הימים הם ימי תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, והפסיכולוגית דר' אלן לאנגר (Ellen Langer) מאוניברסיטת הארוורד - מחליטה לעשות ניסוי בבני אדם (שבעתיד ייקרא Counterclockwise Experiment). הייתה לה הנחה מוקדמת שצורות מסוימות של חשיבה והתנהגות, יכולות להוביל לשינויים מדידים בבריאות הפיזית והנפשית - וכל מה שנשאר הוא להוכיח את זה.
לצורך כך אספה דר' לאנגר קבוצת אנשים בני 70 ומעלה, שהסכימו להשתתף בניסוי ייחודי שמעולם לא בוצע בעבר. הם התבקשו לשנות את אורח חייהם ושגרת יומם למשך שבוע ימים, באופן כזה שיחקה את חייהם כפי שהיו לפני 20 שנה:
● עברו להתגורר בדירה שעוצבה כאילו לפני 20 שנה.
● ארזו לבד את מיטלטליהם וסחבו את המזוודות עד החדרים.
● הכינו לעצמם את האוכל, הציעו את המיטות, ניקו את הבית ועוד.
● האזינו לתוכניות רדיו, צפו בתוכניות טלוויזיה, קראו עיתונים והתלבשו בבגדים - כולם מלפני 20 שנה.
● ובאופן כללי דמיינו לעצמם שהם צעירים ב-20 שנה, ובהתאם לכך העבירו את שגרת יומם במשך שבוע.
טרם תחילת הניסוי המשתתפים עברו סדרת בדיקות פיזיולוגיות וקוגניטיביות, ונבדקו יכולות כגון כוח אחיזה, גמישות, שמיעה וראייה, זיכרון וקוגניציה. דר' לאנגר צפתה שהנתונים ישתפרו משמעותית בתום הניסוי, וכבר היה לה על מה להסתמך. בעבר היא כבר ביצעה כמה ניסויים נוספים עם דיירים במספר מסגרות טיפוליות כגון בתי אבות, והוכיחה יכולת לשיפורים מדהימים בתחומי הקוגניציה, המוטוריקה, שביעות הרצון ועוד.
1 צפייה בגלריה
דמיון מודרך
דמיון מודרך
דמיון מודרך
(צילום: pixabay)
לדוגמה, בקבוצת דיירי בית אבות שהפגינו סימנים מוקדמים לאובדן זיכרון - לאנגר הביאה לשיפור במצבם באמצעות משימות זיכרון שכללו תמריצים לזכור את הנושאים. בצורה כזו הוכיחה לאנגר כי במקרים רבים מדובר באדישות ולא בהידרדרות קוגניטיבית אמיתית.
בניסוי אחר מתוצרתה, גם הוא נערך בקרב דיירי בית אבות, נחלקו הנסיינים לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה צמחי נוי והתבקשה לטפל בהם, ולקבוצה השנייה נאמר שהצוות בבית האבות יטפל בצמחים. לאחר 18 חודשים, פי 2 משתתפים מהקבוצה הראשונה נשארו בחיים - לעומת משתתפי הקבוצה השנייה. כאשר יש מטרה מוכוונת היטב, הגוף והמוח מגיבים בהתאם ופועלים לשימור עצמי.
עם תום הניסוי הקצר השתפרו מדדים רבים שנבדקו שוב, בהשוואה לקבוצת ביקורת שעברה תהליך דומה - מיומנויות פיזיות, יכולת ראייה, ישיבה זקופה יותר, חזות צעירה יותר ועוד. בשנת 2010 הפיקה רשת BBC הבריטית שחזור של הניסוי, עם לאנגר כיועצת מדעית (The Young Ones), וגם שם חלו שיפורים לא פחות ממדהימים תוך זמן קצר. אחד המשתתפים, שהגיע לניסוי בכיסא גלגלים, קם והתהלך עם מקל; משתתף נוסף שלא יכל לגרוב גרביים בכוחות עצמו, הגיע למצב שבו הוא מארח ארוחת ערב ומסתובב בין האורחים.
בניסוי נוסף של לאנגר משנת 2009, נתבקשו 47 נשים בנות 27 עד 83 לדגום את לחץ הדם שלהן לפני ואחרי עיצוב שיער שעברו בסלון יופי. לאחר שמילאו שאלונים אודות תחושתן האישית, נמצא כי בנשים שהרגישו צעירות יותר לאחר המייק אובר, מדדי לחץ הדם ירדו. אפשר להמשיך ולהפליג בסיפורים אודות ניסויים מרתקים כאלה ואחרים, כגון ניסוי שהראה כי מדיטציה יומית קצרה משאירה את המוח בן 25 גם אם אתם בני 50... אבל הנקודה ברורה. הצורה בה אנו תופשים את עצמנו משפיעה רבות על מצבנו הפיזיולוגי, הרפואי והנפשי.
כמובן שיש לכך סייגים רבים. לא כל מה שנדמיין יתגשם במציאות, כמו זכייה בלוטו או בהכרח שיפור מצבנו הבריאותי. מן הסתם יהיו כאלה שידמיינו ויחיו כאילו היו צעירים יותר, ולצערנו עדיין יסבלו מבעיות כאלה ואחרות. אין אפשרות להבטיח שהשינויים הללו יתרחשו, אבל אפשר להגיד שיש סבירות גבוהה לקיומם.
בשפה הסיציליאנית אין צורת פועל עתיד, כגון will be - כך שדוברי השפה מכירים רק את העבר וההווה. ככל שתחיו את חייכם כאן ועכשיו ותיהנו מהם, בלי להיות שקועים בחרטות העבר או בחרדות מפני העתיד - כך גדלים הסיכויים שגופכם והמוח שלכם יגיבו בהתאם.