רעננה מתאבלת על בן העיר, הטייס ורס"ן במילואים איתי זיידן שנהרג יחד עם חניך הטיסה ליהוא בן בסה בהתרסקות מטוס בשלישי האחרון. חבריו הקרובים כבר מתכננים להנציח את זכרו.
קראו גם >>
איתי, בן 42 למד בבית הספר היסודי מגד, בחטיבת השרון ובתיכון אוסטרובסקי, נישא למיכל, במקור מהוד השרון, והיה אב לארבעה ילדים. מותו הפתאומי היכה בהלם חברים ומכרים אשר ליוו אותו לאורך השנים.
"איתי הוא מסוג החברים שהייתי מתקשר אליהם בשתיים בלילה כי נתקעתי באיזשהו כביש", סיפר השבוע בכאב רז מעוז, חברו הטוב, אחד התקתקנים שהכרתי, יורד לעומקם של דברים, לוקח את הדברים הבנאליים ומכניס להם תוכן". השניים הכירו בבית הספר היסודי, צלחו יחד את החטיבה והתיכון והלכו יחד גם לתנועת הנוער 'מחנות העולים'. "ברעננה של אז, התנועה הזאת היתה אבן שואבת והיינו שם ימים ולילות מכיתה ד' עד יב'", הוא מספר, "לעשות להדריך, אהבת הארץ, השאיפה לחברה טובה יותר, כל אלה אפיינו את איתי".
הפעם האחרונה שבה פגש את איתי, מספר רז, היתה לפני מספר שבועות כאשר אביו של רז הלך לעולמו ואיתי הגיע לנחם בשבעה "היינו יכולים להיות חודשים לא בקשר כי מרכז החיים שלו היה בשובל ושלי בכפר סבא, ועדיין לאורך כל השנים, שיחה של 15 שניות היתה סוגרת את הפער. בפעם האחרונה שנפגשנו דיברנו על מה שעשה, וראיתי בעיניים שלו כמה הוא נהנה כשהוא מדבר על הטיסה".
"זה לא נתפס שאדם צעיר באמצע החיים הולך, והנסיבות מסתוריות", הוסיף רז, "איתי היה טייס אף 16 המון שנים, הוא הכיר את המטוס לעילא ולעילא. הטרגדיה היא גדולה מאוד. איתי היה איש משפחה משאין כמוהו הרבה, מאוד נהנה להיות עם הילדים ובבית. לי כאבא קשה מאוד עם הדבר הזה וממחיש לי שאני יכול היום להיות עם הילדים שלי, ומחר לא. תחושת האובדן היא ענקית, כאילו חותכים לך משהו מהגוף, איתי היה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי".
גם ליזה הירש, המחנכת של איתי בתיכון אוסטרובסקי, נזכרה השבוע בכאב בנער שהכירה: "הייתי מחנכת הכיתה שלו בי"א ו-י"ב ריאלית", אמרה, "ואני זוכרת אותו היטב. איתי היה טיפוס מיוחד עם חיוך ממזרי על השפתיים, ילד חברותי, חכם עם תשובות שנונות. הוא חלם להיות טייס והפך להיות טייס". כאב לי נורא לשמוע על מה שקרה. הייתי אמא שלהם לשנתיים ימים, ואהבתי מאוד את הכיתה הזאת. בהספד קצר שכתבה לזכרו הוסיפה הירש כי "אני בוהה בתמונות כיתה י"ב ריאלית 1996 ולאט לאט צפות חוויות בנות 26 שנה.... איתי התבלט כבר אז בתפיסה מהירה, ביכולת תגובה מיידית... נער אהוב, חברותי, עם יכולת מנהיגות... לבי עם בני משפחתו וחבריו. איבדנו אדם משכמו ומעלה, מלח הארץ".
מי שעוד ספד לו היה שגב וייסמן בן ה-22 מרעננה שאיתי היה מדריך הטיסה שלו ב'טיסה עשר', הטיסה האחרונה לפני שמקבלים את הרישיון". "אני הגעתי מרעננה והחניך השני מהוד השרון ואיתי מיד שבר את הקרח. הוא ראה שאנחנו מאוד לחוצים. הוא היה מאוד אבהי, עודד אותנו, מאוד רצה שנצליח. היה כובש. היה שונה בנוף של מדריכי הטיסה ולכן זכרתי אותו", אמר. בפוסט שהעלה לזכרו של איתי כתב וייסמן כיצד כשהגיעו שני החניכים "איתי חייך חיוך ענק ואמר 'אני חייב לעצור אתכם, אני גדלתי ברעננה ואשתי מהוד השרון. אם זה לא צירוף מקרים מיוחד, אז מה זה'?". "ברגע אחד כל ההתרגשות והלחץ פגו", כתב וייסמן, "איזה מדריך".
מנהל תיכון אוסטרובסקי שי שטרן, אמנם לא הכיר את איתי אך שוחח בימים האחרונים עם בני כיתתו. "אנחנו משתתפים בצער המשפחה וכואבים את כאבה", אמר השבוע, "אחרי שקראתי את מה שנכתב על איתי, רק מתחדדת המחשבה שאלוהים אכן לוקח את הטובים ביותר". "אנחנו נמצא דרך להנציח את זכרו", אמר.
