ההמנון הלאומי של ישראל - "התקווה" עבר מהפכים רצופים מראשית לידתו ועד ימינו. תחילתו במילות השיר "תקוותנו" שחובר על ידי נפתלי הרץ אימבר ועבר תלאות ושינויים בגרסתו עד שהגיע לנוסחו הסופי המושר היום. מילות השיר הותאמו בשנת 1887 על ידי שמואל כהן – איש העלייה הראשונה שעלה מרומניה - ללחן של שיר העגלונים הרומני וגרסה זו הפכה עם השנים להמנונה של מדינת ישראל.
קראו גם >>>
ההתייחסות ללחן ומקורותיו, כמו גם המלים – הניבו מחקרים רבים. רבים סבורים כי חלקו הפותח של הלחן לקוח מן היצירה "מולדתי" מאת המלחין הצ'כי בדז'יק סמטנה. יש הסבורים כי מקור הלחן הוא בשיר עגלונים רומני בשם "עגלת שוורים" ויש אף הסבורים שמקורו של הלחן בשיר תפילה יהודי "ברכת הטל" מהמאה ה-14.
שלומי קינן מוזיקאי מרעננה (הקלידן המיתולוגי של אביב גפן והתעויוט) מעביר סדרת הרצאות שבועית במסגרת ארגון מ.ת.ג (מביאים תרבות לגמלאים) ואת אחת מהרצאותיו הקדיש ליצירה "מולדתי" מאת סמטנה והשלכותיה על לחן "התקווה".
במהלך ההרצאה הופנתה תשומת הלב לקיומה של הקלטת השיר "עגלת שוורים" בתכנית "שרתי לך ארצי" משנת 1975, בשפה הרומנית, בביצועו של השחקן נתן כוגן - יוצא רומניה ובהשתתפות חבורת רננים בה שר גם מוטקה שלף – המשתתף בפעילויותיה של מ.ת.ג.
הקרנת השיר במסגרת ההרצאה הלהיבה את משתתפי ההרצאה ובראשם גם את שלומי קינן שהופתע והתפעל מן השיר וביצועו.
לבקשתו, עלה בידיו של מוטקה שלף לגלות תרגום ספרותי/מילולי ללחן הרומני "עגלת שוורים" ולפי זה התאים את המילים מתוך התרגום הספרותי ללחן הרומני.
קינן אימץ בהתלהבות את הלחן המיוחד ואת המלים העבריות שהותאמו לו, עיבד את השיר לתזמורת שבה הוא שר וחברי מ.ת.ג מצטרפים אליו.
וכך נולד שיר חדש מבוסס על הישן בגרסתו המחודשת והעשירה.
