בשיא משבר היחסים בין היהודים לערבים במהלך מבצע "שומר החומות", הצליחו בבית הספר הדו לשוני "אליף בית" בבית ברל לעבור את התקופה יחד בזכות הקשר החם בין התלמידים הערבים והיהודים ושיתוף הפעולה בין ההורים. השנה, מתכוונת הנהלת בית הספר לחזק את עוד יותר את החיבור הזה באמצעות תוכניות מיוחדות. "במיוחד אחרי האירועים שעברנו במדינה, בתוכנית הלימודים היום יומית בשנה הבאה יהיה דגש יותר על מפגש דו לשוני בשפות הערבית והעברית. התלמידים צריכים לחיות יותר את השפות", אומר מנהל בית הספר החדש, מוחמד קונדוס.
3 צפייה בגלריה
תלמידי בית הספר וההורים השבוע בהכנות לפתיחת השנה
תלמידי בית הספר וההורים השבוע בהכנות לפתיחת השנה
תלמידי בית הספר וההורים השבוע בהכנות לפתיחת השנה
(צילום: פרטי)
קראו גם >>>>
ואם מדברים על קשר ושיתוף פעולה בין בית הספר להורים ותלמידים, אז הנה הדוגמא המופתית. בימים אלו, כמו בכל שנה, לפני פתיחת שנת הלימודים, מתגייסים ההורים יחד עם התלמידים לעבודות שיפוצים, ניקיון, צביעה ועוד. לדברי שדא מנסור, אמא לתלמיד בבית הספר ואחראית על הפעילות הקהילתית, "ההורים צריכים להיות מעורבים בתהליך הרב תרבותי של התלמידים. כחלק מהשותפות בכל שנה מארגנים את המבצע הזה וההורים עושים עבודות נגרות, צביעה, שתילה, תליית לוחות בכיתות ועוד".
מנסור מציינת כי הקשר הקהילתי בין ההורים והתלמידים כבר חצה את גבולות בית הספר ועבר לתוך הקהילה עצמה. לדבריה, בין משפחות רבות, יהודיות וערביות, כבר קיים קשר חברות אישי. "התלמידים משני המגזרים מבקרים אחד את השני, המשפחות מתארחות אחת אצל האחרת, בחגים ובכל האירועים כולם משתתפים".
"אוהבים לבקר את החברים היהודים"
בית הספר אליף-בית הוקם ביוזמת הורים יהודים וערבים מאזור השרון. אחת מהיוזמות להקמתן היא סאוסן מסארוה, תושבת טייבה, יו"רית ועד ההורים בבית הספר וחברת ההנהגה הקהילתית בעמותת "יד ביד". מסארווה הייתה בין הראשונים שרשמה את ילדיה התאומים, אדם וסלסביל לגן חובה של בית הספר. "זו בדיוק המסגרת שחיפשתי לילדיי. דאגתי לחפש מסגרת חינוך רב תרבותית. בעיניי חינוך דו לשוני מעודד חיים משותפים ובזה אני דוגלת".
3 צפייה בגלריה
סאוסן מסארוה עם ילדיה. התגברתי על הביקורת
סאוסן מסארוה עם ילדיה. התגברתי על הביקורת
סאוסן מסארוה עם ילדיה. התגברתי על הביקורת
(צילום: יאיר שגיא )
מסארוה, מורה לעיצוב בתיכון טירה ובעלת חברת "דפוס אלבלד" שמנהלת יחד עם בעלה יוסף, אומרת כי הגישות ושיטות הלמידה והחינוך בבית הספר שונות ממסגרת חינוך רגילה. "בבית ספר דו לשוני לומדים בצורה יצירתית, חקר, למידה בסביבה, גמישות ואחריות אישית והחשוב מכל - לקבל את האחר". את התוצאה מסארוה כבר רואה בשטח. לדבריה, ילדיה שעולים השנה לכיתה ג', מגיעים כל יום לבית הספר באופן עצמאי בתחבורה הציבורית. "זו תוצאה של שיטת הלמידה והחינוך שקיבלו", היא מסבירה. "אני יודעת שלא קיים מצב שילדים מגיל א' מגיעים לבית הספר בתחבורה ציבורית לבדם. אבל כאן זו עובדה".
גם מסארוה כמו הורים נוספים משני הצדדים נתקלה בביקורת על הבחירה שלה לשלוח את ילדיה ללמוד בבית ספר משותף לערבים ויהודים. "התגברתי על זה", היא אומרת, וילדיה מוסיפים: "אנחנו מאוד שמחים ללמוד כאן בבית הספר, אוהבים את הלימודים ומאוד אוהבים לבקר את החברים היהודים שלנו בבתים שלהם. למדנו לנסוע בתחבורה הציבורית וזו חוויה מאוד טובה".
"אמרו לי 'הילדים שלך יתאסלמו'"
בשנה שעברה הצטרפו שלושה אחים מבני משפחת אוחיון, תושבי כפר סבא לבית הספר בבית ברל. השלושה, חגי שעולה לכיתה ד', אוריה עולה לכיתה ג' ועתי שעולה לכיתה ב' למדו לפני כן בבית ספר גולדה בכפר סבא. אמם קארין אוחיון מספרת על ההחלטה להעבירם לבית הספר הדו לשוני. "בהתחלה לא היה לי האומץ לשלוף את שלושתם מהמסגרת הרגילה ולהעביר אותם למסגרת דו לשונית. ברגע שזה הבשיל אז העברתי אותם יחד. תמיד רציתי שהילדים שלי יהיו במסגרת כזו והיום אני מאוד משוכנעת שמצאתי להם את המסגרת המתאימה ביותר וכך גם הם מרגישים". אוחיון מספרת כי הצעד הזה לא התקבל בשמחה על ידי הסביבה והיא נחשפה לביקורת לא פשוטה. "עד היום אבא שלי שהוא אדם חרדי לא משוכנע בצעד הזה. הוא אומר לי שהילדים יתקלקלו ואולי יתאסלמו. אבל הילדים שלי מאוד מאושרים במסגרת הזו והם מבינים שמכאן יבוא השינוי".

המנהל: "מצמיחים כאן מנהיגים"

מוחמד קונדוס מונה השנה למנהל החדש של בית הספר. קונדוס, תושב יפו, שימש בעבר כמנהל מרכז נוער בסיכון בתל אביב-יפו ועמית בבית הספר "מנדל" למנהיגות חינוכית. קונדוס, יחליף את מורן אופק שניהל את בית הספר בשנה האחרונה ומונה למנהל התפעול של עמותת "יד ביד" שמנהלת את בתי הספר הדו לשוניים בארץ.
3 צפייה בגלריה
"לומדים לחיות יחד"
"לומדים לחיות יחד"
"לומדים לחיות יחד"
(צילום: יאיר שגיא )
לדברי המנהל החדש, שנת הלימודים החדשה תתמקד בכמה נושאים: חיבור מפגש בין לשונות באמצעות דיאלוג, קיימות באמצעות לימודי סביבה, תזונה נכונה, גוף בריא, חיבור לטבע ובעיות האקלים הגלובלי, ולמידה באמצעות אומנויות ושימוש באומנות ככלי חינוכי.
"יש צורך גדול במודל הזה", מסביר קונדוס, "אנחנו מצמיחים את המנהיגים והמנהיגות שיעשו את השינוי בעוד 20 שנה. אנחנו בונים מודל לחיים משותפים, כקהילה אנחנו חייבים לקחת אחריות על המציאות שבה אנו חיים. אם אנחנו רוצים שינוי הוא חייב להתחיל כבר בגן, החינוך הוא אבן היסוד של השינוי".
מנכ"ל עמותת "יד ביד" דני אלעזר: "בדרך כלל בתי הספר הרגילים מקיימים מפגשים בין תלמידים ערבים ויהודים, אבל זה לא מספיק. צריך מפגשים יומיומיים. הילדים יוצאים מכאן כשהם מכירים את שתי הזהויות, היהודית והפלסטינית. התלמיד יודע שתי שפות והוא יוצא חזק עם הזהות שלו והזהות של הצד השני".
מה סוד ההצלחה של בית הספר?
"שיתוף הפעולה עם ההורים שמאמינים שאפשר לחיות ביחד וליצור מודל חיים משותף ובכך להשפיע על החברה ולשפר את היחסים בתוך המדינה. עובדה שכל משבר במדינה אנחנו עוברים בהצלחה באמצעות דיאלוג ושיח תרבותי. אנחנו לא מטאטים שום דבר מתחת לשטיח. לא תמיד יש הסכמות בתוך בית הספר, אבל תמיד יש שיתוף פעולה, כבוד הדדי וקבלת האחד את האחר".