לאחרונה הובא לפתחו של בית המשפט עניין משפטי בו עלתה שאלה משפטית בבני זוג שנישאו בנושאי פרק ב' לגבר ילדים מנישואים קודמים. לפני נישואיהם הם חתמו בפני נוטריון על הסכם ממון טרום נישואים שקובע הסדר של הפרדה ברכוש הצדדים, כך שכל אחד מהם יוותר בעליו של הרכוש שנצבר לפני נישואיו, גם במהלך חיי הנישואין וגם בעניין משפטי של פקיעתם עקב גירושין או מוות. למרבה התדהמה והטרגדיה 25 ימים בלבד מיום החתונה – נפטר הבעל מבלי שהשאיר אחריו צוואה. כך הפכה בת זוגתו ואשתו הטרייה לאלמנתו, וזאת בטרם מלאו לנישואיהם חודש.
האלמנה הטרייה הגישה בקשה לצו ירושה על מנת שיוצהר היותה יורשת על פי החוק הזכאית למחצית מעיזבון בעלה המנוח, שרובו ככולו נצבר טרם נישואי הצדדים. שלושת ילדיו של המנוח התנגדו לבקשתה.
השאלה המשפטית שהובאה לפתחו של בית המשפט הייתה מה גובר הסכם ממון טרום נישואים או צוואה?
ילדי המנוח העלו שתי טענות בערעור בבית המשפט העליון: שתי הטענות נסמכות על הסכם ממון טרום נישואים שנחתם בין המנוח לבין אשתו החדשה , לפני נישואיהם, בפני נוטריון, ביום 30.11.21.
הטענה הראשונה היא שהסכם הממון כולל תניה ירושתית מדירה שיש בה כדי לגבור על הוראות הירושה על פי דין שבחוק הירושה ולשלול מאשתו החדשה את זכותה לרשת.
הטענה השנייה היא כי יש לראות בהסכם הממון, על הוראותיו, צוואה בפני רשות ו/או צוואה בכתב.
בית המשפט העליון קבע כי אמנם ניתן להבין את מורת רוחם של המערערים מהתוצאה. אשת אביהם, לו נישאה 25 ימים בלבד לפני מותו, יורשת מחצית מעיזבונו, בוודאי בנסיבות המתוארות בכתב הערעור מנקודת המבט שלהם.
ברם, התוצאה לפיה האישה יורשת את מחצית רכושו מתחייבת מהוראות הדין.
לדברי עו"ד רחל שחר מומחית בתחום דיני משפחה וירושה בית המשפט העליון קובע כי על מנת להידרש בכלל לטענה כי הסכם ממון טרום נישואים גובר על הוראות הדין ו/או לטענה כי יש לראות בהסכם ממון טרום נישואים צוואה יש צורך שתימצא בו הוראה ירושתית ברורה. הימצאות הוראה שכזו היא בבחינת תנאי שבלעדיו אין.
מה קבעו הוראות הסכם הממון אשר תוכנו הובא לבית המשפט העליון?
להלן ההוראות:
הוראת ס' 5 – "הוראות הסכם זה נועדו למנוע מחלוקת, הן במהלך החיים המשותפים של הצדדים והן בעניין משפטי של סיומם של החיים המשותפים, מכל סיבה שהיא".
הוראת סעיף 8 תובא במלואה, כולל הוראת ס' 8.4 –
"8. בכל הנוגע לנכסים ולזכויות של כל אחד מהצדדים, ובכלל זאת הנכסים והזכויות המפורטים בסעיף 7 לעיל, תחולנה ההוראות הבאות:
8.1 כל צד יהיה רשאי לעשות כל פעולה ו/או עסקה בכל אחד מהנכסים ו/או הזכויות הנמצאים בבעלותו הבלעדית, ובכלל זאת על דרך של מכירה, העברה, הענקה, שעבוד, השכרה, מסירה ו/או המחאה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בין לצד ג' כלשהו ובין למי מילדיהם של הצדדים, ללא צורך בהסכמת הצד השני.
8.2 האמור בסעיף זה לגבי נכסים ו/או זכויות הצדדים יחול גם על כל נכס ו/או זכויות שיתקבלו או שיבואו במקומם של נכסים ו/או זכויות אלו, על פירותיהם ועל כל נכס ו/או זכות הנובעים ו/או קשורים לנכסים האמורים. התמורה שתתקבל מכל פעולה בנכס מהנכסים תהיה שייכת לצד שבבעלותו הנכס אשר בו בוצעה הפעולה. בעלות בחשבון בנק פירושה בעלות בכל הזכויות הנלוות לחשבון ובכלל זאת כספי עו"ש, חסכונות, השקעות, תיק ניירות ערך, קופות גמל, פיקדונות וכו'.
8.3 כל החובות וההתחייבויות שנוצרו ו/או נצברו על ידי אחד מהצדדים, בארץ או בחו"ל, יוותרו בבעלותו המלאה והבלעדית של אותו צד, והוא יהיה האחראי הבלעדי בגין אותם חובות והתחייבויות אמורים.
8.4 הוראות סעיף זה יחולו בין הצדדים לאורך חייהם המשותפים ואף בעניין משפטי של סיומם של החיים המשותפים, מכל סיבה שהיא.
הוראת סעיף 22 – "כל צד רשאי, מכל סיבה שהיא, להודיע למשנהו על רצונו להיפרד ולסיים את החיים המשותפים, ובעניין משפטי והצדדים נישאו זל"ז – גירושין. פרידה תחול רק על ידי הודעת פירוד בכתב או בעניין משפטי מוות.....".
בית המשפט העלין קובע שההוראות שפורטו לעיל, עליהן נסמכים המערערים, ביחד ולחוד, אינן הוראות ירושתיות. כל ההוראות כולן נוגעות לשמירת עיקרון ההפרדה הברכוש הצדדים עליו הסכימו המנוח ואשתו החדשה (במקום הסדר איזון המשאבים) הן בחייהם הן לאחר מיתה. כמו שבעניין משפטי של פרידה בן הזוג לא יוכל לתבוע, מכוח חיי הנישואין, שיתוף ברכוש כלשהו, מושא הוראות אלה, את בן זוגו, כך גם יורשיו של בן הזוג האחד שהלך לעולמו לא יוכלו לעשות כן ביחס לרכוש של בן הזוג שנותר בחיים. הם לא יוכלו לטעון, כיורשיו שנכנסו לנעליו, לעניין הזכויות והחובות הנובעים מהסכם הממון.
כך הוראת סעיף 5 שקובעת/מצהירה כי הוראות ההסכם שנועדו להסדיר "את יחסי הממון שביניהם" (ס' 4 להסכם הממון) תחולנה בכל עניין משפטי של סיום החיים המשותפים מכל סיבה שהיא (לרבות מוות ש'ש'). כך הוראת סעיף 8.4 שקובעת כי הוראות ס' 8 (להבדיל מכל הוראות ההסכם שנאמר בסעיף 8.4 "הוראות סעיף זה" קרי הוראות סעיף 8) תחולנה לאורך החיים המשותפים ואף בעניין משפטי של סיומם מכל סיבה שהיא (לרבות מוות ש'ש'). ומה קובעות הוראות סעיף 8? הוראות בדבר יכולתו/זכותו של כל אחד מבני הזוג לעשות ברכושו, בחייו, כראות עיניו (ס"ק 1,2 לסעיף 8) זכות שתעמוד לו בעניין משפטי פרידה (ראו ס' 22) וליורשיו בעניין משפטי מוות. חובות והתחייבויות של מי מבני הזוג בחייו יהיו באחריותו הבלעדית בעניין משפטי של פרידה ובאחריות בלעדית של יורשיו אחרי מותו.
אין בהסכם הממון, ולו ברמז, הוראה ירושתית מנחילה. אין גם הוראה שמדירה את אשתו החדשה . הסכם הממון שותק בכל הנוגע לרצון מי מבני הזוג להקנות או שלא להקנות לבן הזוג שנותר בחיים חלק מעיזבונו בעניין משפטי של פטירה, חלק אחר ממה שמגיע לו כיורש על פי דין או בכלל. ודוקו! אין נפקא מינה לעניין זה אם חיי הנישואין באו לסיומם עקב הפטירה 25 ימים בלבד לאחר שהחלו או 25 שנים של חיי משפחה טובים ומאושרים.
13. על מנת לתת תוקף לצוואה מדירה, גם אליבא דאלה שסוברים כי יש מקום לקיים צוואה שכוללת הוראה מדירה כהוראה יחידה, ללא הוראות מנחילות לצידה – חייבת ההוראה להיות הוראה מפורשת ולפרט בה אם ההדרה היא מכל העיזבון או מחלק מהעיזבון או ממנה מהעיזבון (שוחט, שם עמ' 16 ; רע"א 5103/95 דשת נ' אליהו ואח' פ"ד נג (3)97).
ובהסכם ממון טרום נישואים? בפסיקה, כמו גם אליבא דכל הכותבים בנושא והסוברים כי ניתן לכלול הסדרים ייחודיים לעניין משפטי מוות בהסכם ממון טרום נישואים, הוראה בהסכם ממון טרום נישואים שמדירה יורש מירושתו אינה בת תוקף. עמדתי על כך בהרחבה בעמ"ש (תא) 31306-01-19 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] ; 5.2.20 :
"פרופ' ליפשיץ מבחין בין הוראות שוללות/מדירות לבין הוראות מעניקות בהסכם ממון טרום נישואים. הראשונות חסרות תוקף, האחרונות תקפות הן. לא יכולה להיות מחלוקת, כי הוראה בהסכם ממון טרום נישואים המדירה יורש מירושתו (כפי שהיה בפסק דינו של הש' הנדל) או שקובעת את זהות היורשים בטלה היא. לא רק שאין בחוק יחסי ממון רמז לאפשרות זו אלא שהוראה כזו תעמוד בסתירה חזיתית להוראות סעיף 8(א) לחוק הירושה שעל איסוריה עמדתי לעיל. (ההדגשה איננה במקור – ר.ש.).
מוגש מטעם: עו"ד רחל שחר
