"פגשנו מלאך במגרש החניה": אחות מכבי מיכל פולק כבר הייתה מחוץ למרפאה כשחצתה את מגרש החניה הסמוך למוקד. כשהיא שמעה זעקות בכי של פעוט, חזרה אחורה וגילתה שהוא סובל מכוויה קשה בידו. היא העניקה לילד טיפול מיידי ומסור. איתן אביו של הפעוט: "הייתי חסר אונים בסיטואציה מלחיצה ומיכל פשוט הצילה אותנו".
קראו גם >>>
לפני כשלושה שבועות הגיע איתן יחד עם בנו הפעוט אביהו למוקד מכבי ברמת השרון כשהוא לחוץ, נסער וחסר אונים. בנו בן הארבע טיפס על הכיור במטבח כשניסה לקחת סוכריה והניח את ידו על כיריים לוהטות "אשתי ואני ראינו את זה מייד ומאוד נבהלנו. אביהו נכווה בצורה די רצינית והיה כאוב והיסטרי. הוא בכה וצעק כמו שמעולם לא ראיתי אותו. הבנתי שאנחנו חייבים להגיע מייד כדי לקבל טיפול רפואי".
איתן נסע עם בנו ברכב ותוך 15 דקות הגיע למוקד של מכבי ברמת השרון "כל הדרך הייתי מוטרד מה יקרה אם יהיה תור במוקד, כמה זמן יקח עד שנצליח להיכנס לחדר הרופא ומה אני עושה בינתיים כדי להרגיע את אביהו. כל הדרך היד שלו הייתה בתוך כלי קטן עם מים קרים כדי לצנן את הכוויה אבל הרגשתי שזה רק הולך ומחמיר. הוא בכה כמעט בלי לנשום. לא ידעתי איך לעזור לו והייתי חסר אונים".
בעוד אבי הפעוט מנסה להרגיע את בנו ולקחת אותו לכיוון המוקד, עברה במקרה אחות מכבי מיכל פולק דרך מגרש החניה, בדרך לטיפול בית "כשחציתי את מגרש החניה שמעתי זעקות בכי קורעות לב. לא יכולתי להתעלם מהן, חזרתי אחורה והלכתי בעקבות הבכי. מהר מאוד הבנתי שמדובר בילד שסובל מכוויה רצינית, כאוב מאוד וזקוק לטיפול מיידי. מרוב כאב הילד סירב לשתף פעולה. סיפרתי לו שאני רוצה לתת לו סירופ טעים בטעם תפוז שיעזור לו וכך בעדינות הצלחתי לשכנע אותו להיכנס איתי למוקד" משחזרת מיכל.
הם נכנסו למוקד, שם מיכל החלה בטיפול מהיר להקלה על הכאבים וטיפול בכוויות "הדבר הראשון שעשיתי היה לתת לאביהו הקטן משכך כאבים. כוויה בדרגה כזאת היא כואבת מאוד, במיוחד באזור שבו הוא נכווה. היה חשוב לי קודם כל להרגיע אותו, מה שאפשר לי גם לטפל בכוויה עצמה" היא הסבירה.
מיכל טיפלה בו בעדינות ויעילות, מרחה משחה לטיפול בכוויה וחבשה את היד "הכול נעשה תוך דקות וביעילות שלא דמיינתי" מספר האב "מיכל ניגשה לאביהו בעדינות ובחכמה והצליחה להרגיע אותו וגם אותי. הוא הפסיק לצרוח ולבכות ובסוף אפילו יצא משם בחיוך. פגשנו מלאך שממש הציל אותנו במגרש החניה. במקצועיות וסבלנות אין קץ היא הצליחה להפוך את החוויה הזאת לנעימה בעיני אביהו, עד כדי כך שבכל פעם שהיינו צריכים לחזור למוקד כדי לחבוש מחדש את היד, הוא חיכה ושמח להגיע לשם כדי לפגוש את מיכל".
