1 צפייה בגלריה
ברוך ברלינר. "אני מודה על כל יום שאני יכול להלחין" | צילום: אסף פרידמן
ברוך ברלינר. "אני מודה על כל יום שאני יכול להלחין" | צילום: אסף פרידמן
ברוך ברלינר. "אני מודה על כל יום שאני יכול להלחין" | צילום: אסף פרידמן
נהוג לראות אמנים ומדענים כשני טיפוסים מנוגדים. בעוד המדענים נתפסים כאנשים רציונליים להפליא, האמנים נתפסים כפורצי גבולות ופרועים. ד"ר ברוך ברלינר, 75, תושב רעננה, מתמטיקאי ומלחין, מוכיח שהשילוב בין התחומים יכול בהחלט להתקיים בו-זמנית אצל אותו אדם.
לאחר שניהל קריירה מצליחה ככלכלן בחברת הביטוח Swiss Re, וכחוקר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, בשנים האחרונות החל להלחין יצירות לתזמורת. יצירותיו זוכות להצלחה ברחבי העולם, ונוגנו בין היתר בארצות הברית, בבולגריה, באוקראינה, בפולין, בסרביה וברוסיה.
בשבוע הבא, ב־26 ביוני, תנוגן הסימפוניה שהלחין, "בריאת העולם", בבית הכנסת הגדול "נצרת" בפאריז, לכבוד 70 שנה למדינת ישראל.
"כמו שבנצרות יש מוזיקה שנכתבה במיוחד לכנסיות, היצירות שלי מתאימות לבתי כנסת, אבל הן אינן מנוגנות בשבתות או בימי חג", מסביר ברלינר. "בבתי כנסת יש חזן ומקהלות, אבל לא נהוג לנגן בהם סימפוניות. כעת יש סימפוניות שמתאימות לנגינה בבתי כנסת".
ברלינר נולד בארץ ועבר עם משפחתו לברלין בגיל 12. עד 1990 חי בחו"ל. הוא סיים תואר שני בפיזיקה ודוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת ציריך, ועבד שנים רבות בחברת ביטוח המשנה הגדולה בעולם, Swiss Re. עם עלייתו ארצה, השתלב כחוקר בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, עד פרישתו בשנת 2007. כמו כן שימש כיו"ר המכון המדעי לביטוח.
ברלינר פירסם שני ספרים על ביטוח ומתמטיקה, ויותר מ־70 מאמרים מדעיים, והיה מרצה אורח בכ־20 אוניברסיטאות בעולם. במקביל לקריירה המדעית המשגשגת שלו, כל חייו התעניין במוזיקה. כנער למד נגינה בכינור אצל המוזיקאי הידוע עדן פרטוש.
"הפסקתי לנגן כשהתחלתי ללמוד לימודים גבוהים", הוא מספר, "אבל כשעשיתי דוקטורט בגיל 25, לא יכולתי להתרכז שעות על גבי שעות בעבודת הדוקטורט, ויצאתי החוצה לטיילת, שם ניגנתי כדי להשתחרר מהמתמטיקה. אז עלו לי עוד ועוד מנגינות בראש. באתי הביתה, ניגנתי בכינור את המנגינות שבראשי, וכתבתי את התווים. אחרי עבודת הדוקטורט התחלתי לעבוד, וכבר לא יכולתי לצאת לטיולים כאלה. לא עסקתי במוזיקה במשך שנים".
בשנת 2002 חזר לעסוק במוזיקה והחל להלחין יצירות ברוח היהדות, ביניהן הסימפוניות "בריאת עולם" "אברהם אבינו" ו"חלום יעקב", המשלבות נגינת תזמורת עם קריאת פסוקים מהתנ"ך. כאדם דתי, המוזיקה משמשת בעבורו דרך להפצת מסרים ברוח היהדות. הפואמה "בריאת עולם" כוללת שבעה אירועים עיקריים: היום הראשון לבריאת העולם, בריאת אדם וחווה, הגירוש מגן העדן, קין והבל, נוח, המבול וברית הקשת.
בארץ ניגנו את יצירותיו התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת של ירושלים וגם סימפונט רעננה.
בשנת 2016 ניגנה התזמורת הסימפונית של אוקראינה את יצירותיו של ברלינר "אברהם" ו"קין והבל", במסגרת קונצרט זיכרון בקייב, לציון 75 שנה לטבח בבאבי יאר, בהנחיית אלכס אנסקי. לאחר מכן בוצעו יצירותיו בפסטיבל הוברמן בפולין, בבולגריה, בארצות הברית, במולדובה, ברוסיה, בצרפת, בסרביה ובאוסטריה.
כעת תבוצע הפואמה הסימפונית שלו, "בריאת העולם", בבית הכנסת הגדול "נצרת" בפאריז. אנסמבל "נובל סן" ינגן בקונצרט, תחת שרביטו של הכנר הידוע אלכסנדר ברוסילובסקי, ובליווי הרב חיים תורג'מן.
נוסף על הסימפוניות, ברלינר הלחין גם מנגינות לתזמורת ריקודים, ובהן ואלסים וריקודים דרום אמריקניים. הוא גם כתב כ־4,000 שירים בעברית, בגרמנית ובאנגלית, כולל 2,500 שירי אהבה לאשתו השנייה, רוחמה. עד כה הוציא שמונה ספרי שירה, שחלקם נמכרים באמזון.
האם יש קשר בין הכישרון המוזיקלי לכישרון המתמטי שלך?
"כן. אנשים חושבים שמתמטיקה זה תחום יבש ומשעמם, אבל כדי לפתור בעיה במתמטיקה או לפתח תיאוריה מתמטית צריך לפעמים הרבה דמיון, יצירתיות ורעיונות חדשים, בדיוק ההפך ממה שאנשים חושבים".
אתה מצטער שלא עשית קריירה במוזיקה?
"לא. הכול משמיים. בזכות המוזיקה אני מרגיש שנולדתי מחדש, וחש צעיר מאוד. אני מודה על כל יום שאני יכול להלחין".