מקום קסום מתנהל בשקט בפאתי רעננה: "חוות החיים – מקום בו הטבע קובע". חווה טיפולית לאנשים עם קשיים מקשת רחבה של סוגים. המקום מהווה בית ל־30 סוסים, עזים ותרנגולות, ארנבים ושרקנים. חודשיים ללא פעילות בגלל משבר הקורונה נותנים את אותותיהם הן על בעלי החיים והן על המטופלים שחווים רגרסיה קשה במצבם בשל היעדר פעילות. הבעלים פרידה ושלומי פילרסדורף, מספרים השבוע ל"ידיעות השרון" על המצוקה ועל הסיוע המיידי שהם זקוקים לו עבור הטיפול בבעלי החיים בתקופה זו שבה נותרו ללא הכנסות.
בימי שגרה מגיעים למקום מדי יום אנשים "מגיל שנתיים עד שהרופא אומר שאסור"', הם מחייכים. חלק מהילדים הוא ילדים בעלי צרכים מיוחדים. חלק מהילדים מגיע פשוט ליהנות מהטבע: "אם היו שואלים אותי אז כל אחד מיוחד בדרכו", אומרת פרידה. "אנחנו עושים כאן טיפול בעזרת בעלי חיים, טיפול בעזרת סוסים, פעילויות העשרה וחינוך בעזרת בעלי חיים. יש לנו פה תנועת נוער סוסית שילדים מגיעים ועובדים ועוזרים ונמצאים בטבע ודרכו מגיעים לתקשורת והעצמה".
את המקום החליטה פרידה פילרסדורף להקים לפני 20 שנה: "גדלתי כל החיים עם בעלי חיים. עבדתי במדיקל סנטר עם פגועי ראש קשים והכנסתי אותם לטיפול עם בעלי חיים מתוך אמונה שזה יכול לעזור. היו שינויים דרמטיים אז החלטתי לפתוח מקום שזאת המהות שלו".
במהלך תקופת הקורונה נסגרה החווה הטיפולית למשך כחודשיים. לצד הנזק הכלכלי שנגרם לבעלים קיימת כמובן ההשפעה השלילית של היעדר הטיפולים על הילדים: "אחד האבסורדים הכי גדולים זה שמשרד הבריאות לא מאפשר לילדים עם מורכבות גבוהה לבוא חזרה לטיפולים", אומרת פילרסדרוף. "ילדים עם קושי רגשי, עם בעיות חברתיות קלות, קשב וריכוז – הם יכולים להגיע, אבל ילדים עם פיגור קשה, לא יכולים. יש פה אמא של ילדה עם שיתוק מוחין שאומרת שעקב זה שחודשיים היא לא רכבה התקצרו לה הגידים. הרכיבה עושה לה פלאים. דווקא המקרים הקשים שמאוד צריכים את זה לא יכולים לחזור. יש לי הרבה ילדים שחווים רגרסיה רגשית בעקבות זה שהם לא מגיעים לטיפולים. יש ילדה שהגיעה לכאן עם חרדות והן נעלמו לה. לצערי אמא שלה סיפרה ששבוע אחרי שהיא הפסיקה לרכוב, הכל חזר לה בחזרה והיא חוותה רגרסיה נוראית".
לאורך התקופה שבה המקום היה סגור, הכנסותיו השוטפות נעצרו וההוצאות הכבדות על הטיפול בבעלי החיים – לא פסקו לרגע. גם כעת, כשהטיפולים חוזרים בהדרגה, בעלי המקום אינם יודעים מתי יקבלו את המימון מקופות החולים – שכן הן משלמות באופן שוטף, אחת לחודשיים. "בעלי החיים ממשיכים לאכול, הם צריכים את הטיפולים השוטפים וההשגחה. מעבר לעסק רגיל עם הוצאות שוטפות, יש לנו הוצאות נוספות לטיפול בבעלי החיים. חייבים להמשיך לטפל בהם. אנחנו כרגע לא זכאים לפיצויים וכל הזמן מקווים שהמדינה תתאפס ותבין שגם אנחנו צריכים תמיכה. פנינו למשרד החקלאות והם אמרו שאין מה לעשות".
אך על אף המצב המורכב, פילרסדורף שומרת על אופטימיות וקוראת לאנשים להגיע לחווה "לרכוב ספורטיבי או לסדנאות בשביל הכיף. ככה הם ירוויחו רכיבה והעשרה ואנחנו נצליח לשרוד".
ממשרד החקלאות נמסר כי מדובר בחווה פרטית ונושא הפיצויים שייך לרשות המסים".
