זוג קשישים מהאזור, הנשואים למעלה מ־60 שנה ונמצאים בעשור התשיעי לחייהם, החליטו לפרק את החבילה ולהתגרש - זאת כיוון שהאישה מאסה בחיים המשותפים עם בעלה בטענה כי אינו חש בטוב במרבית הזמן וכי איבד את חדוות החיים.
"אנחנו נשואים עשרות שנים", סיפרו השניים לעו"ד זהר רון, שמכינה עבורם את הסכם הגירושים. "הקמנו ביחד בית ומשפחה לתפארת". האישה ציינה כי "הוא היה החבר הראשון שלי ואהבתי אותו מאוד, אבל בשנים האחרונות הוא כל הזמן חולה. הבילוי היחידי שהוא מוכן ללכת אליו זה לקופת חולים, אני לא סובלת את זה. כל הזמן אני צריכה להכין לו את התרופות שלו ולהזכיר לו דברים.
"בזמן האחרון החיים המשותפים הפכו מבחינתי לבלתי נסבלים. אני מרגישה כאילו שאני המטפלת הסיעודית שלו. כבר מזמן שאין לנו זוגיות ואנחנו אפילו לא ישנים ביחד. פעם הוא אהב לבלות איתי, ואפילו היינו ביחד בחוג ברידג׳. הוא איבד עניין בבילויים. מעניין אותו רק לדעת למה כואב לו ולבקר רופאים. אני רוצה שנלך ביחד לקונצרטים כמו פעם ושניסע לבתי מלון. הוא ממש הפך לזקן, גם באופי וגם בגיל".
האישה הוסיפה עוד כי היא "עדיין מרגישה רצון לחיות ולבלות. נכון שרוב החברים שלנו מתו, אבל יש לנו את המשפחה שהקמנו וגם איתם הוא לא רוצה להיפגש הרבה. הוא כל הזמן אומר שהוא לא מרגיש טוב, עייף וחסר כוחות. הצעתי לו כמה פעמים שנצא לפחות לסופשבוע אחד לנופש, אפילו במלון קרוב, כדי לשנות אווירה של חיים עצובים ובודדים בין הקירות, אבל הוא אומר שאפשר לשבת על הספסל בחוץ בשמש, בדרך לקופת חולים.
"שנינו מבינים שאנחנו לא יכולים להישאר יותר ביחד, כשאני מלאה ברצון לחיות והוא מלא ברצון לדכא אותי. הבן שלנו ניסה לדבר איתו כדי להציל את הנישואים שלנו, אבל מתברר שאין עם מי לדבר. הוא כל הזמן אומר העתיד שלי כבר מאחוריי, אין לי תאוות לבילויים".
האיש, מצידו, אומר כי הוא לא מבין איך בגיל כזה החליטה אשתו להיות "כזאת בליינית. הגענו לגיל שמותר ואפשר גם להירגע ולנוח. כבר אין את הכוחות שפעם היו לנו. זה לא שחיינו רע, להיפך. לקחתי אותה להרבה טיולים וקונצרטים. אני מסביר לה שהיא צריכה לכבד אותי ואת רצונותיי. בהתחלה הייתי שר לה אל תשליכיני לעת זקנה, אבל אני מבין עכשיו שבאמת הגענו למבוי סתום ולכן שנינו רוצים להתגרש.
עו"ד רון שאלה את השניים היכן יגורו לאחר הגירושים ומה יעשו עם הבית המשותף. הם השיבו כי בכוונתם לעבור לגור בבית אבות, כל אחד בנפרד, ואת הבית לתת לנכדתם שסיימה את הלימודים. האישה ציינה כי "החיים יהיו יותר טובים אחרי הגירושים. אלך לחוגים ולבילויים ולא אהיה כל הזמן בתפקיד המטפלת הסיעודית של בעלי, שמדכא כל רצון לשמוח ולחיות. שיכוון לעצמו שעון מעורר בכל פעם שיצטרך ליטול תרופות במקום להשתמש בי. האופי שלו הפך לבלתי נסבל. תמיד יהיו לנו זכרונות יפים מרוב החיים המשותפים שלנו ביחד, אבל השנים האחרונות הפכו לגיהנום ולכלא והחלטתי לצאת לחופשי".
עו"ד רון אומרת כי "מדובר בזוג קשישים חביבים שהחליטו על סיום הקשר ברוח טובה. חיים רק פעם אחת ואם החיים הפכו לגיהנום משותף עבורם, אני יכולה להבין את החלטתם ותומכת בהסכמתם לסיים את הנישואים בצורה נעימה ומהירה".
