"75 שנה התקבעה תודעה חד משמעית שנוצרה בגלל דילים שהיה נוחים גם לחברה החרדית, אבל בעיקר לחברה החילונית. זה היה נוח לכולם. לבוא עכשיו להגיד לחברה החרדית, סטופ, תתגייסו, זה גם לא הוגן וגם לא נכון, אין מה לעשות זה חייב לבוא בתהליך", הדובר הוא הרב יונתן רייס (36), שפתח השבוע את ישיבת ההסדר החרדית הראשונה בנתניה ושהיא גם הראשונה בשרון, "חדוותא", המוסד החדשני שיאפשר לתלמידים מרקע חרדי לשלב לימודי קודש בשעות הבוקר, לימודי בגרות ותואר הנדסאי אחר הצהריים, בשיתוף מכללת אורט הרמלין בנתניה, ולאחר מכן יתגייסו לשירות צבאי מלא.
קראו גם:
דרושה חשיפה
הרב רייס, חסיד בעלז, יזם ואיש עסקים, היה בן 26, נשוי ואב לשלושה, כשנעצר בביקורת הגבולות בשדה התעופה בשל היותו "עריק", הוא היה בטוח שישתחרר מייד, אבל זה לא קרה, הוא הבין שהוא חייב להתגייס: "אמרתי אם כבר, אז אכנס לזה בראש פתוח. עשיתי שירות צבאי, התחלתי ברבנות, אחרי זה הייתי אחראי על תחום חרדים בחיל התקשוב. כשהייתי בצבא הבנתי ממה הוא עשוי, והבנתי למה בלי תהליך חינוכי מקדים, שלעולם לא תהיה אפשרות לגייס חרדים".
למה?
"אין דרך לגייס חרדי, שגדל בתרבות החרדית, מעולם לא נחשף לחברה הישראלית ולא מכיר מושגי יסוד כמו גבעת התחמושת והר הרצל, באופן שהוא יהיה יעיל לצבא. זה בחור שלא יודע כלום על ההיסטוריה של המדינה ומלחמות ישראל, גדל בחממה חרדית שבה רק לומדים תורה. אין דרך להביא אותו ולעשות ממנו חייל טוב, עם רוח ומסירות כמו שצה"ל צריך. הדנ"א של הצבא מאוד ישראלי וחילוני, וכמה שיגידו 'אנחנו נדאג לצרכי החרדים', זה לא באמת משנה. אני לא מאמין למפקדים החילונים שהם ישמרו לתלמידים שלנו על הדת. מה שעושה היום המערכת יביא להרחקתם מהגיוס".
ובכל זאת, החלטת להקים מסגרות שכן יאפשרו גיוס.
"בחנתי לעומק את הסוגיה והבנתי שלא מדובר במאבקי כח, אלא במאבק ערכי, ומאבק כזה הוא המאבק הערכי הגדול ביותר של המדינה מאז תקומתה. זו התנגשות ערכים, שבה צריך לומר בכנות, להכניס בחור חרדי לצה"ל, כור ההיתוך החילוני הגדול בישראל, ולצפות שהוא יישאר חרדי, בלי הכנה, זה לא יקרה. הוא צריך לעבור תהליך.
"אי אפשר לחוקק חוק שיכפה על האזרח לעשות מה שהוא לא מאמין בו, אז כולם יהיו בכלא? ונניח יתגייסו, מה הערך של חייל שמעולם לא גדל על ערכים של מסירות נפש עבור המדינה, הוא יהיה מוכן למסור את נפשו על הנחת תפילין זה כן, אבל לא על אתוס שזר לו תכלית הזרות. אז איך הלוחם הזה בדיוק יילחם? עזוב לוחמה, נראה לך שהוא ישטוף כלים במטבח במקום שהוא לא מאמין בו?
"לכן, החשיבה שלי הייתה אחרת, כי בכל זאת אנחנו חיים באותה מדינה, ויש כאן אבק שריפה ענק שמדי פעם מאיים להתפוצץ, ואנחנו רואים מה קורה שהוא מתחיל לבעור בקטנה. וכן יש עניין של חסד והתנדבות, העולם החרדי הוא אבי אבות החסד במדינה, שום מגזר, שום קהילה, לא בנויה על עולם חסד כמו שבנוי העולם החרדי, אז הוא כן יודע איך לרתום ולתרום מזמנו, ממרצו, מכספו למען הזולת. איך עושים שזה יעבוד".
איך?
"הסיפור פה קודם כל זה חינוך. מגיע אלי נער ש-17 שנה חונך או שאתה לומד תורה, או שאתה אפס. זה בעצם הסאבטקסט של החינוך החרדי, כי אין מענה למי שלא רוצה ללמוד תורה. במסגרת שלנו אנחנו עוסקים באיך לבנות לו זהות ערכית על בסיס חרדי, מעבר ללימוד תורה, מעבר ללימוד מקצוע, או מסלול קרבי, אנחנו בונים איתו ביחד זהות שמצד אחד הוא חרדי, לומד תורה ולא מתבייש בזה ומרגיש את עצמו בסיטואציה שנוצרה לכתחילה הוא בא לתרום למדינה או לשרת או לעשות מקצוע. עד שהוא מגיע אליי לישיבה אנחנו לצד עולם התורה, ברגע שהוא מגיע, הוא עכשיו הולך להיות הכי חזק, הכי טוב, הכי לכתחילה. הגיוס לצה"ל זה עוד נדבך בשרשרת החינוכית, אבל זה לא העיקר".
גודל הקונפליקט
ואכן, לאחר שחרורו מצה"ל, ואחרי עבודת הכנה, נפתחה לפני כשמונה שנים ישיבת ההסדר הראשונה שלו בנשר עם שישה תלמידים, "היה מאוד מאתגר ומשם התקדמנו, וככל שהתקדמנו הבנו כמה אנחנו לא מבינים. ככל שצללנו לאירוע, הבנו שהקונפליקט הגדול הזה מאוד מורכב. זה הלך לאט יותר ממה שחשבנו, אבל היום, כולם מתחילים להבין שאם יש פתרון, זה הפתרון היחיד. יש כמה נכדים של גדולי הדור שלומדים אצלנו. לא צריך להתבלבל, אני בצד של לומדי התורה, אבל אלו שלא אמורים להיות שם, והם הרבה, הם צריכים גם פרנסה, שילמדו, יעבדו וגם יתרמו, ועדיין ימשיכו לשמור על ערכיהם ערך התורה שאני שותף מלא לו".
שמונה שנים עברו, היום יש ל'חדוותא' כחמישה סניפים שונים ברחבי הארץ, וכ־200 בוגרים, נשואים "עם בנות מיוחסות בחברה החרדית. כולם עובדים בעבודה טובה, כולם התגייסו ותרמו תרומה משמעותית, וכולם מנהלים אורח חיים חרדי אמיתי". השבוע כאמור, נפתחה ישיבת ההסדר, בעקבות דרישת הורים חרדים בעיר, ובסיועו של סגן ראש העיר נתניה ויו"ר סיעת ש״ס, הרב אורן גבאי בברכתה של מרים פיירברג, ראשת עיריית נתניה.
בטקס הפתיחה אמר יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ: "צריך לשמור על התורה, אך גם על המדינה".
הרב גבאי דיבר ישירות אל התלמידים: "שאלתי את הרב רייס מה יקרה עם נער שמתקשה בלימודים? הוא השיב: 'אני מתחייב שכל תלמיד ייצא מכאן עם בגרות מלאה ותעודה מוסמכת של מקצוע".
טגיסטו איילי, מנהל מכללת אורט הרמלין, שותף מלא למהלך אמר: "אתם פורצי דרך".
שרה, אחת האימהות של תלמידי המחזור הראשון: "הם יוצאים מכאן עם תיבת כלים אמיתית לחיים שישלבו צבא, עבודה ותורה וגם נותן לנו כהורים שקט וביטחון".
הרב רייס: "פתאום כולם מגלים את האיכות של התלמידים, מבינים מאיזה בית גידול הם באו, מבינים שיש להם מוח חריף, ומבינים שעל הדרך אין להם שום בעיה להיכנס מתחת לאלונקה, אבל זה הרבה מעבר לכך, אני חושב שזו הדרך לסלול את עתידה של מדינת ישראל לשנים הבאות".
