מסעדות במרכזי קניות שחדרי שירותים ללקוחות לא מהווים חלק אינטגרלי מהן, כאלה שכדי לבצע בהן פעולות אנושיות בסיסיות אתה אמור לשרך את דרכך לשירותים הציבוריים של המרכז המסחרי שבו הן שוכנות, הן בעיניי פשע בקנה מידה לאומי.
קשה לחשוב על דברים שמדכאים יותר את התיאבון מלצאת מן המזגן/חימום בתחילת הארוחה (או גרוע מזה, באמצעה) ולהתחיל לחפש את השירותים הסמוכים, במיוחד כאשר השירותים הציבוריים של המרכז המסחרי לא סמוכים כלל למקום בו התיישבת לסעוד את ליבך.
בית הקפה "תחנת לחם" בקרית גת, הנמצא במתחם I Solomon החדש בעיר, הוא מקום כזה. כשמגיעים למתחם אי אפשר שלא להבחין בשלטי ההכוונה המשעשעים לשירותים, שבהם הסמלים של הגבר והאישה מצליבים את רגליהם ואוחזים את מבושיהם בניסיון לעצור את הנחשול המאיים להתפרץ עד שיגיעו לשירותים.
זה מצחיק ובטעם טוב למדי, יש לציין, אבל זה כמובן מפסיק להצחיק כאשר אתה מוצא את עצמך מחוץ למסעדה, בה אתה יושב כשהמנה שלך מתקררת, מצליב את רגליך, אוחז את מבושיך ומנסה להבין איפה לכל האסלות והשדים נמצאים השירותים.
אז נכון, בתנאים רגילים זה ממש לא רחוק. יוצאים מ"תחנת לחם", הולכים 40-50 מטרים לכל היותר, יורדים בגרם מדרגות ועולים בגרם מדרגות אחר - והם שם במלוא הדרם.
אבל כשאתה במצב גופני ופיזי של שלט הכוונה לשירותים ועומד להתפוצץ בכל רגע, זה נראה כמו מסע כומתה וגם מרגיש ככה, במיוחד כאשר אתה שב מהשירותים עם הכומתה החדשה שקיבלת ומגלה שהמנה שלך התקררה בינתיים, ואתה שואל את עצמך למה לא הבחנת במה ששלט ההכוונה לשירותים ניסה לרמוז לך קודם.
חצי אבוקדו, מחווה שלמה
אז באופן עקרוני, אם אתם יכולים, תלכו לשירותים קודם ורק אז תגיעו ל"תחנת לחם", כי מלבד הסניטציה המתבקשת זה בהחלט מקום קטן ונחמד מאוד עם אוכל בסיסי וטוב.
מקום אסתטי אפילו, יש לציין, עם תעלת מים נחמדה ודקורטיבית שכמעט מקיפה את בית הקפה, ואומנם אינה רחבה מספיק להיקרא "חפיר רטוב", כמו אלה שנבנו סביב טירות על מנת להדוף אויבים מזדמנים, אבל מעניקה הרגשת ביטחון מסוימת, במיוחד אם הלכת קודם לשירותים (ואין צורך להרחיב בנוגע להלך הרוח שצליל זרימת המים מכניס אותך אליו אם לא טרחת ועשית זאת).
הבחור בעשור התשיעי לחייו שהיה איתי עבר על תפריט הפיצות, הפסטות והסלטים עד שהגיע לכריכים. יש כנראה משהו בשם המקום שגרם לו להרגיש אולי שדווקא כריכים הם הספציאליטה שלהם.
אז הוא ביקש כריך אבוקדו והתלבט איזה לחם הכי יתאים לו היום: באגט צרפתי, קמח מלא, לחם לבן או דגנים - והלך על האחרון. הוא צדק. הלחם היה מצוין והמרכיבים הטריים והטובים שבו הוגשו בנדיבות רבה עד כדי כך שעל מנת לנגוס בו היית חייב להפעיל לחץ סביר ולמחוץ אותו.
חצי אחד מהכריך הספיק לו, גם בגלל שהוא באמת כבר היה שבע, אבל בעיקר בשל העובדה שאשתו תפסה אותו יושב בבית קפה בזמן שהיה אמור להגיע הביתה ולהכין לה ארוחת צהריים, כך שהחצי השני של הכריך היה אמור להיות הן פיצוי מסוים עבורה וגם הקלה בהרגשת האשמה עבורו.
חוץ מזה, מחוות רומנטיות בגיל הזהב יכולות להיות גם חצי סנדוויץ' עם אבוקדו. העובדה שבאותו הזמן ממש נשמע בחלל המסעדה להיטה של פטי סמית Because the Night, הדגימה שאולי רוב הזמן הלילה שייך לאוהבים אבל מגיל מסוים גם הצהריים.
תצא בחוץ
"תחנת לחם" בקרית גת, מסתבר, הולכת בגדול על הקונספט של "אאוטסורסינג" - מיקור חוץ, דהיינו להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו ולהעבירן לקבלן משנה. אז מלבד השירותים, שכבר הזכרנו שאינם נמצאים בבסיסו של בית הקפה, "תחנת לחם" בקרית גת עושה את זה גם לגבי תפריט הסושי שלה, שנמצא במין "פוד טראק" או "פוד טנדר" כתום ונחמד מחוץ למסעדה.
לסושי יש תפריט נחמד ומפורט עם מחירים מצוינים, כל כך מצוינים שבחרתי אפילו במנה היקרה בתפריט - קומבינציית הספיישל ב־58 שקל, שבה כל יחידות הסושי למיניהן הן במילוי של סלמון ואבוקדו: ארבע יחידות בציפוי בטטה, ארבע יחידות בציפוי שומשום, ארבע יחידות בציפוי אבוקדו, שמונה יחידות פוטומאקי סלמון עם אצה בחוץ ושתי יחידות ניגירי סלמון.
מדובר במנה נהדרת שגם מצולחתת בצורה מקסימה, מעוטרת בשבבי בוטנים, צ'יפסי בטטה ושאר ירקות. כל חומרי הגלם טריים, טעימים ומגוונים.
החברות האמיצה של האבוקדו והסלמון בצלחת הזו מוכיחה את עצמה כבלתי נפרדת, מוצדקת ומענגת גם כשהם מקיימים מפגשים חברתיים שונים עם האורז, הבטטה והאצה. כיף אמיתי לחיך ולעין, ומי שעשתה את זה היא אפילו לא ממוצא אסייתי כפי שנהוג, אלא סתם אחת משלנו שיודעת לגלגל סושי.
אז בשורה התחתונה, עוגמת הנפש ממיקור החוץ של השירותים התאזנה היטב עם האאוטסורסינג המוצלח במקרה של הסושי, כך שבסופו של דבר השיטה איזנה את עצמה.
המסקנה המתבקשת - לוותר על שתייה לצד האוכל (ובהקשר זה: 14 שקל לסודה?! אנחנו בקרית גת או בטוקיו?), או לכל הפחות להסתכל על שלטי ההכוונה לשירותים כי לעיתים הם אינם שלטי הכוונה בלבד כי אם שלטי אזהרה.
מראה מקום:
"תחנת לחם", מתחם I Solomon, דרך הדרום 20, קרית גת
טלפון: 08-6151070
שעות פתיחה: א'-ה' 7:00-22:00, ו' 7:00-16:00
פסקול: רוק קלאסי (הידעתם שברוס ספרינגסטין הוא זה שכתב לפטי סמית את הלהיט האלמותי Because the Night?)
תג מחיר: כריך אבוקדו - 34 שקל, סודה - 14 שקל, אספרסו כפול - 11 שקל, שייק טבעי - 24 שקל, קומבינציית ספיישל - 58 שקל; סך הכל: 141 שקל
