מחאת המזומנים: בזמנים קשים שבהם נראה כי אין מי שחושב על המסעדנים – למסעדנים אין ברירה אלא לחשוב בצורה יצירתית. צוות ה"PAZZO", בר הפיצות הפופולרי באזור התעשייה ברעננה, החליט להציב בשבוע שעבר בחצר ה"פאצומט", שהוא מעין כספומט ועליו נכתב "אני פה בגלל הקורונה" עם הסבר קצר: "בעקבות אטימות הבנקים והמדינה בהבנת מצב המסעדות והברים".
1 צפייה בגלריה
הבונוס: מי שיעדיף לשלם במזומן יזכה להנחה
הבונוס: מי שיעדיף לשלם במזומן יזכה להנחה
הבונוס: מי שיעדיף לשלם במזומן יזכה להנחה
(צילום: פרטי)
עידן דותן, בעל המקום מסביר את המחשבה שעומדת מהאחורי המהלך: "הבנקים הכניסו את ענף המסעדות לסיכול ממוקד. אנחנו לא רוצים להיות תלויים בבנקים ובעמלות הגבוהות שהם גובים. ענף המסעדות הוא קשה מאוד ויש בו אחוזי סגירה מאוד גבוהים, אז הבנקים החליטו שהם לא רוצים לקוחות מסעדנים, וזה לא משנה אם אתה מרוויח או מפסיד. הדבר הזה עלה מדרגה עכשיו בקורונה, כשבמקום לסייע, מה שהמדינה הבטיחה לעשות, הבנקים עדיין החליטו שמבחינתם מסעדות זה קו אדום. לכן החלטנו לחזור אחורה בזמן, ולעבור להשתמש בתשלום במזומן. כמובן שהכל מדווח ורשום, והשיטה היא רק כדי שהבנקים לא ייהנו מהעמלות הגבוהות".
כל מי שבוחר לשלם במזומן מקבל חמישה אחוז הנחה על החשבון. התמריץ חשוב, שכן בימים אלה, כשמצבם הכלכלי של אנשים הולך ומחריף, כמות המזומנים שבכיסם יורדת והם מעדיפים להשתמש יותר באשראי. התשלום באשראי גורם לירידה חדה בתזרים המזומנים והכסף, שאמור לשמש גם לתשלום לעובדים ולספקים, מגיע מהבנק כעבור זמן: "אם מישהו קנה היום פיצה ב'פאצו', יש מצב שאקבל את הכסף רק בעוד שלושה שבועות. זה המנוע של העסק", אומר עידו.
מלבד המסר הברור, שעובר היישר אל הבנקים, יש כאן גם חשיבות חברתית. מקומות כמו"פאצו" ו"שנקין" (הבר הסמוך אליו, השייך לאותם בעלים), מעסיקים יחד כ־50 עובדים.
מלבדם, עוד כ־50 ספקים ונותני שירות תלויים בכספים העוברים מהעסקים לכיסם. התשלום במזומן מאפשר לשמור על כל הצדדים במעגל הספק-לקוח-עובד.
אלדר לופט, מנכ"ל העסק, מסביר: "היום השוכרים לא מורידים סחורה אם הם לא מקבלים מזומן או צ'ק לאותו היום. הסיבה העיקרית למהלך הזה היא שנוכל לשלם לספקים במקום, מעכשיו לעכשיו. הבנק לא משתף איתנו פעולה ומסרב להעניק הלוואה. יש 50 עובדים בשני המקומות, ו־50 ספקים בשני המקומות. אם המעגל הזה יפסיק לעבוד, לאף אחד לא תישאר פרנסה. כרגע המטרה היא להחזיק את העסק בחיים".
"בחודש יולי פתחו וסגרו אותנו חדשות לבקרים", אומר עידו, "כל הזמן משנים. הקטינו את מקומות הישיבה. הורידו אותנו ל־20 אחוז תפוסה, נתנו הנחיות לא מידתיות. יש לנו קהל גדול שמבוסס על חיילים, שיש עליהם איסור יציאה. זה מחייב אותנו להיות יצירתיים כדי להחזיק את הראש מעל המים. המשבר עמוק. אנחנו רואים סביבנו עסקים שהחליטו לסגור, וזה יילך ויחריף".
בימים האחרונים, מספרים במקום, יש אופטימיות קלה ואנשים צמאים לצאת לבלות: "הקהל רוצה לעזור, הקהל מבין שהוא צריך חיי לילה ותרבות. בשביל מה אנחנו חיים ועובדים אם אנחנו לא יכולים ליהנות עם חברים ולצרוך תרבות? הסולידריות כאן בעיר חשובה מאוד כדי שהעסקים ישרדו".