מאת: שי רובין
עבודה מהבית. מושג שהיה שמור עד לא מזמן לפרילנסרים ולאנשי ונשות ניהול ש"לקחו את העבודה הביתה", הפך לשגור בפי כל. במקומות רבים הפכה העבודה להיברידית: חלקה מהמשרד וחלקה מהבית.
מול המנהלים ניצב אתגר חדש: ייעול מקסימלי של העבודה מהבית על מנת שיגדיל את תפוקת העובדים ולא יקטין אותה. כמו כל דבר, לעבודה מהבית יתרונות וחסרונות ועל המנהלים לדעת כיצד מתעלים את היתרונות ומפחיתים את החסרונות.
מי ששופך אור על הסוגיה הוא יובל סיון, מנהל בחברת הייטק ששימש בעבר כמנהל בית הספר התיכון 'היי טק היי'. "עם תחילת הקורונה החלטתי שאני רוצה לחשוב איך לגרום לישראל להיות תחרותית בעולם העבודה מעכשיו והלאה", אמר יובל סיון והוסיף: "אני רוצה לפרסם כמה שיותר דוגמאות ממחקרים ומן הנעשה בכל העולם, על מנת לתת השראה אותנטית למקומות עבודה טכנולוגיים".
לא רק הקורונה: הטכנולוגיה שינתה את עולם העבודה
כבר בתחילת המהפכה הדיגיטלית היה ברור שהטכנולוגיה הולכת לשנות את עתיד העבודה ושהאנושות צריכה להתכונן לכך בהתאם. אין ספק כי הקורונה האיצה את התהליך והשאלה הפכה לשאלה גלובלית: איך אנחנו הולכים לשמור על מקומנו בעולם העבודה?
כמנהל בחברת הייטק, שיודעת להגיב לתרחישים דומים היטב, אתה בעצם אומר שאם נחזור יותר משנה אחורה ונחשוב על הבעיות הדוחקות, נבין שלא נערכנו בצורה טובה.
"בדיוק! משבר הוא זכוכית מגדלת על החברה, שמחדד לנו במה אנחנו באמת רוצים וצריכים לטפל. תקופה של משברים וקטסטרופות מפנה את הקשב שלנו לדברים שהיינו צריכים לחשוב עליהם מראש".
כאשר יובל סיון מדבר על משברים וקטסטרופות, אם מישהו צריך תזכורת, מדובר על מגפה עולמית שגבתה את חייהם של למעלה מחמישה מיליון אנשים ברחבי העולם. מלבד הטרגדיה האנושית, המשבר העולמי שינה סדרי עולם, וביניהם את האופן שבו אנו עובדים.
אתה יכול לתת דוגמה להשפעה על שוק העבודה?
"הרבה שנים מדובר על לגרום לעסקים לעשות ניסוי שבו הם מבקשים מעובדים לעבוד מהבית כמה ימים בשבוע. הדבר בקושי קרה. גם בעולם החינוך דיברו רבות על ימי למידה מהבית ואפילו על שינוי לוח החופשות לכך. זה גם לא קרה. אני טוען כי הייתה תפיסה שעובדים לא ירצו לעבוד מהבית או לא יעבדו מהבית בצורה יעילה. עכשיו זה כבר הסטנדרט. השינוי הכל כך דרמטי ומהיר הביא איתו הרבה בלבול וחוסר ודאות, גם אצל העובדים וגם אצל המנהלים והמנכ"לים"
אז איך מעודדים אחריות אישית אצל עובדים בתנאים של עבודה מהבית?
"באחד המחקרים שנעשו ב-TechAdvocat בחודש אפריל אשתקד, בחנו 200 חברות הייטק ובדקו איך היחס שלהן כלפי עובדים, ואיך האופן שבו העובדים תופסים את היחס של החברה כלפיהם, משפיע על ערך המניה", הסביר יובל סיון.
ומה מצאו?
"מצד אחד, גילו שאיכות הקפה, עיצוב המשרד ואפילו השכר לא משפרים את ערך המניה. מצד שני, מתן אוטונומיה לעובדים והבעת הערכה הם פקטורים בעלי השפעה. כלומר, ככל שעובדים יהיו יכולים להפעיל שיקול דעת ותינתן להם האפשרות לבחור במרחב העבודה שלהם, וכמו כן תינתן האוטונומיה לעובד להבין באמת שאם הוא טעה בתום לב, זה בסדר, ככה הפרודוקטיביות של העבודה תעלה".
"הרבה פעמים מנהלים נותנים לעובדים אוטונומיה ואז לוקחים צעד אחורה, בין אם זה כי יש בירוקרטיה, שהיא ההפך מאוטונומיה ואמון, ובין אם זה כשעובדים מנסים משהו חדש שלא יוצא טוב, ובוחרים להעניש אותם. מנהלים צריכים לתת לעובדים תחושת ביטחון ואמון".
מחפשים משמעות
מנכ"לים שמרגישים שיש להם צורך בשליטה מתלבטים אם להכריח עובדים, או לפחות לנסות לשכנע אותם להגיע למשרד. מה דעתך?
"אני חושב שכדאי לשלב, קרי, גם לבקש מן העובדים להגיע למשרד, כי כשלא הולכים למשרד מפספסים הרבה דברים. אפשר לחשוב גם על אנשים שגרים לבד או על עובדים חדשים שהצטרפו לחברה לא מזמן. יש הרבה דברים לא טובים שקורים בתקשורת הלא-אישית. אני מאמין שצריך לחזור לאט ובבטחה, אפילו אם זה לכמה שעות. האקט של להגיע למשרד, לפגוש אנשים, לעשות חלק מהדברים פנים מול פנים - הוא אקט חשוב. אבל עדיין מה שהכי חשוב לדעתי זה לתת לאנשים להחליט מתי כן להגיע ומתי לא. בפגישת עבודה בה חצי מהאנשים נוכחים בפגישה וחצי בזום, האנשים בזום יהיו גם מעורבים, לעיתים אפילו יותר".
יובל סיון מסתכל על הדברים בפרספקטיבה רחבה, גם כמנהל בחברת הייטק וגם כמנהל בית ספר תיכון בעבר. מלבד שוק העבודה, גם תחום החינוך נאלץ לבצע שינויים בכל הקשור להגעה פיזית לכיתות. אז איך דואגים שאנשים יישארו מחוברים לעניינים דרך הזום? "חשוב להשתדל לעשות הרבה משימות קבוצתיות. שיהיו למשל פעמיים בשבוע שעה שבה כולם שותים קפה ביחד, אפילו דרך הזום וסתם מפטפטים חופשי".
"הכוונה לא לדבר על עבודה אלא שכל אחד יספר על מה קורה איתו. זו שיחה שבשגרה מתרחשת במקום העבודה לפני או אחרי פגישה, וככה נוצרים קשרים. עולם הזום הוא פונקציונלי גם לזה, ולכן צריך לייצר את הפעילויות החברתיות האלו. לפעמים זה נראה לנו כמו בזבוז זמן, אבל בסוף היחסים בין אנשים חשובים".
יצא לי לאחרונה לשמוע לא מעט תהיות סביבי על משמעות בעבודה. האם יש משהו ברוח התקופה של הקורונה, שנוגע לחיפוש כזה?
"אני חושב שהקורונה תורמת לזה, כי המוטיבציה שלנו לעבודה בתקופה הזו היא מוטיבציה פנימית. כשיושבים במשרד ועובדים יש מוטיבציה של הביחד, אבל כשעובדים מהבית ויש ילדים, והמקרר לא רחוק, המוטיבציה הפנימית נהיית הרבה יותר חשובה. בסופו של דבר, מנוע הצמיחה של חברות מבוסס על המוטיבציה של העובדים".
"חברה שהעובדים בה יותר אוהבים את מה שהם עושים ומשקיעים יותר בעבודה, מצליחה יותר. כשאנשים עובדים מהבית והסביבה היא פחות נוחה, המוטיבציה העצמית היא מאוד חשובה, ולכן כשמגיעים לשלב שבו אנחנו רוצים להעריך את העובד - חשוב לשאול אותו על מה הוא רוצה לעבוד בשנה הקרובה, איך הוא רוצה להשתפר ומה חשוב לו", סיכם יובל סיון.
