בשבוע שעבר נתלה שלט פרידה על חנות האופנה 'העין השלישית' ברעננה: "לקוחות יקרות שלנו", נכתב בו, "תודה לכן על שלוש שנים נפלאות שבהן נהנינו לתת לכן שירות. נהנינו להלביש אתכן בשמחה ובהתלהבות. מאחלים לכן בריאות ושנתראה רק בשמחות. ליזה ומאור פרג'".
קראו גם >>
הטקסט הקצר הזה משקף את האופטימיות הבלתי נגמרת של ליזה פרג', שגם באחת השנים הקשות בחייה - שנה שבה איבדה את אמה, את בנה שהיה בן 31 בלבד ונפטר מסיבוכים של ניוון שרירים, וגם מקור פרנסה - מצאה את הכוח להודות על הטוב. "אני אדם אופטימי", היא מודה.
השניים, הוא בן 75 והיא בת 59, הורים לעוד בן ובת, פתחו את החנות ברעננה לפני שלוש שנים. כבר אז הם היו מעל הממוצע הגילי של יזמים חדשים, אבל הפנסיה לא הספיקה למחיה והם נדרשו למקור פרנסה נוסף.
וההתחלה, היא מספרת, דווקא הייתה טובה. החנות שמכרה ביגוד לנשים וכיסויי ראש מיוחדים משכה אליה לקוחות רבות מהמגזר הדתי והערבי, "וגם נשים שרצו להיראות מיוחדות". אלא שהמגפה והסגר הראשון והשני לא השאירו להם סיכוי: "קיבלנו מענק מהמדינה אבל זה לא מכסה את כל ההוצאות", היא אומרת, "תשלומי השכירות, הארנונה, המים, החשמל, הוועד ועוד".
החנות אמנם נסגרה סופית עכשיו, אבל ההחלטה התקבלה כבר אחרי ראש השנה - כשהיה ברור שאפילו החג שמהווה בדרך כלל מקור הכנסה משמעותי, אכזב הפעם. "אמרנו לעצמנו, 'אם בראש השנה לא קונים, אין מה להמשיך לחורף'", היא משחזרת. "אין טעם להחזיק חנות שרק תכניס אותנו לחובות".
העתיד מבחינת הזוג לוט בערפל. הוא ימשיך לעבוד כפי שעשה עד כה פעמיים בשבוע בשטיפת משאיות להשלמת הכנסה, והיא עדיין לא יודעת. "הפחד הגדול שלי זה החורף", היא אומרת, "בעלי בקבוצת סיכון ואני חוששת לעבוד עם אנשים ולהדביק אותו". היא תיקח לעצמה חודש חודשיים ותחשב מסלול מחדש. "מזל שאני אדם אופטימי", היא מסכמת, "אחרת הייתי יוצאת מדעתי".
