ב-2 באפריל 2022 ימלאו 100 שנים לעליית המתיישבים הראשונים על אדמות רעננה שנרכשו על ידי חברה יהודית-אמריקנית להתיישבות בארץ ישראל. על שמה: "אחוזה א' ניו יורק", נקרא הרחוב הראשי בעיר.
בשנה ה-97 להיווסדה יזמו הארכיון העירוני בשיתוף מוזיאון "חדר ראשונים", סיורים באתרים ההיסטוריים ובהם עסקי המזון למיניהם: בתי קפה, קיוסקים, מסעדות, חנויות מכולת, דוכן פלאפל, צרכניה המאפייה ועוד.
חדר האוכל בכפר בתיה ברעננה
המסעדה הראשונה
"אבי הגיע לרעננה עם הוריו ב-1922, ועם עשר המשפחות הראשונות", מספר שלמה (מומיק) פרסול, לשעבר חבר מועצת רעננה במשך ארבע קדנציות. "אבא, ישעיהו, הקים את המסעדה הראשונה במושבה, באחוזה פינת בורוכוב, ואמי, פנינה, הייתה הבשלנית. המסעדה נחשבה ל'מוסד' במושבה: שם כונס ה'פרלמנט' של עובדי חברת החשמל; שם אכלו גם ערביי הכפר חרבת עזון; ברחבה המרוצפת שבחזית המסעדה נערכו מפגשים חברתיים ומסיבות ריקודים. גם השוטרים הבריטיים, ששירתו בתחנה שהייתה ברעננה, נהגו לבלות אצלנו".
בהמשך בנתה משפחת פרסול על הקרקע שלה מבנה חנויות נוסף ששימש למכולת של וקשל, לחנות הספרים של לנדאו, לסנדלרייה, למספרה ולחנות מכשירי כתיבה.
כשמומיק היה בן 13, החליט אביו למכור את המסעדה. זמן קצר לאחר מכן הוא התחרט על המכירה, התקשה להשלים עם הפרידה מהמסעדה, והתאבד בתלייה על עץ התות שבחצר הבית. כל תושבי רעננה ההמומים השתתפו בהלוויה. המסעדה נמכרה למשפחת גרוסמן, שהמשיכה להפעיל אותה תחת השם "פרסול". לאחר שהאב התאבד, נישא אחיו של מומיק עם הבת של גרוסמן. שנים לאחר מכן, כשגרוסמן מכר את המסעדה לבעלים חדשים (משפחת יפידוב), משפחת פרסול מכרה להם את כל המתחם על כל החנויות שבו.
'בית העם' - עיריית רעננה
יסודותיו של 'בית העם' הונחו בשנת 1925. בנייתו מומנה בעזרת תרומותיהם של חברי אגודת 'אחוזה א' – ניו יורק' בארצות הברית. בכספים שנתרמו, נרכשו חומרי הבנייה ואילו עבודת הבנייה עצמה, נעשתה בהתנדבות על ידי חברי המושבה והפועלים אשר נחלצו לתרום מכסת ימי עבודה. בשנת 1927 הסתיימה בניית 'בית עם', שהפך במהרה למרכז לפעילות תרבותית של התושבים ומוקד החיים הציבוריים והחברתיים של המושבה. ב'בית העם' רוכזו מזכירות המושבה, מרפאה, בית כנסת, בית ספר, גן ילדים, דואר, אולם אסיפות, חדר תרבות ועוד. ב'בית העם' ישב וועד המושבה אשר עסק בכל ענייני הציבור.
המאפייה הראשונה
המאפייה הראשונה ברעננה הוקמה בשנת 1929 על ידי שמואל אנקר, שעלה לארץ מפולין עם אשתו אהובה, ועם שלושת ילדיהם, ב-1924. מספרת הנכדה, נאוה מיטל, מנהלת מוזיאון "חדר ראשונים" ברעננה: "הם רכשו נחלה בת 25 דונם באחוזה 127, ועליה בנו את ביתם, חציו צריף וחציו בלוקים. מאחורי הבית בנו את המאפייה (כיום ז'בוטינסקי פינת רזיאל), ושכרו אופה מהרצליה. לא היה אז חשמל, והם לשו את הבצק בידיים והפעילו התנורים בסולר. את הלחם חילקו מבית לבית בעגלה רתומה לסוס".
המרפאה
הבניין הראשון אשר שימש כמרפאה, נבנה באמצע שנות ה-30, בסמוך לבנייני הציבור. חזית הבניין פנתה לרחוב רמב"ם וצידו האחורי גבל בבית הספר, בבריכות המים והמקווה. בתחילה ניתן בו השרות הרפואי חינם, ע"י ד"ר לבובה וד"ר פולסטרה, אשר קיבלו חולים בחדר מיוחד בבניין בית העם. כשהיישוב גדל נבנה צריף ברח' רמב"ם 9 ובו היו שני חדרים ומרפסת. הבניין שנבנה בשנות ה-30, היה מרווח ושרת שנים רבות את המושבה. כיום משמש המבנה את משרדי המחשוב והבטחון של עיריית רעננה. חלו בו שינויים פנימיים רבים, אולם עדיין ניתן להבחין בראשוניותו. בראשית שנות ה-30 החלה קופ"ח של ההסתדרות לתת שרותיה לתושבי רעננה.
הקיוסק של הניה
ב-6 באוקטובר 1953, כתבה הניה גלינינסקי למועצה המקומית: "הנני אלמנה המפרנסת שני ילדים זה שש שנים. עשיתי את כל המאמצים לקיומי. זה זמן שהבטיחו לי קיוסק ליד הבית שזו הייתה תקוותי, אולם בינתיים ניתן רישיון לאחר, ועכשיו כשישנה אפשרות לקבל את הקיוסק ליד הבנק אבקשכם למסור אותו לי. תקוותי כי תיענו לבקשתי ותתחשבו במצבי".
