שיר טרן נראית אמנם צעירה מ־26 שנותיה וגם בסדרות הטלוויזיה שהיא משתתפת בהן היא מגלמת לרוב נערות, אבל כשהיא מתחילה לדבר, מתברר שמדובר באישה צעירה מלאת מוטיבציה שהספיקה לעשות ולחוות לא מעט.
בשמונה השנים האחרונות עבדה טרן כפראמדיקית והצילה חיי אדם, ובמקביל, החלה לפתח את קריירת הדוגמנות והמשחק שלה, כולל השתתפות בלא מעט פרסומות ושתי סדרות טלוויזיה.
ואם לא די בכך, הספיקה טרן להוציא לאור ספר פרי עטה ולצבור לא מעט עוקבים ברשתות החברתיות, והיא משתמשת בפלטפורמות הדיגיטליות כדי לקדם דימוי גוף חיובי, ולסייע לבני נוער שסובלים משיימינג.
בימים אלה טרן מתגוררת במרכז עם בן זוגה, הסטנדאפיסט והמוזיקאי אלעד תורג'מן, מייעצת לעסקים בתחום הסושיאל, ממשיכה לטפח את קריירת המשחק שלה, ומתכוונת לכבוש בעתיד עוד פסגות רבות. "יש לי מטרה פשוטה - לקום בבוקר ולעשות רק מה שאני אוהבת", היא מצהירה.
בוגרת לגילה
טרן גדלה באילת. כבר בגיל שש רצתה לעסוק בתחום הרפואה. "הייתי צופה בניתוחים ובסרטים דוקומנטריים על רפואה, זה מאוד עניין אותי", היא מספרת. "וגם במה, משחק ומוזיקה. ככל שגדלתי, הבנתי שצריך להתפרנס, אז השקעתי בלימודים כדי שאוכל לעסוק ברפואה".
כשהייתה בת 14 החלה טרן להתנדב במד"א ויצאה לקורס מדריכים. כשהתגייסה שירתה שלוש שנים כפרמדיקית בחיל השריון. גם אחרי השחרור המשיכה לעבוד בתחום ברשת המרפאות לרפואה דחופה "טרם".
"תמיד הייתי בוגרת לגילי", היא אומרת, "תמיד עסקתי בדברים רציניים והיה לי ברור שאני מכוונת לכיוון הזה, אז פשוט רדפתי אחרי המטרות שלי והצלחתי להגשים למזלי את כל מה שרציתי".
עסקת מגיל צעיר מאוד בתחום לא פשוט. איך מתמודדים?
"למי שלא מכיר אותי זה נשמע מאוד מרתיע לעסוק בהחייאות, ניתוחים, ואפילו מוות בגיל מאוד צעיר, אבל אני אהבתי את זה. הייתי מאוד רובוטית בעבודה, לא שילבתי הרבה רגש. אני חושבת שכדי לשרוד במקצוע הזה צריך להיות רובוטי באיזה מובן, ובאמת צלחתי את זה בהצלחה רבה. הייתי מאוד טובה במה שעשיתי, אם זה מבחינת האנשים שהצלתי או מבחינת התפקוד היומיומי, אפילו הגעתי לא פעם למצב שרופאים היו מתייעצים איתי לגבי החלטות רפואיות. זה אולי נשמע מרתיע, אבל זו הייתה השגרה שלי והחיים שלי, לזה קמתי והתלהבתי, היה לי כיף ונהניתי מזה".
בזכות המראה הצעיר
את הילדות שלה באילת טרן מגדירה "לא מושלמת". "הייתי מהילדים שמאוד לא התחברו לעיר", היא מספרת. "חשבתי שאנחנו חיים בתוך בועה ומנותקים ממה שקורה. רק בצבא, כשיצאתי מהעיר בפעם הראשונה והבנתי את גודל הניתוק והבועה שבה הייתי, הבנתי כמה פספסתי במהלך השנים. במרכז יש הרבה יותר אופציות".
לפני כארבע שנים החליטה טרן לעזוב את אילת במטרה להגשים את חלומותיה בתחום המשחק, הבמה והדוגמנות. וטרן לא בזבזה זמן: היא התחילה ללמוד משחק והתקבלה לסוכנות "יולי" שמייצגת דוגמנים, שחקנים וטאלנטים.
"הגעתי לסוכנות יולי בתור שחקנית והם הציעו לי גם לדגמן", היא מספרת. "תמיד אהבתי מצלמה והיה לי טבעי מאוד לומר כן, אבל משהו בתוכי לא חשב שאצליח בזה. אני נמוכה, 1.60 מטר, אני שמנמנה, ופתאום ראיתי שאני לוקחת קמפיין ועוד קמפיין. פתאום קלטתי שיש הייפ סביבי ואני נכנסת לתעשייה הזאת כדוגמנית, וזה סוג של הזיה", היא אומרת, ומוסיפה בחיוך, "זה בטח גם עושה סוג של צביטה בלב לאקסים שלי שהעירו לי איך אני נראית, ואני שמחה על זה".
טרן הספיקה להשתתף בלא מעט פרסומות, סרטי סטודנטים, וגם בשתי סדרות טלוויזיה. הסדרה הראשונה שהשתתפה בה הייתה "המתחם ה־25" של כאן חינוכית שבה גילמה את ליבי, בת זוגו של שמר בגילומו של אלעד תורג'מן, בנם של ענת עצמון ודן תורג'מן.
עד מהרה השניים הפכו לבני זוג גם מחוץ למסך. "הכריזמה שלו כבשה אותי ואנחנו יחד כבר עשרה חודשים", היא מספרת וממשיכה לפרגן לבן זוגה, "הוא בחור מוכשר. הוא עובד על אלבום קומי ובקרוב הוא מוציא הופעה משולבת במחזמר שעוסקת בשירים שלו.
"הוא שחקן מוכשר ברמה פנומנלית שיצליח בקרוב, ובשורה התחתונה הוא הולך להיות גדול, הדבר הבא. אנחנו עושים את הכל ביחד, מתכוננים יחד לאודישנים, עוזרים אחד לשני ובעוד כשבוע ימים עוברים לגור יחד".
עוד סדרה שטרן שיחקה בה היא "טיטו ורוחו" של הוט בהשתתפות פבלו רוזנברג ומגי אזרזר ובבימויו יובל שפרמן.
בסדרה, שעדיין לא שודרה, טרן מגלמת נערה בת 17. "כיף לי לשחק צעירה", היא אומרת. "לכל מקום שאני הולכת מבקשים ממני תעודת זהות, אבל די התרגלתי לזה, וזה אפילו משחק לטובתי בעולם המשחק כי התחלתי יחסית מאוחר.
"היום, במיוחד בעידן הרשתות החברתיות, כולן כוכבות רשת כבר בגיל 14–15 שמשחקות בסדרות ויש להן קהל גדול של עוקבים. אני התחלתי בגיל 20 פלוס שזה נחשב למאוד מאוחר בעולם המשחק, אבל למזלי אני נראית צעירה ויכולה להשתלב בתעשייה. אם לא היה לי את היתרון הזה, אני מאמינה שהיה לי הרבה יותר קשה".
הכל במידה
נוסף על התפקידים שגילמה בסדרות טלוויזיה, הייתה לטרן במשך כחצי שנה פינה ששמה "ג'ינס לכל מידה" בתוכנית של פאולה וליאון (קשת 12). הפינה עסקה בדימוי גוף חיובי ובמסגרתה סקרה טרן חנויות בגדים ברחבי הארץ, ודיברה על הבעיה שהמידות בחנויות הבגדים וברשתות האופנה מוגבלות מאוד ואינן אחידות.
"מצאתי את עצמי לא פעם מסתובבת שעות בחנויות בקניון, עוברת מתא מדידה אחד לתא מדידה אחר, ושום דבר לא עלה עליי. אני במידה 40–42, ואין סיבה שאני, שהמידה שלי היא הממוצע, אכנס לחנות ולא אמצא פריט לבוש", היא אומרת. "אני מוגדרת דוגמנית פלאס סייז, אבל אם יוצאים החוצה אני הממוצע של האוכלוסייה, לכן זה אבסורד בעיניי".
טרן אף השתתפה לצד עוד דוגמניות ומשפיעניות בדיון של ועדת הכלכלה בכנסת שיזמו ח"כ לימור מגן־תלם וח"כ מיכל וולדיגר בנושא בחינת חוק לקביעת מודל אחיד לסימון פרטי לבוש ברשתות האופנה.
"החוק עדיין תקוע איפשהו ועדיין לא קודם", מספרת טרן, "אבל נאמתי בפני הוועדה והיה מאוד מרגש, סיפרתי את הסיפור שלי ואמרתי את דעתי למה החוק הזה כל כך חשוב, ואני ממשיכה לקדם מחאות בנושא.
9 צפייה בגלריה
שיר טרן בדיון בכנסת. "אין שום סיבה להדיר מהחברה אנשים רק בגלל המשקל שלהם"
( צילום פרטי)
"בקרוב אני יוצאת במחאה לגבי בובות שנמצאות בחלונות הראווה בחנויות. אני רוצה שיהיה סטנדרט של בובות בגודל אמיתי. אין סיבה שאני אכנס לחנות וארגיש לא שייכת".
מתי התחלת להיות פעילה בנושא דימוי גוף חיובי?
"כל חיי הייתי ילדה מלאה ועם השנים אקסים שלי זרקו לי הערות שאני צריכה לרדת במשקל. גם בסביבה שהיא לא מיטיבה עם אנשים שקצת שונים בנוף, היו זורקים לי הערות פה ושם. עם השנים אגרתי את זה, היה לי חוסר ביטחון מאוד גדול ועם הזמן התחזקתי ולמדתי להבין שאני טובה כמו שאני וכל עוד אני שומרת על הבריאות שלי זה בסדר. דרך אגב, מי ששמן לא בהכרח לא בריא".
"לאט לאט פיתחתי ביטחון עצמי והחלטתי שאשתדל לעזור לכמה שיותר אנשים, גם נערות ונערים שסובלים מבעיות דימוי גוף והפרעות אכילה כמו שאני סבלתי, כי כשאני חוויתי את זה לא הייתה לי דמות שיכולתי לשאוב ממנה השראה, והחלטתי שאני אהפוך למודל הזה.
"זה התחיל בטפטוף ברשתות על העניין הזה, צברתי קהל מאוד גדול של עוקבים, 21 אלף עוקבים נאמנים באינסטגרם, ובטיקטוק עוד 15 אלף עוקבים, וזה תמיד בצמיחה".
מיני גורו
מדי יום טרן מקבלת לא מעט הודעות מבני נוער שחווים שיימינג בשל המראה שלהם. "יש הרבה כאלה שעושים שיימינג ואני מלמדת את בני הנוער איך להתמודד איתם", היא משתפת.
איך את עוזרת לאותם נערים ונערות שפונים אלייך?
"בדרך כלל אני מעלה לרשת את מה שכותבים עליי לרעה, ומסבירה לכל מי שעוקב אחריי למה אנחנו לא צריכים לקחת את זה ללב. בעבר ברור שדברים כאלה הפריעו לי, זה היה צובט בלב ועושה לי רע, היום למדתי איך להתמודד עם זה ואני מעבירה את זה הלאה לבני הנוער.
"בריוני מקלדת שמגיבים מאחורי מסך הם אנשים מאוד חלשים שבדרך כלל לא היו מסוגלים להגיד לך את אותם דברים פנים מול פנים. אני מרחמת עליהם. אני רוצה שאנשים יבינו שאין סיבה להיפגע, וזה בסופו של דבר הגוף שלי ואף אחד לא יגיד לי איך להשתמש בו".
והמסר הזה מצליח לחלחל לדעתך?
"כן, אבל לאט. השינוי לא קורה עדיין בצורה מספקת. יש לנו עוד הרבה דרך לעבור עד שנגיע למצב מושלם, שכל אחד שייכנס לקניון ימצא פריט לבוש. אין שום סיבה להדיר מהחברה אנשים רק בגלל המשקל שלהם".
את מרגישה שאת מודל לחיקוי עבור בני הנוער?
"כן. כשאנשים שלחו לי הודעות שהצלחתי לשנות משהו בחיים שלהם, הבנתי שלוקחים את המילים שלי ומיישמים את מה שאני אומרת, וזה מטורף. אז הבנתי שאני מודל לחיקוי, מן מיני גורו בנושא דימוי גוף, וזה מדהים. אני רק מקווה להמשיך ולעסוק בנושא החשוב הזה. אני לא מעודדת השמנה ולא להיות לא בריאים. אני כן מעודדת קבלה ואהבה עצמית".
משפחה מוזיקלית
לא מעט מהעוקבים הנאמנים של טרן נחשפו אליה בכלל בגלל המוזיקה שהיא יוצרת ובמבצעת. "אני גם שרה, כותבת, מנגנת ומלחינה", היא מספרת. "אני באה ממשפחה מוזיקלית. לאבא שלי הקלידן יש להקת אירועים 'אקסייט בנד' וגם אמא שלי הייתה זמרת. המוזיקה זורמת אצלנו במשפחה בדם".
טרן גם הספיקה לשתף פעולה עם אביה אודי, וכשהייתה צעירה יותר הם הקליטו כמה גרסאות כיסוי לרשתות החברתיות.
את מקבלת ממנו טיפים או שהוא לא מתערב בקריירה שלך?
"אם אני שואלת, הוא תמיד עונה. לפעמים הטיפים קשוחים. לא פעם שאלתי לעצתו והוא קטל אותי. אני מאוד סומכת על הדעה שלו, אני יודעת שזה לא בא ממקום רע, אלא ממקום כן ואמיתי. אני מאוד מודעת למקום שלי, ויש לי קהל שנהנה להקשיב.
"אני מרגישה שבמשחק אני מאוד טובה, ולא מתביישת לומר ללא עוררין שאני בין השחקניות הטובות בארץ, אבל במוזיקה לא. הצעדים שאני עושה כרגע לא מכוונים אותי בהכרח לשם. היום אני מאמינה שאם את מתפרסמת ומתעסקת בכל עניין תעשיית הבידור, חייבת להיות לך כל החבילה, משחק, דוגמנות ומוזיקה, אז למזלי יש לי את כל החבילה".
ספר לחיים
"כשהראש והלב נפגשים" בהוצאת "ספרי ניב" הוא שמו של הספר שטרן כתבה ושיצא לאור לפני ארבע שנים. הספר מורכב מטקסטים וסיפורים קצרים שכתבה בהשראת רגעים מהחיים שלה כשהייתה צעירה יותר.
"זה לא היה משהו שהרגיש לי חריג, פשוט עשיתי את מה שמרגיש לי טוב באותו רגע", היא אומרת. "כיום אני כותבת מדי פעם, ולמרות שאף פעם לא אומרים אף פעם לא, נכון לעכשיו אני לא רואה את עצמי מוציאה עוד ספר, אולי בהמשך. כרגע אין לי כל כך על מה לכתוב".
במה עוסק הספר?
"הספר הזה עוסק בשברון לב, בפרידה ודימוי גוף, דברים שהתמודדתי איתם בעבר והיום הם כבר לא חלק ממה שאני מתעסקת בו, וכיום יש פחות מוזה מסיבה שהיא לא ברורה לי".
לדבריה, היא יזמה קמפיין הדסטרט ובתוך שבוע הגיעה ליעד וגייסה 27 אלף שקל. "השגתי יותר מהיעד המתוכנן. הוצאתי לאור ספר ומכרתי כמעט את כל המהדורה. סימנתי וי על עוד מטרה שהייתה לי ואני מאוד גאה בה, אבל לא המשכתי מאז".
מה שאני אוהבת
למרות כל מה שהשיגה, טרן לא מתכוונת לעצור ויש לה עוד חלומות רבים שהיא רוצה להגשים. "אני לא יכולה להוריד את הרגל מהגז ואני רוצה לעשות עוד המון בתחום, אולי אפילו פינה בטלוויזיה. אני רוצה להמשיך לעסוק בדוגמנות ובמשחק, אני רוצה לעזור לנערים ונערות שסובלים מהפרעות אכילה, והמטרה היא להתפרנס מכל הדברים שקשורים לזה.
קראו גם:
"אני לא שוללת ללכת לריאליטי בשלב מסוים. בניגוד לעבר שבו עסקנו בדבר אחד והדרך הייתה סלולה, היום צריך להשקיע ולעבוד קשה, כל אחד עם עצמו. יש היום כל כך הרבה הזדמנויות שכולם מנסים לנצל במקביל, וכדי להצליח, צריך להיות מספיק מיוחד, להתמיד ולא לוותר גם כשקשה. שום דבר לא מפחיד אותי. אני אגיע למטרות שלי, גם אם ייקח לי עוד כמה שנים".
