שרי פילוסוף הייתה יוצרת תוכן ברשתות שזינקה לתודעה של כולם כשייסדה את קבוצת הפייסבוק הפופולארית "חולי ניקיון". היא הייתה נשואה ואמא לשני בנים שסדר יומה עמוס בעשייה. עד שהחיים התהפכו. שרי חלתה בסרטן הלבלב ולפני שנתיים נפטרה כשהיא בת 43.
אמה בתיה שעברה להתגורר לצדה בגדרה בעקבות המחלה נשברה וכחלק מהתתמודדות החלה להנציח את בתה, כאשר אחת היוזמות הגדולות שהובטחו לה כבר בשבעה מראש המועצה דאז, יואל גמליאל, הייתה לקרוא את שמו של האמפי על שמה של שרי, שגם הייתה עובדת עירייה.
הכול התקדם בצורה חלקה, המהלך אף אושר בוועדת השמות, ובתיה כבר ראתה בדימיונה את השלט הגדול עם שמה של בתה מתנוסס באמפי. למרות המהפך בבחירות לרשויות המקומיות, היא לא חשבה ולו לרגע שהמהלך ייפגע מכך, אבל זה בדיוק מה שקרה. לדבריה, ההחלטה על ההנצחה פשוט בוטלה. "ביום שקברו את שרי קרעו חלק ממני", אומרת השבוע בתיה (63) בראיון כואב, "מאותו רגע אני מחכה להסרת הלוט באמפי, לרגע בו אראה את שמה של בתי מתנוסס שם כפי שהובטח לנו, זו בקשה כל כך צנועה והגיונית. אז אל תוסיפו עוד מעמסה לכאב שלנו".
קראו גם:
היחסים: "היינו קשורות בחבל הטבור"
"היה לה לב ענק והיינו מחוברות בנימי נפשנו", מספרת השבוע בראיון כואב בתיה ברכה. "שרי נולדה יום אחרי יום ההולדת 17 שלי, למעשה גדלנו יחד, היינו קשורות בחוט הטבור מהיום שנולדה עד היום שנקברה. הכל עשינו יחד, חגגנו ימי הולדת, אירועים, קניות, כל דבר שעשיתי, אם זה לרכוש בגד לאחיה הקטן ערן שהוא כבר בן 44, או לכתוב פוסט בפייסבוק, בהכל היא הייתה מעורבת, תמיד דואגת ומאוד דומיננטית בכל היבט בחיינו.
"היא נישאה לקובי שהיה איש צבא והם עברו מבסיס לבסיס עד שלפני כחמש שנים הם רכשו דירה בגדרה, הם כבר היו הורים לשני ילדים, להב (5) ולביא (10) ושרי עבדה בשיווק, היא הקימה את הקבוצה 'חולי ניקיון' שכולם הכירו ואהבו. לקבוצה הזאת שרי לא הגיעה ממקום של ניקיון, למרות שתמיד אהבה לנקות והיתה מאוד נקייה, אלא דווקא ממקום של עשייה, היא נהנתה לשווק, לארגן תחרויות והגרלות, להשיג שיתופי פעולה טובים. אנשים היו מרוויחים שם דברים מדהימים, שואב אבק, סלי חומרים יקרים, תמיד הייתה שם פעילות.
שרי היתה יוצרת תוכן, מפרסמת עסקים, מקימה קהילות ובונה אתרים. גם בגדרה היא היתה מאוד פעילה, הקימה פורום לנשות עסקים, היתה דוברת המועצה ויזמה את הצבת עץ המוצצים בהשראת סיפור הגמילה של בנה לביא. כולם הכירו אותה ומאוד אהבו אותה ביישוב. כל כולה היתה לב, תמיד עזרה לכולם".
המחלה: "היא האמינה בכל לבה שתצא מזה"
קצת אחרי ששרי ובעלה עברו לדירה החדשה בגדרה התחילו הכאבים. "הבטן הפריעה לה והיא לא הרגישה טוב. בהתחלה אמרו אבנים בכיס המרה, לקח להם זמן לגלות שזה סרטן בלבלב", מספרת האם, "למרות שאנחנו מאוד קרובות לא הייתי מעודכנת בפרטים, שרי וקובי חששו לספר לי וכל הזמן תירצו את המצב בהסברים, אמרו שאחרי הניתוח היא תרגיש יותר טוב, הם חששו לספר לי את האמת. רק כשהם הבינו שזה סופני ואין מנוס הם נאלצו לספר לי".
במשך שנה וחצי פילוסוף נאבקה במחלה כשלצידה בן זוג תומך ומשפחה שלא עוזבת אותה. "מהרגע שהבנו מה המצב קובי יצא לפנסיה מוקדמת והקדיש את חייו לטיפול בשרי ובבית, הוא סעד אותה במסירות עילאית. ממצב שאשתו הייתה עושה הכל כי הוא בבסיס, הוא לקח על עצמו את כל הטיפול בבית ובמשפחה, דאג לכל מה שהם צריכים. בשלב מסוים הם ביקשו שאעבור לגור איתם כדי שהוא יוכל לצאת לפרנס את הבית, לא היססתי, מכרתי את מה שהיה לי ומה שנשאר תרמתי או אחסנתי. קובי ישן לצד הילדים ואני לצד שרי כשבמקביל היא המשיכה לנהל את הקבוצה".
היו לכן שיחות על הסוף?
"ממש לא. היא אפילו לא אמרה לקובי מה היא רוצה שהוא יעשה אחרי שהיא תעזוב את העולם, לא השאירה הנחיות או צוואה. שרי האמינה בכל ליבה שהיא תצא מזה, היא היתה משוכנעת שהיא לא תמות. היא קראה ספר בשם 'מתה להיות אני' על אישה סינית שנאבקה במחלת הסרטן וכשהיא היתה בקריסת מערכות היא עלתה לשמיים ופגשה את אביה שאמר לה שאנחנו גורמים את המחלות לעצמנו ושהנשמה היא למעשה אור טהור ונקי, והאישה הזאת חזרה לחיים ושרדה. שרי הכריחה את כולנו לקרוא את הספר והוא הכניס בה ובנו המון תקווה, כי היא היתה משוכנעת שגם אם יקרה לה משהו היא תחזור לחיים, היא היתה מלאת אופטימיות עד הרגע האחרון. זה הכניס גם בי תקווה.
"טיפלתי בה 24/7, הייתי עושה לה מסאג'ים ומביאה לה בקבוקי מים חמים אבל היא התמודדה עם כאבי תופת, זה חוסר אונים נורא לראות את הבת שלך נגמרת לנגד עיניך".
ההבטחה להנצחה: "זה כל כך ריגש אותי"
למרות כל האופטימיות שרי נפטרה במאי 2022 ובימי השבעה הקשים קיבלה משפחתה קרן אור שבחודשים האחרונים נלקחה מהם באכזריות. "כל חודשי המחלה הייתי מאוד מאופקת, לא רציתי ששרי תראה כמה קשה לי. רק אחרי שהיא נפטרה הכל צף, עד היום אני סוחבת כאבי ראש כרוניים, התמודדתי עם נימול ברגליים, התקפי חרדה וקשיים רבים. את משלמת מחיר מאוד יקר כשאת מאבדת את הבת שלך.
"בימי השבעה לא הבנתי מה קורה סביבי, לא עיכלתי שזה הסוף. ראש המועצה דאז, יואל גמליאל, הכיר אותה במסגרת עבודתה בעירייה, הוא בא לנחם אותנו וסיפר כי בכוונת המועצה לקרוא לאמפי שעדיין היה בהקמה על שמה וזה כל כך ריגש אותי. היא עשתה המון עבור המועצה וזו דרך נפלאה להנציח אותה. שרי היתה כל כך מחוברת לגדרה, גם כשסיימה את תפקידה הרשמי תמיד היתה מתקשרת לעדכן בכל בעיה, בכל דבר שהטריד את התושבים, היה אכפת לה מכולם. תמיד ידעתי שהיא נשמה ענקית אבל אחרי מותה הסיפורים עליה הדהימו אותי. ההחלטה לקרוא לאמפי על שמה עברה בוועדת השמות, וראש המועצה הנוכחי, סהר פינטו, שהיה אז חבר מועצה, לא תמך והסביר שמדובר בשנת בחירות וזה לא ראוי. לכן גם לא התקדמנו עם הצבת השלט.
"אחרי הבחירות נפגשתי עם נציג ממחלקת הנדסה באמפי, ביקשתי מידע כדי לקדם את הזמנת השלט, רציתי לדעת איזה גודל להזמין ואיזה חומר לרכוש, הוא נתן את כל המידע אבל הסביר שזה דורש את הסכם ראש המועצה החדש. לא הבנתי מדוע, הרי ההחלטה אושרה, אבל כיבדתי, פניתי לראש המועצה פינטו והייתי בטוחה שזה עניין טכני, לצערי גיליתי שזה מעבר לכך".
האכזבה: "פשוט מנפנפים אותנו"
במשך חודשים ארוכים משפחתה של פילוסוף לא הצליחה להשיג פגישה עם ראש המועצה פינטו ולאחרונה קיבלו שיחה מפתיעה. "התקשרה מזכירה מהמועצה שטענה כי כעת לא ניתן להציב את השלט כיוון שהאמפי בשיפוצים. מדובר באמפי חדש לחלוטין, יש עבודות שטרם הסתיימו, אז איך כבר משפצים? וממילא העבודות בפנים והשלט בחוץ, אז כיצד זה קשור? ביקשנו פגישה ושוב התעלמו מאיתנו, אנחנו משפחה שכולה שהבטיחו לה משהו, שההחלטה התקבלה כחוק, ופשוט מנפנפים אותנו. בכל פעם שאני מקבלת הודעה עם עדכון על אירוע באמפי אני נקרעת לגזרים, מדוע השם של בתי לא מופיע שם".
"היום בעלה ממשיך לנהל את הקבוצה 'חולי ניקיון' ועץ המוצצים ניצב בלב המועצה, גם תושבים מגדרה ארגנו מרוץ לזכרה, אבל ההנצחה שכל כך הגיעה לה לא מתממשת. זה המינימום שאפשר לעשות עבורה. מדוע לא לכבד את ההחלטה?".
"אני לא מגיעה ממקום של פוליטיקה, זה לא מעניין אותי. ביום שקברו את שרי קרעו חלק ממני, מאותו רגע אני מחכה להסרת הלוט באמפי, לרגע בו אראה את שמה מתנוסס שם כפי שהובטח לנו, זו בקשה כל כך צנועה והגיונית ואני מבקשת שלא יוסיפו עוד מעמסה לכאב שלנו".
תגובת המועצה: מחבקים את המשפחה
ממועצת גדרה נמסר: "המועצה מוקירה ומעריכה את פועלה של שרי פילוסוף ז"ל. ההחלטה על הנצחתה התקבלה בקדנציה של ראש המועצה הקודם, וטרם כונסה ועדת השמות בקדנציה הזו. כאשר הוועדה תכונס תועלה לדיון מדיניות ההנצחה הכוללת והנצחתה של פילוסוף באופן ראוי ומכבד בפרט. גדרה מחבקת את משפחת פילוסוף. לצד הנצחה ראויה ומותאמת זו גדרה איבדה בשבעה באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל מטובי בניה ובנותיה אשר גם הם יזכו להנצחה ראויה. ראוי לציין כי הטענות בכתבה מצויות בבדיקה אצל מבקר המדינה ולכן לא נוכל לפרט מעבר, מתוך שמירהּ על הליך הבדיקה".
