אם תבדקו במילון כיצד מוגדרת המילה "זיכרון", תגלו כי מדובר ב"כושר או יכולת לזכור דברים, להעלות שוב דברים שלמדנו או דברים שקרו לנו".
ואם תתעמקו עוד יותר תגלו כי אדם בעל זיכרון יוצא דופן הוא "גאון" או "מחונן". איתי עניאל (43) בהחלט עונה על לפחות אחת משתי ההגדרות האלה, אלא שדווקא הוא, שמוגדר כבעל זיכרון פנומנאלי, מבקש בצניעות לא להגדיר אותו ככזה.
מדוע? כי הוא משכונע שזיכרון טוב זו פונקציה של אימון או במילים שלו: "עם הכוונה נכונה, כל אחד יכול". רגע של הארה שהיה לו במהלך קורס קציני חי"ר בבה"ד 1 גרם לו להקדיש את חייו לחקר נושא הזיכרון ולנסות לשפר אותו בעזרת אסטרטגיות שונות בקרב כל שכבות האוכלוסייה, כולל מפורסמים רבים שנעזרים בשירותיו.
"מאומן ומיומן"
"כבר בשלבים המוקדמים של הילדות היה לי זיכרון יוצא דופן", הוא משחזר. "בגיל שלוש ידעתי לזהות את כל סוגי המכוניות על הכביש, ובגן זכרתי נאומים וסיפורים לפרטי פרטים.
"בגיל שש התחלתי ללמוד לנגן על קלידים, אבל בגלל שהמורה היה מאוד קשוח החוויה הייתה פחות נעימה. תוך כדי הלמידה איתו פיתחתי שיטת לימוד עצמית. כלומר, שמעתי את המנגינה, תירגמתי אותה לתווים בראש וניגנתי מהזיכרון.
"בגיל 12 כבר ניגנתי ערב שלם בשני אירועי בת מצווה מהזיכרון. אפילו ניגנתי שירים בהזמנה לבקשת הקהל, כשאת התרגום לתווים עשיתי בראש. בילדות אהבתי מאוד את התכנית זהו זה, וכשעה לפני השידור יצרתי לעצמי איזה אתגר מחשבתי שהיה קשור לספר הטלפונים המשפחתי. הצלחתי לשנן את כל המספרים והשמות בו בעל פה".
מה הזיכרון הראשון שלך?
"בסביבות גיל שנתיים. אני זוכר שהמשפחה עברה דירה ואת כל החפצים שלי על המשאית. הייתי מאוד עצוב מהמעבר הזה".
איזה תלמיד היית?
"תלמיד טוב. לשמחתי הייתי גם חברותי ושילבתי בין שני העולמות. היה חשוב לי להצליח, אבל אני חושב שזה נבע יותר ממוטיבציה ורצון לרצות את ההורים והסביבה הקרובה, ולאו דווקא בגלל הזיכרון".
אובחנת כילד מחונן?
"לא עברתי אבחנה כזאת. האמת שכל האבחנות האלה של 'גאון' או 'מחונן' קצת לא נוחות לי. אני חושב שבכל אחד מאיתנו יש סוג של גאונות שמתבטאת בתחומים כאלה ואחרים. הזיכרון שלי למשל הוא מאומן ומיומן. כשאני שולף מהזיכרון מאות ספרות אחרי נקודת הפאי אני מסביר שמדובר ביכולות שניתן לפתח אותן בעזרת אסטרטגיות שונות ולא בכישרון מולד".
כשהגיע זמנו להתגייס, הצבא הציע לו מסלול של עתודאי מדעי, אבל הוא בחר לשרת בחיל קרבי. "עשיתי מסלול של לוחם ומפקד ביחידה קרבית", הוא מספר. "יצאתי לקורס קצינים בבה"ד 1, ושם נוצרה מערכת יחסים חדשה ביני לזיכרון שלי. עד גיל 20 ידעתי שיש לי זיכרון טוב, אבל זה לא היה אישיו גדול מבחינתי.
"אחד האתגרים בקורס היה קשור לניווט, שהצריך שינון מילים ומספרים. מאז הילדות אני יותר אוהב ללמוד לבד, אבל הפעם הלמידה הייתה קבוצתית. שמתי לב שאני לומד מהר מדי את הציר בעזרת אטסרטגית זיכרון. הייתה לי תובנה שאת מה שאני עושה כל אחד יכול לעשות, רק צריך הכוונה וכלים מתאימים. זה מה שגרם לי לצלול לתחום הזה יותר לעומק מהצד של הדרכה".
"תחושת סיפוק"
התפקיד האחרון שלו בצבא היה מ"פ ביחידה קרבית, ועם השחרור הוא הבין שהוא רוצה להפוך את כל נושא הזיכרון לדרך חיים וקריירה. "התחלתי לבדוק את התחום דרך קריאת מאות ספרים, מחקרים וקורסים, וכבר בשלב מוקדם העברתי הרצאות בנושא", הוא משחזר.
מי קהל היעד שלך?
"סטודנטים, עובדים ומנהלים בחברות וארגונים, ואוכלוסיית הגיל השלישי. לאוכלוסייה זאת הזיכרון לטווח הארוך מתפקד מצוין, אבל האתגר הוא דווקא לעזור להם בזיכרון לטווח הקצר בנושאים כמו מטלות יומיות, מיקומי חפצים ועוד. המוח שלנו אמנם זהה מבחינה מבנית, אבל היכולת שלנו לעבד מידע שונה מאדם לאדם. אחת מסגירות המעגל שלי היא שמורה שלי בעבר הרחוק הייתה מעין תלמידה שלי בנושא שיפור הזיכרון".
יוצא לך לעבוד גם עם אנשים מפורסמים?
"כן, הגיע אליי זמר מאוד ידוע ואהוב. מתברר כי במהלך ההופעות שלו הוא התקשה לזכור את המילים בשירים שלו. ההערכה שלו את עצמו הייתה על בסיס אי־ההצלחות שלו, שמבחינת אחוזים היו דווקא נמוכים מאוד. הגדרנו מטרות, ביצענו תרגילי זיכרון ומדדנו תוצאות.
"על בסיס הדיווח שלו היה שיפור משמעותי, והוא היה מודע יותר ליכולת שלו לנטרל את התקלות. אגב, אחת הסיבות לבעיית הזיכרון שלו הייתה שהשירים לא תורגלו בתקופת הקורונה כי לא היו אז הופעות.
"תהליך נוסף ומשמעותי מאוד שאני עושה הוא עם אחד ממפקדי חיל האוויר לשעבר. אני עובד איתו על שיפור הזיכרון לטווח הקצר והארוך, כשלאורך התהליך האישי אנחנו מתמקדים במידע שחשוב לו לזכור, ובמקביל מודדים תוצאות".
יש איזו התרגשות מיוחדת כשעובדים עם מפורסמים?
"לא, אני יכול לומר שכל אדם מרגש אותי. כל אחד הוא עולם ומלואו וכשאני רואה את היכולות שלי להשפיע, זה מרגש אותי כל פעם מחדש".
באיזה עוד אתגרים אתה נתקל?
"אחרי תקופת הקורונה פנו אליי הרבה מחלימים שהתקשו לזכור מידע, שכחו דברים והיו להם בעיות ריכוז. כשנכנסנו לתהליך וראיתי את השיפור, זו הייתה תחושת סיפוק אדירה".
איך אתה מזהה תהליך שיפור?
"אנחנו מגדירים מטרות בהתחלה דרך הדיווח של האדם ומבדקים שאנחנו עושים בהתחלה. למשל, נותנים רשימה של 10 מילים ואם האדם זוכר ארבע מתוכן, אנחנו מתחילים מכאן. המטרה היא להגיע להרבה יותר, אפילו לעשרות מילים. לכל אורך הדרך אנחנו מודדים תוצאות".
חמישה טיפים לשיפור הזיכרון:
להיות ממוקדים במידע שאנחנו רוצים לזכור. כלומר, לקבל החלטה בזמן אמת לזכור את המידע, ובמקביל לנטרל מסיחי דעת.
לקשר את המידע שאנחנו רוצים לזכור בצורה מעניינת למידע אחר במטרה לאחסן ולחזק אותו בזיכרון לטווח הארוך.
לתמוך בזיכרון דרך אורח חיים בריא, שכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית, הקפדה על שינה ועוד.
להיות כל הזמן בתהליכי למידה של תחומים שמעניינים אותנו. דרך הלמידה אנחנו משפרים את הזיכרון על ידי יצירת קשרים חדשים וחיזוק קשרים קיימים.
לכתוב מדי יום את המידע שחשוב לנו לזכור. הכתיבה מסייעת לנו לקודד את המידע החשוב טוב יותר בזיכרון.
