תושב כפר סבא בעל לקות ראייה הרגיל להגיע מדי יום לעבודתו בתל אביב ברכבת, מוצא עצמו חסר אונים. אין לו אפשרות אחרת להגיע לעבודה ובימים אלו הוא ניצב מול מציאות הזויה: ל"מיינט רעננה" נודע כי המסילה העוברת בהוד השרון, כפר סבא ורעננה, מושבתת עד להודעה חדשה, והוא יידרש לנסוע באוטובוסים העמוסים והנגישים הרבה פחות.
לידור שמיר ונועה נקי. "משאירים את כל הוד השרון, כפר סבא ורעננה בלי פתרון"לידור שמיר ונועה נקי. "משאירים את כל הוד השרון, כפר סבא ורעננה בלי פתרון"
לידור שמיר ונועה נקי. "משאירים את כל הוד השרון, כפר סבא ורעננה בלי פתרון"
(צילום: אסף פרידמן)
והוא אינו לבד. אלפי סטודנטים, חיילים, עובדים ובעלי משפחות משתמשים מדי יום בקו המחבר בין תל אביב לערי השרון. עוד הרבה לפני פרוץ הקורונה, שדוממה את תנועת הרכבות בכל הארץ, הושמעו ללא הרף הבטחות בדבר פתיחת המסילה שמחברת בין הרצליה לערי השרון, ונועדה לקצר את זמן ההגעה לתל אביב בכ־20 דקות. אלא שכפי שהבינו תושבי האזור, דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
לא פעם התפתל משרד התחבורה בתשובה לשאלה מתי ייפתח המסלול המהיר, באיזו מתכונת ואם בכלל. נכון לעכשיו, המסילה המחברת בין רעננה להרצליה עוברת תהליכי חשמול, תשובה קונקרטית לאופן הפתיחה טרם התקבלה, ואלפי אנשים נותרים מבולבלים אל מול הבטחות ישנות שיכלו לקצץ קרוב לשעה משגרת הנסיעות היומית שלהם.

תשובות מעורפלות

כעת המשבר מחריף. לא זו בלבד שטרם התקבלה החלטה חד משמעית בעניין אופן פתיחת המסילה המהירה שמחברת בין מסילת השרון לתל אביב, אלא שמתברר שכל מסילת השרון המובילה לתל אביב דרך המסילה המזרחית במתכונתה הנוכחית והמסורבלת, עתידה לסבול משינויים משמעותיים בשירות. בשעה שרוב הרכבות חוזרות לשגרה ב־8 ביוני, טרם ידוע מתי וכיצד מסילת השרון תחזור לפעילות.
הבלבול סביב פתיחת המסילה נובע מכמה סיבות. הראשונה היא תהליכי החשמול שמתבצעים במסילה המחברת בין הרצליה לרעננה, כחלק מפרויקט חשמול ארצי המתעכב במשך שנים ארוכות. לאחר שסיימו את העבודות על מקטע תל אביב, עברו במהלך תקופת ההסגר בקורונה לעבוד על מקטע השרון. סיבה נוספת המעכבת את פתחת המסילה היא שיפוץ המסילה המזרחית הפרוסה בין חדרה ללוד. עבודות התשתית שמתבצעות בה כעת, בקטע שבין ראש העין ללוד, דורשות שינויי תנועה במסילת השרון. למעשה, מתבצעות עבודות בשני הכיוונים, והתושבים נותרים חסרי אונים.
תושבת כפר סבא שיר גז פנתה בנושא לשר התחבורה הקודם בצלאל סמוטריץ', כבר לפני חודש בדיוק, ושאלה אותו האם הרכבת מכפר סבא לתל אביב תחזור ב־17 במאי כפי שדווח בתקשורת באופן מעומעם. הוא, בתגובה, אמר לה באופן ישיר: "הרכבת תחזור ב־1 ביוני, ותהיה בכיוון ההפוך. מכפר סבא להרצליה ומהרצליה לתל אביב, בלי הלופ של דרך ראש העין ופתח תקווה". היום, ההבטחה הזאת נשמעת כחלום מתוק.
אז מה אמורים לעשות תושבי השרון? בתור התחלה, להוסיף לפחות שעה מדי יום לנסיעתם באוטובוסים העמוסים.
"בדרך כלל אני אמורה לנסוע ברכבת לתחנת ההגנה, ובגלל שעכשיו אין רכבות אני נוסעת באוטובוס", אומרת גז, העובדת בתל אביב. "זה האריך לי את הדרך ביותר משעה וחצי לכל כיוון. לאוטובוסים מכפר סבא לוקח שעתיים להגיע לדרום תל אביב. זה לא הגיוני ולא אפשרי. במקור אני תושבת הדרום, וההגעה מאשקלון יותר מהירה מכפר סבא. גם הרכבת בדרך כלל היא לא פתרון אידיאלי, לוקח לה למעלה מ־40 דקות והיא עושה סיבוב לא נורמלי, אבל גם אותה לקחו לנו, והשאירו אותנו בלי פתרונות. מדובר בשלוש ערים שיש להן עשרות אלפי תושבים, זה לא יישוב קיקיוני שאפשר פשוט לנתק".
המצב החדש פוגע באופן מובהק ביכולת שלה לעבוד באופן תקין: "זה ממקמם אותנו בחיסרון מובהק מול עובדים שבאים ממקומות נגישים יותר. אנחנו מאחרים לעבודה, ומהבית אי אפשר לעבוד".
הסטודנטית נועה נקי מוסיפה: "השבתת הרכבת במצב שבו צריך להגיע להיבחן באוניברסיטה היא קטסטרופלית. אמנם יש קווי אוטובוס שמגיעים לתל אביב, אבל גם לא מתגברים אותם בהיעדר הרכבת כך שקשה לתפוס בהם מקום".

רכבת ההפתעות

לידור שמיר לומדת באוניברסיטת תל אביב. לפני הקורונה היא נסעה לאוניברסיטה כ־35 דקות ברכבת. "עכשיו אנחנו לומדים מהבית, אבל יש מבחנים שאמורים להתקיים באוניברסיטה, וזה לוקח עם אוטובוס במקרה הטוב לפחות שעה וחצי. הרכבת הרבה יותר נגישה מאוטובוסים, במיוחד אחרי שהעבירו אותם למטרופולין זה נהיה עוד יותר בלאגן כי הם בכלל לא מגיעים. זה פשוט זמן שאתה מבזבז בנסיעות", אומרת שמיר. "אי אפשר פשוט להגיד שלא פותחים ואין מה לעשות. הרכבת זה צורך ממש קיומי. כשרכבת מתבטלת זה משבש לך הכל, אתה מסתמך על משהו ולוקחים לך אותו בשנייה. יש אנשים בקצה שצריכים להתפרנס ולעבוד והלוואי וכל אחד היה יכול להגיד שהוא יקח את האוטו ויסע, אבל אנשים לא יכולים להרשות לעצמם את זה. בשביל זה יש רכבת".
העבודות נמשכות, התחנה סגורההעבודות נמשכות, התחנה סגורה
העבודות נמשכות, התחנה סגורה
(צילום: אסף פרידמן)
מורן כהן עובדת בסמוך לתחנת סבידור מרכז. את הבית המשפחתי בכפר סבא קנו היא ובעלה מתוך רצון לגור בסמוך לתחנת רכבת: "כל התפעול של החיים שלנו היה לפי העובדה שיש לנו רכבת", היא אומרת, "כרגע אין רכבת, ויש רק אוטו אחד. ברגע שהשגרה תחזור, המעסיקים שלנו יגידו לנו לבוא לשבוע מלא בעבודה, ואין לי איך. יש איתי בחברה עוד לפחות עשרה עובדים שמסתמכים על הקו הזה, ואין פתרון. מעסיקים לא יעשו שאטלים כי רכבת ישראל החליטה להפסיק את הקו הזה. זה גם מוסיף עומס לכבישים, ואנשים יצטרכו להתאים את שעות העבודה שלהם לשאטל".
כהן צופה כי כשנהלי העבודה מהבית יסתיימו, היא תמצא עצמה מול שוקת שבורה, כשתצטרך לחלוק את המכונית עם בעלה: "יש לי ילדים להוציא ממסגרות. בכל הפרסומים דיברו על כך שבאפריל יפתחו את הקו שמקשר להרצליה אז למה לא עושים את זה לפחות בינתיים? משאירים את כל הוד השרון, כפר סבא ורעננה בלי פתרון".
רונית המרמש התחילה לעבוד באזור הבורסה ברמת גן לפני כשנה: "הרכבת זה כלי התחבורה המרכזי שלי. ברגע שמתאפשרת תחבורה, מצפים ממני לחזור למשרד. הרכבת מלאה בבקרים, איפה כל האנשים האלה ייכנסו? בכבישים? בשאטלים?".
תגובת עיריית רעננה: "ראש העיר פנה לשרת התחבורה מירי רגב ולחברי דירקטוריון הרכבת ביקש מהם לוודא כי ייפתח בהקדם קו שיחבר את ערי השרון עם גוש דן".
תגובת עיריית כפר סבא: "ראש העירייה רפי סער פנה למנכ"ל רכבת ישראל , תוך בקשה לחבר את קטע המסילה המערבית, שיאפשר נסיעה להרצליה ולתל אביב".
תגובת עיריית הוד השרון: "ראש העירייה אמיר כוכבי פנה להנהלת הרכבת ואמר כי יש מספיק פתרונות באמתחתה שיאפשרו הפעלה של הקו במקביל לעבודות".
ממשרד התחבורה נמסר: "מתווה החזרת הרכבת לפעילות, ובכלל זה אופן הפעלת תחנות השרון, נמצא בדיונים ויפורסם לציבור לאחר קבלת החלטה סופית בנושא".