להוריו הקשישים של בועז יש מנוי לחברת כבלים כבר שנים רבות. בביקור אצל הוריו עבר בועז על החשבונות וגילה שהם משלמים על חבילת ספורט, למרות שאינם צופים בה כלל.
בועז החליט לברר מיד את העניין בחברה, ושם השיבו לו שהחבילה הוזמנה בלחיצת כפתור מהשלט. בועז ביקש לבטל את החבילה, וביקש החזר על כל השנים בהם הוריו שילמו על חבילה שכלל לא הזמינו, וודאי שלא צפו בערוץ.
האם החברה צריכה להחזיר להם את הכסף?
עו"ד הדס יעקובסון, מנכ"לית העמותה החדשה לצרכנות:
"מדובר למעשה בעסקה מתמשכת שבוצעה באמצעות מכר מרחוק. במקרה הזה על החברה מוטלת החובה להעביר לצרכנים טופס גילוי נאות שכולל את כל פרטי העסקה, התנאים, התשלומים, תנאי הביטול, דרך הביטול ועוד. כל עוד מסמך גילוי לא הועבר לצרכנים, למעשה שמורה להם זכות הביטול.
כאשר מדובר בסיטואציה של חיוב צרכנים, לכאורה, רק באמצעות לחיצה בשלט, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בצרכנים מבוגרים, יש חשש להפעלת השפעה בלתי הוגנת וניתן לדרוש את ביטול העסקה כולה.
קראו גם:
מה עושים?
בשלב ראשון יש להעביר פנייה בכתב לבית העסק, לעצור את השירות ולבקש את מסמכי הגילוי והתיעוד להסכמת הצרכנים לקבלת השירות. בהעדר מסמך שמבהיר שהצרכנים ביקשו את השירות והסכימו לתנאיו, ניתן לדרוש החזר מלא בגין העסקה.
יש זיכוי, אין סחורה
לשגית נשאר זיכוי באתר מכירות בסך של מאות שקלים. כשקראה שהאתר עומד להיסגר, היא ביקשה לממש את הזיכוי וחיפשה פריט מתאים, אבל לא מצאה שום דבר בסכום שהיה לה. היא ניסתה לפנות לאתר בבקשה לקבלת החזר אבל לא נענתה כלל.
מה עושים?
"זכותו של צרכן שרכש מוצר או שירות מאתר פעיל (בניגוד לאתר שפשט את הרגל למשל) לדרוש את החזר הכסף", אומרת עו"ד יעקובסון. "הצרכן לא צריך כמובן לספוג את הנזק. במקרה שלא נמצא פריט מתאים בסכום הזיכוי, יש לדרוש החזר כספי או כיבוד השובר שיש בידו.
"במידה והחברה לא מסכימה לכך, פתוחה בפני הצרכנים הזכות לתבוע את החברה בבית משפט לתביעות קטנות".
