי לכאורה הכי הגיוני לעזור כמה שיותר ("זאת השקעה בלימודים. זה יעזור להם בחיים").
אבל, ויש אבל גדול, גם לדעת להסתדר עם תקציב נתון, או לוותר על עוד נסיעה לחו"ל כדי לממן חודשיים בשכר הדירה זו מיומנות חשובה בחיים - לא פחות מעוד שנת לימודים.
עדנה קורן, אמא לארבע בנות, מנכ"לית אודם, חברה לפיתוח עובדים ומנהלים, שעוסקת גם בהכשרה בעולם החינוך. http://www.odem4u.co.il/השתלמויות-למורים
