אנחנו לא יודעים מה אתכם, אבל אנחנו אחרי חמישה שבועות של שינוי המציאות כבר שכחנו מה זה סדר שבועי והתרכזנו בדברים החשובים – לראות אילו סרטונים מצחיקים מעלים בפייסבוק ובטיק טוק.
אפיק יפת, יונתן מולגאי ופלאי ליבורקין אפיק יפת, יונתן מולגאי ופלאי ליבורקין
אפיק יפת, יונתן מולגאי ופלאי ליבורקין
(צילום: פרטי)
אפיק יפת, יונתן מולגאי ופלאי ליבורקין הם שלישיית חברי ילדות בני 22, מרעננה. אולי הגעגועים הביתה, אולי העובדה שנמאס מהפליסטיישן ואולי הרצון ליצור משהו בתוך השממה הם שכרו דירה בתל אביב עם פרוץ הסגר והחליטו לכתוב שיר ראפ מופרע על העיר שבה גדלו.
"לכבוד ההסגר לקחנו דירה לחודש בתל אביב ואז החלטנו שמשעמם לנו", הם מספרים, "הקלטנו את השיר בלילה, ויום אחר כך בעל הדירה התקשר ואמר שהשכנים התלוננו ושהוא רוצה להעיף אותנו מהסבלט". אפיק מספר: "אני לומד הפקה מוסיקלית, ותמיד רצינו לעשות ראפ לרעננה. אנחנו כתבנו את השיר שבועיים שלוש, ואין ספק שזה נולד בשעמום. זה שיר שכונה כזה, כמו שיר גאווה על השכונה שלנו. סצנת ראפ הרעננית".
ואילו בני וולך מרעננה מתנדב פעיל, שנבחר לפני כשנתיים כאיש השנה של ארגון ליונס, החליט דווקא שהוא מחליט להקריא כל לילה סיפור לילדים. כחובב ספרים מושבע - החליט בני שהוא אינו מוותר על ההזדמנות לצלול מדי שבוע לתוך עלילות סיפורי הילדים, ולפתח את הדמיון בקרב בני הדור הצעיר. "מדי יום אני מעלה לרשת החברתית ובקבוצות הוואטסאפ "שעת סיפור ווירטואלית", שבה אני מקריא סיפור ילדים. יש לי שישה נכדים קטנים, והם גם מאוד אוהבים את זה. כל יום הם שומעים אותי מקריא להם סיפור בשעת האוכל או לפני השינה".  לפני יומיים, חגג בני את יום הולדתו ה-70 בביתו, יחד עם אשתו והנכדים האהובים ששרו לו שירים דרך אפליקציית הZOOM.
התגובות לשעת הסיפור היומית, מגיעות בהמוניהן - "יש אנשים שכתבו לי שהם מחכים כל יום לקבל את הסיפור, ויש אנשים גם שנותנים פידבקים כמו שכדאי שאראה את התמונות בספר ולא את הפרצוף שלי. אני לא למדתי באופן מקצועי להיות שחקן, אלא אני פשוט מנסה למכור סיפורים. עוד מעט הסיפורים שיש לי נגמרים, אז הפצתי בקשה לקבל ספרים. לקראת יום השואה אני מתכנן להקריא ספרים בנושא".
וצריך לראות את שלומי קדוש רץ מרתון מלא 42.2 קילומטר במרפסת ביתו בעיר בסיבובים של 20 מטר במשך 5 וחצי שעות כדי להבין מה קורה לאנשים יותר מדיי זמן בבידוד. לא להאמין. צפו:
גם הצוות הרפואי בבית חולים מאיר שקורס תחת העומס והעצב הנורא שמביאה איתה מגיפת הקורונה חוגג קצת כדי להביא לכולנו שמחה בימים אלו. צפו: