חברות ההייטק שפועלות בתל אביב משלמות מאות מיליוני שקלים כמיסים. כמעט כולם למדינה ומיעוטם לקופה העירונית. צו הארנונה מחייב להעניק הנחה גבוהה במס המקומי לעסק המוגדר כ"בית תוכנה".
בבירת הכלכלה של ישראל, תמיד אטרקטיביות לענקי הטכנולוגיה, ההנחה הזו מגולגלת על העסקים שאינם נהנים מההטבה ובסופו של דבר על התושבים. את ההנחה, שמגיעה ל-56%, גם העירייה לא אוהבת והקרבות המשפטיים שהיא מנהלת מול תובעי ההנחה עולים למשלם המיסים עוד מיליוני שקלים בשנה.
בתל אביב פועלות מאות חברות הייטק ומדי שנה הרשימה גדלה. יזמים מנסים את מזלם וחלקם גם עושים את האקזיט הנכסף. לא אחת, את המשרדים היוקרתיים מאיישת שלוחת ענקים כמו גוגל, מטא (פייסבוק), מיקרוסופט ומטה. הרווח של טייקוני הטכנולוגיה מהנחת הארנונה שולי, כאשר העיר תל אביב מפסידה מדי שנה עשרות מיליוני שקלים שנגרעים מקופתה.
צו הארנונה של עיריית תל אביב לשנת 2022 גובה מ-621 בתי התוכנה בעיר 176 שקל למטר רבוע. לשם השוואה - מרפאה משלמת 188 שקל למטר רבוע, גן ילדים משלם 217 שקל למטר רבוע (ועוד 30 שקל לכל מטר רבוע בחצר המשחקים).
את הפרס עתיר המיליונים (במצטבר) מקבלים בין השאר נציגים של הענקים הבינלאומיים גוגל, אינטל, מטריקס ומיקרוסופט.
עדות מבפנים
ליעד אגמון הוא יזם תל אביבי, ובעבר המייסד והמנכ"ל של חברת "Dynamic Yield" (בטרם עשה אקזיט, וכיום חברת בת של מאסטר-קארד).
"למיטב זכרוני, בתי תוכנה מקבלים כמעט 57% הנחה בארנונה", הוא אומר. "בתור מי שמינכ"ל סטארטאפ תוכנה, זו מתנה נחמדה ממש. רק שהארנונה היא הוצאה זניחה לחלוטין ביחס להוצאות של חברת הייטק ולא משפיעה על שום החלטה נדל"נית. בשנת 2021 הוצאנו (ברוטו, לפני ההכנסות) למעלה מ-50 מיליון דולר והארנונה ששילמנו אחרי הנחה הייתה 120 אלף דולר בלבד. כלומר 0.24% מהוצאות החברה. אם הייתי משלם ארנונה במלואה, התקציב שלי היה גדל ברבע אחוז".
עיריית תל אביב הקשתה עליכם לקבל את ההנחה בארנונה?
"בהחלט. כדי לקבל אישור שאנו חברת תוכנה מגיע פקח. במקרה שלנו הגיע איש חביב ממש, שמבין בתעשיית התוכנה כמו שאני מבין בגמרא. כלומר כלום. האג'נדה שלו היתה ברורה - לטעון שחלק גדול מהחברה לא מפתחים תוכנה אלא נמצאים בתפקידי מנהלה.
"ומכאן להגיע להחלטה המגוחכת שרק שליש משטח המשרדים שלנו זה לפיתוח תוכנה והשאר זה לבקרת איכות, תמיכה בלקוחות, מטבח, חדרי ישיבות וכדומה. החלטנו לערער על ההחלטה השרירותית וקיבלנו מסר שלעירייה יש דרכים שונות ומשונות 'להעניש' את המערערים".
וכיצד פעלתם?
"עורכי הדין שלנו הציעו לטפל בזה והבטיחו להגדיל את זכויות הנחת הארנונה תמורת שליש מהרווח שזה מייצר. כחברה שהמיקוד שלה הוא תוכנה ולא מאבקים מול עיריות, כמובן שהסכמנו. משרד עורכי הדין השיג לנו הנחה על 90% מהשטח וקיבל את העמלה. אנחנו לכאורה שמחים כי קיבלנו הנחה גדולה יותר, אבל בפועל התסכול גדול. מדוע אני צריך לשלם עשרות אלפי דולרים לעורכי דין כדי להגן על משהו שאני זכאי לו מלכתחילה?".
ובכל זאת, ההמלצה שלך לעירייה באה מכיוון שונה.
"נכון. אני קורא לעירייה לבטל את ההנחה בארנונה להייטק, כי זו הטבה לא מידתית ולא הגיונית לסקטור הכי עשיר במשק. קחו את ההכנסה הנוספת ותשקיעו בהקטנת פערים חברתיים, בסגמנטים מוחלשים. יש הרבה טוב לעשות בסכומים האלה. אבל עד שתשנו את התקנות - כבדו אותן כמו שצריך".
לאן נעלמה התחרות?
אחד התומכים הנלהבים בביטול ההנחה הלא-שוויונית לחברות הייטק הוא עומר מואב, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ופרופסור באוניברסיטת ווריק.
"ככלכלן, נקודת המוצא שלי היא שארנונה צריכה להיות אחידה", הוא קובע. "לא משנה השימוש או המיקום בעיר, כי ברגע שהעירייה גובה ארנונה בשיעורים שונים - היא משפיעה על מי ייכנס לעיר ומי לא. יש פה התערבות בהקצאה היעילה של השוק. זה לא שלא מוצדק להתערב, אבל צריך סיבה ממש טובה".
והיא לא?
"בתור תל אביבי טוב לי שיש לי תחרות ומנעד גדול של מסעדות, מספרות ותיאטראות, אבל מה איכפת לי בתי תוכנה? יש פה את היתרון שהעירייה רואה, של למשוך את האוכלוסייה האיכותית לתל אביב, אבל זה בא על חשבון משהו אחר.
"העיריה מאפשרת ארנונה יותר נמוכה לעסקים מסוימים באופן חד-צדדי, אבל האם כדאי שיהיו בתי תוכנה על חשבון בתי קפה או מספרות וסניפי בנק? למה יש הקצאה דווקא לבתי תוכנה? מה התועלת?".
איך זה מתחבר ליוקר המחיה בתל אביב?
"בראייה של מאקרו כלכלה, ההנחה להייטק זו הנחת מיסים על חשבון רווחה של בני האדם ותושבי העיר. בהקשר הזה צריך לדבר על איכות החיים ויוקר המחיה. כלומר, כדי להוריד את יוקר המחיה, כדאי שארנונה על עסקים תהיה נמוכה יותר והכי חשוב - באופן שווה לכולם.
"העיריה צריכה להחליט אם אכפת לה מיוקר המחיה, מפערים חברתיים, אי שוויון ועוד. אם היא מחליטה להסיט משאבים לכיוון חברות הטכנולוגיה אז רוב הציבור בישראל - שאינו מהנדס או מומחה מחשבים - מרגיש מופלה ואצלו עולה יוקר המחיה. זו אפליה שגויה ויש פה צביעות.
"מצד אחד רוצים את אנשי ההייטק ומצד שני מתלוננים שהעיר מותאמת לעשירים. ואז, בוקר אחד העיריה ממציאה תוכנית לא יעילה כמו סבסוד שכר דירה לחלשים. הכל פה קשור להחלטות שגויות ולא קוהרנטיות. אם אתם לא יודעים להחליט למי אתם רוצים לעזור - פשוט אל תתערבו!".
יש גם צד חיובי
מי שתומכת בהמשך הנחת הארנונה לחברות הייטק היא עו"ד נועה טלבי ממשרד "טלבי גולדרט" המתמחה בייצוג עסקים מול רשויות.
"ישראל היא ארץ אוכלת מתכנתיה", היא אומרת. "15% מהתמ"ג בישראל מיוצר בחברות ההייטק. רבע ממס ההכנסה בישראל משולם על ידי הייטקיסטים. העובדות האלה לא מפריעות לקמפיין המסית שיש לבטל את הנחת הארנונה לבתי תוכנה בטענה שהם עשירים מספיק.
"סטרטאפים וחברות הייטק משתרעים על מאות ואלפי מטרים רבועים ולעתים הם מפסידים כספים במשך שנים רבות עד שהם רואים את השקל הראשון, אם בכלל. אם יבטלו את הנחת הארנונה לחברות אלה, זה כמו לירות בגלגלים של העגלה שסוחבת את הכלכלה הישראלית - התחום המקצועי היחיד בו אנו מובילים את העולם".
עיריית תל אביב עושה בעיות לחברות שאת מייצגת מבחינת ארנונה?
"בכל רגע נתון אנחנו מטפלים בלפחות ארבע חברות הייטק שפונות לסיוע בהנחת הארנונה. עיריית תל אביב עושה הכל כדי לשלול את הנחת הארנונה מהחברות ולא פעם הגעתי איתם בנושא לבתי המשפט.
"כך למשל, ייצגתי חברת הייטק שבפועלת בבניין עם גג שאליו יוצאים חלק מהעובדים כדי לעשן. הלכנו למחוזי ועיריית תל אביב סגרה איתי בחדרי חדרים שתיתן הנחה גם על הגג, כי היא פחדה שהוא יוגדר ברשומות שלה כחלק מהנכס ואז ייווצר תקדים עבור כל החברות".
גם את סבורה שצריך להפנות את הכנסות העירייה מארנונה למשאבים אחרים?
"ממש לא. אם הייטק זה ענף של כסף ומתעשרים, זה לא סיבה להעניש אותם. זה גורם ההכנסה הכי חשוב כיום במדינה. יש כאן יצר הרס עצמי כי זה לירות ברגל של הסוס שסוחב את המשק הישראלי. נכון שיש חברות ישראליות שעושות מיליארדים, אבל זה התחיל איפשהו.
"כל החברות שמרוויחות או עברו לשלב המסחרי גם מפתחות מוצר אחר. אם יש לדוגמה נכס של 100 מ"ר אבל מקצים 80% ממנו לפיתוח מוצר חדש ורק מ-20% זה המוצר הישן, אז הרווח אינו אינדיקציה".
6 צפייה בגלריה
עו"ד נועה טלבי. "רבע ממס ההכנסה בישראל משולם על ידי הייטקיסטים"
(צילום: סוזי לוינסון)
אם יבטלו את ההנחה בארנונה, חברות הייטק יעזבו את תל אביב?
"אני חושבת שאולי ינסו, אבל יהיה לובי נגדי מאוד חזק. אולי הממשלה תנסה בחקיקה להעביר את זה ולקבל הנחה בפריפריה, אבל שם יש בעיה קשה מאוד של גיוס עובדים. הצעירים ההייטקיסטים רובם גרים בתל אביב. אף אחד לא יעבור לפריפריה בשביל עבודה כשהוא יכול להרוויח יותר במרכז".
המחיר כואב
מתנגד נחרץ להנחה בארנונה לחברות הייטק הוא תמיר ברלקו, יו"ר תנועת "תל אביב יקרה לי" שמסביר: "עיריית תל אביב חיה בעבר. הארנונה עבור עסק קטן היא דרמטית, אבל לחברות ענק זה בטל בשישים. רכבת קלה לא יושמה באף עיר בעולם מאז שנות השמונים, היטל השמירה בוטל בערים אחרות בישראל ורק פה הכל עומד על תלו.
"כך גם בעניין יוקר המחיה: בדיוק כמו הארנונה שעולה ועולה מאלצת בעלי עסקים להעלות מחירים. 40% מתקציב העירייה מגיע מבעלי עסקים קטנים, ומדובר על כ-70 אלף".
לדעתך הטבת הארנונה לחברות הייטק זה משהו מהעבר?
"משנת 1992 קיים 'החוק לעידוד בתי תוכנה' והיום כל חברת הייטק מוצאת את הדרך להגדיר עצמה כ'בית תוכנה'. מה ההבדל? כיום אלה כבר חברות יוניקורן או חברות עצומות כמו גוגל. זה פסיק קטן מהתקציב שלהן והיום כבר יש ביקוש מטורף בתל אביב. לא צריך לתמרץ אותן לבוא לפה.
"היחידים שמרוויחים הון עתק מהטבת העבר הזו הם יזמי הנדל"ן ומי שמפסיד מכל זה אלה אנחנו - תושבי העיר והצרכנים, שסופגים את עליית המחירים שהעסקים הקטנים נאלצים לעשות כדי לכסות את הארנונה. הגיע הזמן להתקדם לעתיד".
מתי המדיניות תשתנה?
על אף הכוונות הטובות במתן ההנחה, שמטרתה להקל ולעודד חברות הייטק להקים את מקום מושבן בתל אביב, בפועל קיים מאבק מתמיד בין העיריה לחברות ההייטק בנושא זה. המתח נובע מהגדרת העיריה ל"בית תוכנה" ומה סוג העסק שעונה להגדרה זו. חברות הייטק רבות וסטארט אפים הפונים בבקשה לקבל הנחת ארנונה לבית תוכנה נדחים על ידי העיריה בטענה שאינם "בתי תוכנה" כהגדרתם לצרכי ארנונה. הדחייה מביאה להגשת השגות ועררים על ידי חברות ההייטק נגד עיריית תל אביב.
מדובר על הליכים משפטיים שהם למעשה ערעורים על חיובי הארנונה. הליכים אלו גוררים את חברות ההייטק למחלוקות משפטיות והתדיינויות הגובות זמן וכסף רב ודורשות לעתים ייצוג על ידי עורך דין ארנונה או אנשי מקצוע אחרים. כמובן שעיסוק מאולץ זה בעררי ארנונה, במקום בפיתוח תוכנות, גורם לכעס רב בקרב חברות רבות, שלעתים קיבלו את ההחלטה לעבור לתל אביב בשל ההנחה המפתה שאמורה לחסוך עשרות אלפי שקלים בשנה.
הגדרת העיריה ל"בית תוכנה" נוקשה והעיריה לא מהססת לדחות בקשות להנחה מחברות שלא עונות במדויק למבחנים שנקבעו בפסיקה. יש האומרים כי אף חברות הממלאות אחר הדרישות במלואן נדחות, אולי מכוונה לצמצם את היקפי ההנחות שניתנות על חשבון קופת העיריה, אך מדובר בפרשנות למצב בלבד.
בסופו של דבר, אם תרצה העירייה לשנות את המצב היא תיאלץ לפנות לממשלה, שכן פקודת הארנונה נקבעת על ידי השלטון המרכזי ולא על ידי עיריית תל אביב. אם תרצה העיריה לבצע שינוי במדיניות שאינו נגזר מיכול האכיפה וכושר המיקוח שלה - מי שיחליט על כך יהיה בסופו של דבר משרדי הפנים והאוצר.
אם ממשלה מסויימת תשתכנע שההנחה שניתנה עד כה גבוהה מדי, יחול השינוי. ועם זאת, עולה השאלה בנוגע למוטיבציה של נציגי העיריה, ובראשם ראש העיריה רון חולדאי, לעשות זאת. תושבי העיר הם ממילא סוג של "לקוחות שבויים" ותל אביב מעוניינת למשוך אליה אנשי הייטק מבוססים. זהו למעשה הצד השני והסמוי של המשוואה, שכן כתושבים - העובדים בעלי ההכנסה הגבוהה יגורו בתל אביב וישלמו מכיסם את הארנונה למגורים.
