בין גל ראשון לגל שני, יש מי שמבקש להחיות את חיי הלילה ברעננה. בשבוע שעבר נפתח ברחוב אחוזה 124 בר ה"טושה". מאחוריו עומדים חמישה יזמים: צח יזדי (26), נועם גבאי (24), חנן הרשקוביץ, אביאל סוקולובר ובנימין גל, בשנות הארבעים והחמישים לחייהם – שהחליטו שלא להיכנע לגזרות התקופה ולמציאות הלא־ברורה.
1 צפייה בגלריה
"טושה" השבוע. "הקורונה לא יכולה להרוג הכל"
"טושה" השבוע. "הקורונה לא יכולה להרוג הכל"
"טושה" השבוע. "הקורונה לא יכולה להרוג הכל"
(צילום: אסף פרידמן)
מבלים מכל הגילאים ממלאים את המקום, יושבים סביב שולחנות באוויר הפתוח. מוזיקה ישראלית מתנגנת ברקע ומגבירה את מקצבה ככל שנכנסים אל תוך הלילה, ומבקשת לגבש את קיבוץ הגלויות הרענני לצלילי "משינה" ו"כוורת". בעלי המקום אומרים שהישראליות הזאת היא חלק בלתי נפרד מאווירת המקום: "ברעננה יש את כולם. צרפתים, טורקים, איטלקים, אמריקאים – וכל מי שגר כאן בעיר מתכנס סביב אותה הישראליות. הקונספט הישראלי הקלאסי הוא בדיוק מה שאנחנו רוצים להביא לכאן".  
אל השולחנות מוגשות צלחות צבעוניות וריחניות, עמוסות בירק בשלל צורות בישול. הן יוצאות מהמטבח שמתנהל בניצוחו של נס גבאי, אחיו הגדול של נועם, מבעלי המקום.
צח יזדי, אחד הבעלים, רק בן 26 וכבר סוגר שש שנים בעולם חיי הלילה. יחד עם חברו ושותפו לעסק, נועם גבאי, הוא הגיע לפני שלוש שנים לגוש דן מטבריה הקטנה. השניים כבר ניהלו יחד בר מצליח בגבעתיים. "על המקום הזה אנחנו עובדים כבר מאוגוסט 2019", מספר יזדי, "זה תהליך שדורש הרבה פרוצדורות, אישורים, תכנון ועיצוב וביצוע. ואז הגיעה הקורונה ועצרה את כולם".
כמו בסיפורים רבים אחרים, גם כאן היה חוסר ודאות גדול: "תאריך הפתיחה היה אמור להיות ה־25 במרץ, ועבר ל־30 ביוני". כעת הם החליטו לפתוח, למרות ההגבלות והעמימות בנוגע לעתיד: "הקורונה לא יכולה להרוג את הכל, חייבים גם לחיות. גם בהגבלות אפשר להביא את החוויה. היה חשש מאוד מאוד גדול. שילמת לקבלנים, סגרת עם ספקים – ואתה לא יודע מה יהיה עוד חודש. אלה היו שלושה חודשים מפחידים".
ועכשיו הקהל בא?
"ככה וככה. מצד אחד, המדינה מאשרת לפתוח; אבל מצד שני מפחידה את האנשים לצאת. זה אבסורד. אנשים כן צמאים לזה וכן רוצים לצאת ומחפשים את זה. אם יגידו לי שעוד שבוע עוד פעם קורונה, אשתדל לא לסגור את השערים שלי".
למה החלטתם לפתוח דווקא כאן, ברעננה?
"ביקוש. אין פה היצע, והקונספט מאוד מתאים. עד שהגעתי לכאן באוגוסט וראיתי את עניין קיבוץ הגלויות, לא ידעתי כמה זה חזק. כל המטרה שלי היא ליצור בר קטן, עם אוכל טעים ואווירה טובה. ה'ווייב' המשפחתי שלנו זה חלק בלתי נפרד".