כאשר מתבצע אבחון מקצועי, הוא מאפשר לאדם להבין את קשייו ומתוך כך ללמוד כיצד להתמודד עימם לאורך החיים – בגן, בבית הספר, באקדמיה, בשוק העבודה, ואפילו בזוגיות, בהורות ועם החבר'ה.
אז איך לזהות הפרעת קשב וריכוז ולמה לצפות כאשר מגיעים לאבחון?
איך מזהים הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב (ADD) נקבעת כאשר ניתן לזהות דפוס קבוע של חוסר קשב אשר מפריע לתפקוד היום-יומי. בקרב ילדים ונוער, קשיי הקשב והריכוז יהיו כאלה אשר אינם תואמים את גיל הילד ופוגעים בהתפתחותו הרגשית, החברתית או הלימודית התקינה.
לפניכם רשימת התסמינים של הפרעת קשב וריכוז:
• חוסר תשומת לב לפרטים (נטייה לטעויות ״שטותיות״)
• קושי לשמור על קשב וריכוז במהלך משימות או משחק
• דיווח של הסביבה כי האדם נראה לא קשוב במהלך שיחה
• קושי במעקב אחר הוראות ולסיים משימות ומטלות
• קושי בארגון משימות, פעילויות ולוח זמנים
• סלידה או הימנעות מפעילויות אשר דורשות מאמץ מנטלי מתמשך
• נטייה לאבד חפצים
• נטייה להיות מוסח בעקבות גירויים בסביבה
• נטייה לשכוח לבצע משימות יום-יומיות
בנוסף לקשיי הקשב והריכוז, כאשר מדובר באבחנה של ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות), ניתן לראות גם תסמינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות. למשל, צורך תמידי בתנועה (כמו, תיפוף על השולחן עם הידיים) גם כאשר הדבר לא מתאים לסיטואציה. בנוסף, ביטויים של אימפולסיביות, כמו קושי לחכות בתור, הפרעה או התפרצות לשיחה או לפעילות חברתית.
איך ADHD משפיע על חיי היום-יום?
הפרעת קשב וריכוז מציבה בפני האדם אתגרים מגוונים ויום-יומיים, כך שפעמים רבות היא פוגעת ביכולתו לעמוד בציפיות חברתיות, מקצועיות, חברתיות או הוריות. למשל, להגיע באיחור למסיבת יום הולדת של חבר קרוב (קושי בניהול לוח זמנים), לשכוח לקחת מסבתא את הבובה שהילד הכי אוהב (שכחה של חפצים), או להתפרץ באמצע שיחה בין אנשים בלי להשתהות ולהמתין לרגע מתאים יותר (אימפולסיביות).
אלו מצבים שכל אחד עשוי להיתקל בהם, אך בהפרעת קשב וריכוז מצבים אלו יתרחשו בתדירות גבוהה יותר, ויחזרו על עצמם בסביבות שונות ובתחומים שונים, עד כדי פגיעה בתפקוד היום-יומי של האדם.
כאשר הסביבה אינה מקשרת בין ההתנהגות של האדם לבין קשיי הקשב והריכוז, הוא עלול להיתפס כמזלזל, שאולי "לא אכפת לו מספיק" או שאינו מגלה רגישות לאחרים.
איך מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?
משרד הבריאות הגדיר סטנדרטים לאבחון הפרעות קשב וריכוז על מנת לשמור על איכותו. כך למשל, נקבע כי על האבחון להיערך בפרק זמן סביר (45-60 דקות) על מנת למלא את כל הדרישות. בנוסף, האבחנה יכולה להיקבע רק על ידי פסיכולוג או רופא בעלי הכשרה וניסיון מתאימים לאבחון הפרעת קשב בילדים או במבוגרים (בהתאם לגיל המאובחן).
אבחון קשב וריכוז יכלול את המרכיבים הבאים:
• ראיון קליני: פגישה עם פסיכולוג או רופא המתמחה בתחום, שבה נאסף מידע על ההיסטוריה ההתפתחותית, הרפואית והמשפחתית של הנבדק. במהלך הראיון נבחנים התסמינים, משכם, עוצמתם והשפעתם על התפקוד. הראיון כולל איסוף מידע על תפקוד המאובחן בתחומי החיים השונים (לימודי, רגשי, חברתי או תעסוקתי).
• שילוב של מספר כלי הערכה: אין בדיקה או כלי מדידה בודד אשר קובע אבחנה של הפרעת קשב, לכן על האבחון להיות מורכב משילוב בין כמה מקורות מידע, כלי אבחון והערכה. למשל, מבחן אינטליגנציה (IQ), שאלונים לדיווח עצמי, כמו גם בדיקות ממוחשבות כמו BRC, TOVA או MOXO. בקרב ילדים לרוב המאבחן יבקש גם דיווח מהסביבה (הורי הילד והמחנכת).
• שלילת מצבים אחרים: פעמים רבות המאובחן עובר הערכות ובדיקות נוספות על מנת לשלול מצבים רפואיים או נפשיים אחרים שעלולים להסביר את תסמיני ה-ADHD או ה-ADD, כמו מצבים רגשיים, גופניים או נוירולוגיים אחרים. בשפה המקצועית תהליך זה מכונה 'אבחנה מבדלת'.
במה אבחון ADHD יכול לעזור?
המטרה באבחון וטיפול אינה "להחלים" מהפרעת קשב וריכוז אלא ללמוד להתמודד איתה ביעילות ולצמצם את הפגיעה שלה בתחומי החיים. זאת, על ידי זיהוי הקשיים הייחודיים לכל מאובחן, הכרה בהם וקבלת המלצות טיפוליות מותאמות באופן אישי במסגרת האבחון. ההמלצות יכולות לכלול טיפול תרופתי, טיפול רגשי, טיפול בריפוי בעיסוק, רכישת מיומנויות למידה וניהול עצמי וכדומה.
ערך נוסף של פנייה לאבחון קשור באפשרות להיות זכאים לזכויות שונות מטעם מערכת החינוך וביטוח לאומי על רקע הפרעת הקשב והריכוז (עם או בלי היפראקטיביות), ולשם כך יש צורך בקבלת אבחנה במסגרת אבחון מקצועי.
מעבר לזיהוי הקשיים, במסגרת האבחון ניתן ורצוי לאפיין גם חוזקות והיבטים חיוביים של האדם אשר לפעמים אפילו נקשרים לדפוסי הקשב והריכוז, כגון יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה ויכולת להתמודד עם סביבות משתנות במהירות.
*** פורטל בטיפולנט מציע אינדקס פסיכולוגים, מרכז מידע, אירועים, ימי עיון, מאמרים מקצועיים ופורומים להתייעצות. מוביל בתחום הפסיכולוגיה בישראל
מוגש מטעם: בטיפול נט