"יש ימים שאני נכנס לחדר, מתיישב ומתחיל לבכות. לא מסוגל לדבר עם אף אחד", כך מתאר השבוע דביר (שם בדוי) שמתגורר ביישוב באזור את אופן התמודדותו עם מערכת היחסים העכורה בינו לבין אם שני ילדיו. לטענתו, היא נהגה להתעמר בו באופן כמעט יומיומי במשך קרוב לחמש שנות נישואיהם.
2 צפייה בגלריה
דביר. "פחדתי לעזוב כי חששתי לילדים"
דביר. "פחדתי לעזוב כי חששתי לילדים"
דביר. "פחדתי לעזוב כי חששתי לילדים"
(אורן אהרוני)
בשנים האחרונות עולים, ובצדק, חדשות לבקרים קמפיינים נגד אלימות כלפי נשים, כשלא מעט הפגנות נערכות בנושא ברחבי הארץ. אלא שנדירים המקרים בהם תשמעו על מקרים הפוכים בהם הגברים הם הקורבנות לאלימות והתעללויות מצד בנות זוגם.
בשיחה שערכנו השבוע עם דביר, חודשים ספורים לאחר שהשניים התגרשו, הוא מתאר מסכת התעללויות ארוכה שספג מגרושתו הן מילולית והן פיזית שכללה איומים, קללות, שבירת חפצים בבית, וגם - תלונת שווא להתעללות מצידו, שנסגרה מחוסר אשמה. כעת האישה היא זו שמואשמת באיומים כלפיו בשישה אירועים שונים.

"הפיצוצים הרציניים"

דביר וגרושתו הכירו באתר הכרויות בסוף שנת 2014. בחודש יוני 2015 כבר עמדו מתחת לחופה, כשבתווך עברו להתגורר יחד בדירה אשר נמצאת בבעלות הוריו. "ראיתי חלק מהדברים השליליים אבל אמרתי לעצמי שלכל אחד יש את החוזקות והחולשות שלו", הוא מספר. "בגדול זה היה נראה טוב, הייתי בשנות ה-30 לחיי ורציתי להתחתן".
לא היו תמרורי אזהרה?
"ועוד איך. זה התחיל עם צורת הדיבור ומילים כמו 'בא לי להקיא עליך' והשפלות ליד המשפחה. כל כך רציתי להתחתן שאמרתי לעצמי שיהיה בסדר והחלטתי 'לעגל פינות' בחלק מהדברים. היה שלב שאמרתי שאני רוצה לדחות את החתונה כי דברים לא הסתדרו לי, ואז היא הציבה אולטימטום - או שמתחתנים או שמבטלים את הכל. נכנעתי וככה נכנסתי לזה".
מה קרה בהמשך?
"ראיתי את הדברים כפי שהם וזמן קצר לאחר החתונה היא החלה להראות סימני אלימות והתחילה לשבור דברים בבית".
מאיזו סיבה?
"היא אדם לא צפוי. אם לא עשיתי את מה שהיא ביקשה, היא תתחיל לאיים. אם האיומים לא השפיעו, היא שברה חפצים בבית. ואם זה לא עזר, היא העיפה עליי את השולחן, הרביצה, חנקה, שרטה את הצוואר, בעטה בי, ירקה על פניי, סטרה לי ובסוף כבר נופפה עם סכין ליד הצוואר שלי".
אם דביר חשב תחילה כי המצב ישתפר לאחר לידת בנם הבכור, הרי שהמצב רק החמיר. "חודש אחרי שהוא נולד התחילו הפיצוצים הרציניים", הוא משחזר. "באחת הפעמים היא זרקה עליי חפצים ומיד פנתה למשטרה בטענה כי אני תקפתי אותה".
"אם לא עשיתי את מה שהיא ביקשה, היא תתחיל לאיים. אם האיומים לא השפיעו, היא שברה חפצים בבית. ואם זה לא עזר, היא העיפה עליי את השולחן"
התיק נגדו נסגר לאחר 14 ימים, במסגרתם הורחק מביתם, כשבתווך אשתו ביקשה ממנו לשוב. דביר הסכים בתנאי שיילכו לייעוץ זוגי וכך קרה. כעבור זמן קצר סירבה אשתו לשתף פעולה והמשיכה לנהוג כלפיו באלימות. "חודשים ספורים לאחר מכן החלטתי לעשות לזה סוף ופתחתי בהליכי גירושים", הוא מספר.
באחד הימים, כשחזר לביתם, גילה כי דלת הבית נעולה ושאשתו מסרבת לפתוח אותה. לאחר שהחליט לפרוץ את הדלת, היא הוציאה נגדו צו הרחקה מהבית ובלית ברירה הוא חזר להתגורר עם הוריו. במקביל, ביקשו הוריו מבית המשפט לפנות את האישה מהבית והיא עברה להתגורר באזור השרון. בספטמבר 2016, במהלך אחד הדיונים בנושא הגירושין, ביקשה האישה ממנו לשוב והוא התרצה לטובת שלום בית.
"היא אמרה שהיא לוקחת כדורים פסיכיאטריים ורוצה לחזור", מספר דביר. "הסכמתי בשביל שלום בית ולטובת הילד כדי שלא יגדל בשני בתים. התניתי את המהלך בייעוץ זוגי. פחות מחודש אחרי שחזרנו כבר היה עוד ילד בדרך".

"פחד זו לא מילה"

בטרם חזרו החל דביר להתקרב לדת, ולאחר לידת בנם השני ב־2017 עברו השניים להתגורר בצפון לבקשת אשתו. עם זאת, לדבריו, למרות השינויים היא המשיכה לנהוג כלפיו באלימות פיזית ומילולית. לאורך כל אותה העת הוא היה מפרנס יחיד. "כשחזרתי הבייתה היא נהגה לצאת ולבלות, תוך שהיא מקניטה אותי ומספרת שהיא בוגדת בי", הוא נזכר.
פחדת ממנה?
"פחד זו לא מילה. עוד לפני שעברנו לצפון היא זרקה אותי מהחדר, ואחרי שעברנו היו ימים שהיא זרקה אותי לממ"ד. לפני שחזרתי הביתה מהעבודה לקחתי אוויר רבע שעה כדי לארגן לעצמי את המחשבות. פחדתי לעזוב כי חששתי לילדים. פחדתי גם להישאר כי חטפתי מכות".
מה עשית?
"הלכתי לרבנים והתפללתי שהדברים יסתדרו. באיזשהו שלב הרב שלי אמר להקליט אותה וזה מה שעשיתי כמעט מדי יום. יש לי מאות שעות הקלטה".
איך הגיבו השכנים והמשפחה?
"השכנים בצפון אמרו שהם שוקלים להזמין את הרווחה אלינו. הם תהו למה הילדים שלהם צריכים לשמוע את הקללות האלו. חברים שלי גם שאלו איך אני נשאר. את ההורים שלי לא עירבתי כי לא רציתי להדאיג".

"סתום את הפה"

בספטמבר 2019 מאס דביר סופית במערכת היחסים עם אשתו והחליט לפתוח תיק ברבנות לצורך גירושים. כחודש לאחר מכן הגישה נגדו אשתו תלונה במשטרה בטענה כי תקף אותה. לאחר שעוכב לחקירה הוא עירב את עו"ד אורי דרשן, שהביא לסגירת התיק מחוסר אשמה. מיד לאחר מכן הגיש עו"ד דרשן בשמו תלונה במשטרה נגד האישה בחשד לתקיפה ואיומים, כשהם מציגים הקלטות רבות כעדות למעשיה.
כך, למשל, היא תועדה אומרת לו: "אני אשרוף אותך חי", "תזהר ממני, אני ארצח אותך", "סתום את הפה, אל תפנה אליי למה אני אקבור אותך", "היום אני מפרקת את אמא שלך... יא מסריח", "כדאי לך לעוף מפה...", תלך לאמא הז... שלך יא זבל בן זבל" ועוד.
השניים התגרשו בינתיים ולמרות שהוגש נגד האישה כתב אישום, נתקל דביר עד היום בהליכים מורכבים מול המערכת כדי לראות את ילדיו, כולל מצד בית הדין הרבני והעובדת הסוציאליות ברשות המקומית בצפון שסבורה כי הוא אדם אלים.
עו"ד אורי דרשן, שמייצג את דביר בהליך הפלילי, מסר בתגובה: "לא יעלה על הדעת שהעובדת הסוציאלית ברווחה תכתוב דוח התרשמות שגוי הנוטה לצד האישה, שעה שהיא יודעת בוודאות כי היא שיקרה במשטרה. לעובדת סוציאלית מהרווחה יש מנדט לתת תסקיר וחוות דעת בעניין בני זוג, שיהיה סטרילי ואמיתי ומתברר שלא כך היה".
2 צפייה בגלריה
עו"ד דרשן
עו"ד דרשן
עו"ד דרשן
(אורן אהרוני)
עו"ד דדי מנדל, שמייצג את דביר בהליך הגירושים, מסר בתגובה: "מדובר במקרה החמור ביותר בו נתקלתי בשנים האחרונות. צרפנו לבית הדין את כל הראיות אשר סותרות את טענות האישה אחת לאחת, שכולן עלילות דם שקריות. לצערנו בית הדין פשוט סוגר את הבקשות ורושם שהוא ידון על כך בדיון".
מהרשות המקומית בצפון נמסר: "מדובר במקרה של סכסוך גירושין. מפאת צנעת הפרט לא ניתן להגיב בפירוט.
"מחלקת הרווחה והעובדות הסוציאליות פועלות על פי הנחיית בית המשפט ומגישות חוות דעת לבקשתו. עובדת סוציאלית משפחה מסייעת לכל מטופל על פי הקשיים המוצגים לה ואזור מגורי המטופל".
את תגובת פרקליטי האישה לא ניתן היה להשיג עד למועד פרסום הידיעה.