החופש הגדול בפתח, והוא תמיד מעלה שאלות לגבי ההשתייכות החברתית של הילדים.
איך תעבור עליהם החופשה? אילו קשרים חברתיים ימלאו את זמנם?
מרבית הילדים אוהבים להיות חלק מהקבוצה ולהשתתף במפגשים עם חברים. אבל לא כולם מצליחים לעשות את זה.
אם הילד שלכם - מגיל צעיר או לאורך השנים - נמנע ממפגשים עם חברים ומעדיף להסתגר עם עצמו בבית ;
אם הוא מפתח קשיים ונבוך לשוחח עם ילדים אחרים ;
אם חלה אצלו ירידה בציונים ;
אם המורות מדווחות שהוא נמנע מעבודה בקבוצות או זוגות בכיתה, לא משתתף ולא מצביע ;
אם אתם חשים שהוא חושש ממשימות יומיומיות פשוטות הכוללות שיח עם מוכר, נהג, דוור וכן הלאה - ייתכן מאד שאתם מזהים נכון: קיימת בעיה.
קראו גם:
אבל איך יודעים האם זו חרדה חברתית?
לצד השינויים בהתנהגות, קיימים שינויים פיזיים:
הסמקה, חיוורון, דופק גבוה והזעת יתר ועד בחילות, כאבי בטן ורעידות.
כל אלו ועוד עשויים לעזור לכם לזהות שהילד שלכם חווה חרדה חברתית ושהגוף שלו מאותת בתגובה לאינטראקציה חברתית כאיום.
לרוב ניתן לאבחן חרדה חברתית אצל ילדים החל מגילאי 10-11 אבל לעיתים אפשר לזהות סימנים ראשונים לה גם אצל ילדים קטנים יותר, מגילאי 5-9.
למרות הסימנים המעידים על בעיה, ניתן בקלות לפספס חרדה חברתית אצל ילדים, כיוון שהם נוטים להיות ילדים שקטים ומופנמים, צייתנים ולא מושכים את תשומת הלב של הצוותים בגן ובבית הספר.
הם יתקשו לדבר על הפחדים והדאגות המלווים אותם ולרוב לא יחצינו את הקושי.
ביישנות, מופנמות או חרדה חברתית?
פחד הוא רגש אבולוציוני, חשוב וחיובי, המשרת אותנו מפני איום וסכנות. כאשר החששות והפחדים מוגברים בצורה קיצונית מפני אירוע, מפגש חברתי ונתפשים כאיום למרות שלא נשקפת כל סכנה, פה קיימת בעיה העשויה להתפתח לחרדה חברתית, הדורשת התבוננות.
חשוב שנוכל ליצור הבחנה בין ילד מופנם שיש לו עולם פנימי עשיר ולא מתקיים בו הצורך בסביבה חברתית מתמדת, לבין ילד המפתח ביישנות ונמנע לאורך זמן מאירועים ומפגשים, למרות שהוא רוצה לקחת חלק מסיטואציות חברתיות.
במידה וישנה הימנעות חברתית, ביישנות, או קשיים בהשתתפות בכיתה, הנמשכים לאורך זמן, כהורים זה צריך להדליק נורה אדומה.
חשוב לנסות לשוחח על הבעיה ולנסות להבין איפה נמצא הקושי. אם אתם לא בטוחים, כדאי לדבר עם אנשי מקצוע.
בחופש הגדול ילדים רבים נותרים ללא מסגרות חברתיות, דבר העשוי להגביר את החרדה החברתית עבור מי שמתמודדים איתה ואף להחמיר את מצבם.
האם תוכלו לאבחן בעצמכם?
אחד מהכלים המקצועיים לאבחון עצמי ראשוני של חרדה חברתית אצל נוער וילדים הוא שאלון ליבוביץ' (Leibowitz social anxiety scale) המאפשר להורים לקבל תמונת מצב חשובה, בתור התחלה, לגבי השאלה האם הילד מתמודד עם חרדה חברתית.
חשוב לציין כי השאלון הינו כלי אבחון חלקי וראשוני וכי אבחון מלא, מקיף ומקצועי רשאי לבצע אך ורק פסיכולוג או פסיכיאטר מוסמכים.
העמותה פועלת משנת 2013 בפריסה ארצית ומהווה ארגון גג ארצי ורב גילאי להתמודדות עם קשיים חברתיים, הימנעות ובדידות, על רקע של מופנמות וחרדה חברתית. העמותה מקיימת גם הדרכה פרטנית וקבוצתית להורים.
