האחות שניצלה בנס – ממשיכה לטפל באחרים במלון המפונים: אלונה גרצ’יקוב, מנהלת סיעוד במכבי שירותי בריאות בהרצליה, ניצלה יחד עם משפחתה מפגיעת הטיל שפגע ישירות בבניין מגוריה בפתח תקווה בשבוע שעבר. הזוג שנהרג מפגיעת הטיל השכנים שגרים דירה מעליה. על אף הצער וההלם, היא בחרה להמשיך ולעזור לפצועים ולמפונים - גם מתוך בית המלון שאליו פונתה.
קראו גם:
בבוקר שבו טיל פגע ישירות בבניין בפתח תקווה שבו גרה אלונה גרצ’יקוב אחות במכבי שירותי בריאות, היא הייתה בבית – ביחד עם בעלה, חמותה, ילדיה ונכדה בן השנה. בזמן האזעקה הם נכנסו לממ”ד ונעלו אותו. דקות לאחר מכן – פגע טיל בבניין וחדר לתוך הממ"ד שנמצא בדיוק שתי קומות מעל ביתה של אלונה. היא זוכרת את הרעש, ההדף, הפיצוץ – ואז שקט. אלונה זוכרת שהרגישה שהיא מתחת להריסות, שומעת את קולות המשפחה זועקים לכוחות החילוץ לעזרה – ואז בלאקאאוט. היא לא זוכרת מי חילץ אותה ואיך. דקות שלמות מתוך האירוע נמחקו לגמרי. היא זוכרת שהיא נמצאת מחוץ לבניין כשהיא רואה לראשונה את ההרס והכאוס מסביב לבניין שלה. היא מפונה על ידי כוחות ההצלה לבית המלון , שם היא מגלה שהשכנים האהובים שלה שגרים מעליה נהרגו מפגיעת הטיל בזמן שהיו בממ"ד "כשהבנתי מי נהרג – הלב נשבר,” היא מספרת. “זה יכול היה להיות אנחנו. אני מרגישה שקרה לנו נס".
אלונה יחד עם בני משפחתה, פונתה למלון ברעננה "אני לא חושבת שהתחלנו לעכל מה עברנו. זאת חוויה קשה, זה הלם, כנראה שייקח עוד הרבה זמן להבין. ובינתיים אנחנו גם לא יודעים מה יהיה איתנו, כמה זמן עוד נישאר פה בבית המלון, מה יהיה עם הבית שלנו".
אבל במקום להתמקד בשיקום האישי, אלונה שמרגישה מחויבות לתפקיד ולמקצוע שלה – בחרה לחזור ולתפקד כאחות. לא כי ביקשו ממנה, אלא כי הרגישה שיש לה שליחות ואחריות. היא שלחה הודעה בקבוצת הדיירים במלון, הציגה את עצמה והציעה עזרה רפואית למפונים: חבישות, מתן זריקות, סיוע במרשמים ותיאום תורים "מבחינתי זה הדבר הנכון לעשות. התפקיד שלי, במיוחד בשעת חירום, הוא קריטי. גם אנשים שלא מגיעים לבית חולים צריכים מענה בעורף. החוסן שלנו תלוי בתחושת היציבות. אם לאנשים שאיבדו את הבית ונמצאים בבלאגן גדול יש כתובת בכל מה שקשור לשירותי רפואה – זה נותן ביטחון וקצת שקט ואני שמחה להיות חלק מזה".
במקביל, מכבי עצמה מפעילה מערך סיוע ייחודי למפונים: ייעוץ רפואי טלפוני מסביב לשעון, שירותים דיגיטליים מותאמים, ומענה רפואי מהיר – כדי לתת תחושת יציבות גם ברגעים הכי מטלטלים. “אנשים אולי לא פצועים קשה – אבל הם צריכים עזרה רפואית, תרופות, אבחונים פשוטים. זה מה שמחזיק את החוסן של העורף”, אומרת אלונה.
למרות ההלם והאובדן, היא מסכמת בפשטות: “הלוואי שיכולתי לעשות יותר. אבל אם אני כאן – אז אני ממשיכה לטפל. זה בדי אנ איי שלי״.
