"אל תפחדי כי את יכולה"
פרופ' נטע ארז (49) מנס ציונה,
חוקרת סרטן, ראש המעבדה לביולוגיה של גידולים סרטניים וראש החוג לפתולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
על דלת המעבדה של פרופסור נטע ארז תלוי פוסטר שעליו כתוב Follow your dreams . זו דרך חייה וזו גם העצה שמקבלים ממנה הדוקטורנטים שהיא מלווה.
היא עשתה מאסטר ודוקטורט במכון ויצמן ופוסט־דוקטורט בסן פרנסיסקו, ולדבריה "פוסט־דוקטורט בחו"ל הוא תנאי לקבלת משרה אקדמית, לכן הוא גם תקרת הזכוכית של נשים במדע. בשלב הדוקטורט יש רוב לנשים, ובפוסט הנתונים מתהפכים. נשים מוכשרות ומצטיינות מוותרות על קריירה אקדמית כי הסיטואציה המשפחתית לא מאפשרת לנסוע לארבע שנות פוסט־דוקטורט בחו"ל".
הדבר החשוב ביותר שלמדתי: "ליצור קבוצת תמיכה. המוטו שלי: הצטיין והיה טוב ואדיב. זה הסוד הגדול להצלחה. אני קודם כל מדענית, אבל אחד הדברים החשובים בעיניי זה המנטורינג. לצד הדוקטורנטים שאני מלווה במעבדה שלי, אני מעבירה בפקולטה קורס שנקרא "מיומנויות תקשורת מדעית" על תקשורת בין־אישית, שחשובים כדי להצליח במדע ואף אחד לא מלמד אותם".
הטיפ שלי: "למצוא מישהו שיתנגד לקול בראשנו שאומר גם לנשים הכי מצוינות 'את לא יכולה', 'לא תצליחי', 'את לא מספיק טובה' ויזכיר לך לא לפחד, כי את יכולה. זה מה שאני עושה ועל כך קיבלתי את פרס המנטורינג במדע לשנת 2020 מעיתון nature science”.
עוד משהו עלי: "אני חובבת בישול ויוגה. בכל שישי בבוקר עושה אשטנגה יוגה. ובכל שישי שני אני מארחת את משפחתי הגדולה ומבשלת ל־12 איש".
"תבחרי בנושא שהוא התשוקה האמיתית"
פרופ' ורדה שושן־ברמץ (68) מעומר, מדענית באוניברסיטת בן גוריון והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה
פרופ' שושן־ברמץ לא שוכחת שיחה שהיתה לה כתלמידת תיכון, שבה אמרה למורה לביולוגיה שהיא רוצה להיות מדענית. "המורה ענתה לי, 'אל תפתחי כאלה ציפיות, כי מאוד קשה להגיע'", היא אומרת, "ובכך היא פרצה עבורי את הדרך. כך הגעתי למחקר אינטרדיסציפלינרי שהתחיל בסרטן והגיע לאלצהיימר ולופוס, וזה מחייב אותי ללמוד המון נושאים בהמון תחומים, בכוחות עצמי.
"נולדתי להורים שבקושי ידעו קרוא וכתוב, ומהמעט שהיה להם תמכו בי ובארבעת אחיי ואחיותיי. אמא תמיד סיפרה איך כשחיו במרוקו אחי נשלח לצרפת וכשחזר משם עם תעודת בגרות וירד מהרכבת, כל השכונה מחאה לו כפיים. הכל בא מהבית".
השנה זכתה פרופ' שושן־ברמץ באות בן גוריון על מחקר פורץ דרך כהוקרה לתרומה הייחודית למדע.
הדבר החשוב ביותר שלמדתי: "שהמחקר המדעי משול לרכבת הרים וצריך להשתמש בכל ירידה לשם עלייה. כדי להצליח צריך גם אומץ אינטלקטואלי, לא להירתע ולהמשיך בדרך שבחרת, גם אם היא לא מקובלת על האחרים. כל עוד את מאמינה, ההכרה היא רק עניין של זמן".
הטיפ שלי: "השכלה ועצמאות הן יסודות חשובים להגשמה עצמית. כאישה מזרחית מהפריפריה, שבנתה בכוחות עצמה קריירה אקדמית מצליחה, הקימה משפחה ותרמה לאוניברסיטה ולחברה, אני יודעת שהכל אפשרי. צריך לשאוף גבוה, לבחור בנושא שהוא התשוקה האמיתית שלך, ללמוד לנהל את הזמן נכון ולא להיבהל מקשיים. עם סבלנות וחוזק נפשי תוכלי להתגבר עליהם".
עוד משהו: "את שעות הפנאי המעטות אני מקדישה לקריאת מחקרים בתחומים שונים מאלה בהם אני עוסקת. ואני גם פותרת תשבצים".
“תג'נגלי בין הקריירה לאימהות בדרך שלך”
אורנה הוזמן־בכור (51), מרמת השרון, יו”ר נמל אשדוד
כמנכ"לית לשעבר של ארבעה משרדי ממשלה, אורנה הוזמן־בכור מורגלת לתפקד בעולם קריירה גברי. אולי לכן לא נרתעה מהכניסה לתפקידה בנמל, גם כשכל סביבתה תהתה איך לקחה על עצמה את העבודה.
"דווקא האתגר מבחינתי היה להיכנס למקום שהוא מאוד גברי ולעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון – להכין את הנמל לתחרות מול שני נמלי ים שנפתחים בישראל. אני לא האישה הראשונה בתפקיד, ואני מקווה שבעתיד תהיה חלוקה מגדרית שוויונית גם בהנהלה.
"אני לא חלילה נגד גברים ואומרת את הדברים לא ממקום מתבכיין אלא עוצמתי. נשים מנהלות מביאות ערך מוסף לארגון, וזה מוכח גם בדוחות כספיים. חשוב שנשים ישבו בהנהלות ובדירקטוריונים גם אם אין אישה בקודקוד.
"אני מדברת מניסיוני כמנכ"לית לשעבר של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התשתיות האנרגיה והמים, ומשרד הפנים, שבחלקם הייתי האישה הראשונה בתפקיד מאז קום המדינה".
הדבר החשוב ביותר שלמדתי: "שכל החלטה שאני מקבלת קשורה לאנשים ולכן צריך לגשת אליה עם רגישות וחמלה, ולעולם לא ממקום של התנשאות".
הטיפ שלי: "לנשים קשה לשלב בין קריירה לאימהות והטיפ הוא לדעת לג'נגל בין שני אלה, כל אחת בדרכה. אני למשל לעולם לא נכנסת הביתה מהעבודה עם הטלפון ביד, ובשעה הראשונה אני קשובה ופנויה לענייני הבית".
עוד משהו עלי: "המשפחה היא העוגן המרכזי של חיי. יש לי בעל תומך ולא יכולתי לעשות את שורת התפקידים התובעניים האלה ללא עזרתו".
“אל תחששי לומר 'כן' לקידומים ולאתגרים”
ד"ר אתי גרובגלד (56) מרחובות, מנכ”לית המכללה האקדמית אחוה
ד”ר אתי גרובגלד עוסקת במדע אבל מודה: “אני מעדיפה ניהול אנשים על פני ניהול מבחנות”. התוכנית "הזדמנות שנייה לתואר ראשון" של הפורום לקידום מעמד האישה, המאפשרת לרכוש השכלה, היא רק אחת הדרכים של גרובגלד לפעול להעצמת נשים.
מכללת אחוה מנוהלת בידי רוב נשי מובהק: גונדר משנה שרה פרידמן, ששימשה משך שנים כמפקדת כלא נווה תרצה, היא יושבת ראש הוועד המנהל של המכללה. נשיאת המכללה, פרופ' יפעת ביטון, היא משפטנית וחוקרת בעלת שם בינלאומי בתחום משפט וחברה, שוויון וצדק חלוקתי וממייסדות "מרכז נגה" לסיוע משפטי לקורבנות עבירות חמורות וממקימות עמותת "איתך" המסייעות לנשים מאוכלוסיות מוחלשות.
הטיפ שלי: "לא לחשוש לומר כן למשרות, לקידומים, לאתגרים. אנחנו יכולות, ופעמים רבות אנחנו בולמות את עצמנו".
עוד משהו עלי: "בכל חופשה בחוף הים אני מנצלת את ההזדמנות לשחיית שנורקלים כדי לצפות במרחב התת־ימי".
“בלי נקיפות מצפון”
תא"ל מירב בריקמן (49) מראש העין, מפקדת מרכז ההספקה האחוד באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה
כחיילת בודדה שהוריה עברו לחו"ל כשהייתה בת 18, תא"ל מירב בריקמן בחרה להישאר בצבא, במסלול ייעודי לקצונה. "הייתי חיילת מורעלת מהרגע הראשון", היא אומרת. "לא כיוונתי לקריירה צבאית, אותי עניינו האתגר והמשמעות. רק בגיל 40 הבנתי שאני עושה קריירה צבאית".
יש לה תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה, תואר שני במינהל עסקים ותאר שני נוסף במדעי המדינה וביטחון לאומי. היא בוגרת המכללה לביטחון לאומי והאישה הראשונה בתפקידה הנוכחי.
הדבר החשוב ביותר שלמדתי: "כל בוקר מחדש יש לי אש מטורפת לכבוש את העולם ולקדם את הארגון שלי עוד צעד גדול. בכל תפקידיי בצבא למדתי שהכל אפשרי אבל התוצאה נקבעת לפי הדרך, לכן חשוב לבחור בדרך האדם".
הטיפ שלי: "אין נקיפות מצפון. אם את בוחרת דרך שאת שלמה איתה, והיא מאפשרת לך למצות את היכולות והייעוד, אז לכל דבר יש מחיר. וצריך שהבית יתארגן נכון, כי משפחה מפרגנת מאפשרת צמיחה ועשייה".
עוד משהו: "הפנאי שלי הוא המשפחה שלי, כל שנייה פנויה מוקדשת לבית. השנים האלה דורשות ממני יותר מ־24 שעות שיש ביממה, וזה ממלא אותי".
"תאמיני בעצמך ותצמחי מכישלונות"
הגר פרי־יגור (43), ראש מועצת פרדס חנה כרכור
כשהגר פרי־יגור למדה בכיתה ה', היא לא נבחרה למועצת התלמידים. "אמרתי לעצמי שזה לא נורא ויום אחד עוד אהיה שם", היא אומרת היום. "ואכן, למדתי את השלטון המקומי ועבדתי כדי להגיע לפוזיציה הזאת".
אחרי תואר ראשון ושני במדעי המדינה, החלה לעבוד כפקידת ארנונה בעיריית ירושלים, שם התקדמה עד לתפקיד עוזרת מנכ"ל תחת ראש העירייה אהוד אולמרט. לפני שנבחרה לראשות המועצה בפרדס חנה כרכור, התמודדה שם למועצה ובילתה באופוזיציה.
הדבר החשוב ביותר שלמדתי: "שימי לעצמך מטרה, תאמיני בעצמך ותצמחי מכישלונות. בדרך להצלחה יש רגעי משבר. אל תתייאשי ואל תוותרי".
הטיפ שלי: "היותך אישה לא צריך להפוך למחסום. לא ביקשתי שיבחרו בי כאישה אלא על בסיס יכולותיי. המגדר אינו מגבלה, אצלנו הוא אפילו יתרון כי לנשים יש חוש שישי ורגישות סביבתית. גם התמיכה המשפחתית חשובה. פעם אמרו שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה. מאחוריי עומד גבר מצליח ולא הייתי יכולה לעשות את הדברים בלעדיו".
עוד משהו עלי: "פעם מכרתי תכשיטים שהכנתי ואני מתגעגעת. היום אני משכיחה את דאגותיי בבישול ובהפקת אירוח שהופך למשתה".