למרות שתוצאות בדיקות הדם הצביעו על ירידה מתמדת של תפקודי הכליות, וחרף התראות בגוף גיליון תוצאות הבדיקה, המתריעות על ירידה זו בליווי שני סימני קריאה בולטים, התעלמו רופאי 'הכללית' מההתראות לאורך שלוש שנים תמימות, וגרמו לנזק בלתי הפיך לכליותיו של מטופל בריא כבן 62 – כך נטען בתביעה אותה הגישו בימים אלה עורכי הדין רן שפירא ורותם ציוני ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא.
על פי הנטען, הסימנים הראשונים למחלתו של התובע התגלו לראשונה, כאשר בגיל 56 ניגש מיוזמתו לבדיקת תפקודי לב, לאחר אירוע לבבי שארע לאחד מקרובי משפחתו.
קראו גם:
עד אז קיים התובע אורח חיים בריא, רכב על אופני הרים בשעות הפנאי ונמנע מעישון. אך באוגוסט 2021, לאחר שהתעניין במניעה ראשונית בעקבות סיפור משפחתי של מחלת לב, הוא הופנה לקרדיולוג שהמליץ לו על טיפול להורדת שומני הדם בעזרת מינון נמוך של אטורבסטטין (10 מ"ג ליום).
על פי הנטען, בתיעוד מעקב המרפאה מאותה שנה (2021), בארבעה ביקורים שונים של התובע במרפאה, חזרה ארבע פעמים ההתראה, המלווה בתדפיס הבדיקה בשני סימני קריאה, כי קיימת ירידה בתפקוד הכליה (eGFR). בהתראה הראשונה נרשם כי ערך הבדיקה ירד ביותר מ-10% לעומת בדיקה קודמת בשנת 2020, וזאת לרמה של 72.59 מ"ל לדקה, כאשר הערך הנורמלי לגילו, 56 באותה עת, היה אמור להיות מעל 90 מ"ל לדקה.
עוד ציינה המעבדה בכל אחת מארבעת ההתראות האלו: "שים לב, הייתה ירידה של 10% או יותר מערך קודם של 88.5!!". חרף כך, איש מהצוות הרפואי שטיפל בו לא התייחס לערכים אלה, ולא הפנה את התובע לבדיקות נוספות.
בתביעה נטען עוד, כי במהלך שנת 2022, נרשמה שוב אותה התראה שלוש פעמים, ללא התייחסות הרופא המטפל. כמו כן, בבדיקות שתן שביצע עלה נתון על חריגה של תאי דלקת, דם וחלבון, אך גם כאן לא הופנה המטופל לשום בירור נוסף, והרופאים הסתפקו בהערה לקונית בגיליונו הרפואי: "נלקחה תרבית שתן".
ביוני 2023, כשנתיים לאחר ההתראות הראשונות על נתונים חריגים בתפקודי הכליה, צוין לראשונה כי חלה עליה ברמת הקריאטינין בדם, מדד המעיד על פי רוב על בעיה בריאותית אקוטית, או ברמה הלבבית או בתפקוד הכליות. לאור זאת ציין רופא המשפחה בגיליון: "ממצא חדש. נחזור על בדיקה ללא צום".
לדברי עוה"ד שפירא וציוני, לא מדובר כלל בממצא חדש, משום שתפקודי הכליה של התובע ירדו ברציפות לאורך כשנתיים ויותר טרם לכן, ועמדו על רמות חריגות.
גם באותו ביקור, הודיעה המעבדה על ירידה נוספת בתפקוד הכליה (eGFR) הפעם ל- 59.04, אך גם הפעם רופא המשפחה לא התייחס כלל לממצא החריג ולא הפנה את התובע לבדיקת שתן או לרופא כליות (נפרולוג).
וכך מתוארת בתביעה ירידה מתמדת, מחודש לחודש, בתפקודי הכליה, בעוד רופא המשפחה לא מתייחס כלל לממצאים, ולא מפנה את התובע לבדיקות ולטיפולים מתאימים.
בדצמבר 2023, כשנתיים וחצי לאחר הבדיקות החריגות הראשונות, פנה התובע לרופא המשפחה והתלונן על תחושת חולי בחודשיים האחרונים מלווה בירידה בכושר גופני, יציאות רכות וריח רע מהפה. לאחר קבלת תוצאות בדיקות מעבדה שהראתה עליה עד 5 ברמת הקריאטינין וירידת (eGFR) ל-11.76 (!) הופנה למיון בבי"ח בילינסון (?).
בבית החולים אובחן התובע בסובל מדלקת כליות ומאי ספיקת כליות מתקדמת, הוא אושפז ועבר טיפול אינטנסיבי להצלת כליותיו.
לדברי עוה"ד שפירא וציוני, בעת גילוי המחלה, כבר לא ניתן היה להציל את הכליות. הדלקת התקדמה מהר, עד שגרמה להרס כליותיו של התובע עם הופעת אי ספיקת כליות סופנית, המהווה פגיעה בלתי הפיכה בכליות.
לדבריהם, איבד התובע בשל מחלתו, כ-85% מתפקודי הכליות שלו, ובשנים הקרובות הוא צפוי להזדקק לטיפולי דיאליזה, או להשתלת כליה, ולהיות חשוף לסיבוכים קשים, ולתופעות לוואי קשות של תרופות וטיפולים, שסיבוכיהן ידועים כמקצרי חיים.
לתביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת פרופ' מאיר ברזיס, רופא מומחה ברפואה פנימית ונפרולוגיה.
לדברי פרופ' ברזיס "התובע לקה במחלת כליה שהתקדמה במהירות תוך כחצי שנה עד מחיקת קרוב ל-85% מהתפקוד הכלייתי... בביופסיה של כליה, מתאים לאבחנה של - RPGN'דלקת כליות המתקדמת מהר'. השם הזה מתאר את המהלך של מחלה זו בהעדר טיפול בה: הדלקת מתקדמת עד להרס הכליות עם הופעת אי ספיקת כליות סופנית תוך שבועות או חודשים כי הפגיעה בכליות בחלקה בלתי הפיכה - כפי שאירע אצל התובע".
לדבריו, מחלת הכליה שאובחנה אצל התובע, מהווה תסמונת של תגובה כלייתית לשורת אטיולוגיות הכוללות סיבות מחוץ לכליה (כמו הופעת נוגדן עצמי) או מחלה כלייתית ראשונית.
לדברי פרופ' ברזיס, עם אבחנה וטיפול זריזים, ניתן לעצור את דלקת הכליות מהסוג הזה, תוך שימוש בקורטיזון ואנדוקסן לדיכוי מערכת החיסון המפעילה את דלקת הכליות. "הטיפול מביא לרוב להחלמה מהדלקת עם רפוי הנגעים בכליות, תוך התאוששות תפקוד הכליות ומניעת הצורך בדיאליזה. תסריט זה מותנה באבחון מוקדם של הדלקת, לפני התקדמותה עד להרס של הכליות" קובע פרופ' ברזיס.
לדבריו, "במהלך השנתיים שקדמו לאשפוזו של התובע, וביתר שאת במהלך חצי השנה לפני אשפוז זה, היו עדויות חוזרות לפגיעה כלייתית שלא זכו להתייחסות כלל מצד רופא המשפחה... שיכלה להביא לאבחון המחלה הכלייתית מוקדם יותר ממועד הגילוי בפועל - לפני נזק חמור ובלתי הפיך בכליותיו של התובע".
המומחה ממשיך וקובע בחוות דעתו, כי "רופא סביר היה דורש מייד בדיקת דם חוזרת יחד עם בדיקת שתן. אם הממצאים היו חוזרים פתולוגים, כפי שאכן נמצא יותר מאוחר אצל התובע, רופא סביר היה חייב להפנות אותו לייעוץ דחוף אצל מומחה לנפרולוגיה ולעקוב אחרי תפקוד הכליות בעזרת בדיקת דם פשוטה לרמת קריאטינין".
לדברי המומחה "התעלמות מוחלטת של רופא קופ"ח מתוצאות חריגות של בדיקות דם המתריעות על מחלת כליות פעילה - לאור החמרה בין הבדיקות, התעלמות זו היא מחדל רשלני חמור והתנהלות הנופלת באופן מובהק מתחת לסטנדרט של רופא סביר. ולסיכום שאלה זו, הייתה בהחלט אפשרות וחובה אצל התובע, לגלות את המחלה מוקדם יותר ממועד הגילוי בפועל".
פרופ' ברזיס מסיים את ביקורתו על הצוות הרפואי ב'כללית' במילים הללו: "הקופה הכללית מפרסמת שימוש בבינה מלאכותית: 'הטכנולוגיה המתקדמת בעולם מגיעה למשפחה שלך', ו-'מהפכה ברפואת המשפחה (...) מאפשרת לרופאי ולרופאות המשפחה לשלב רפואה מסורתית עם רפואת העתיד. כך ניתן לנבא את מצבך הרפואי העתידי על סמך התיק הרפואי, בהצלבה עם המחקרים המתקדמים ביותר, על מנת למנוע מחלות או הידרדרות במצב הרפואי הנוכחי'.
"מאכזב מאוד שבאותה קופה, התראות חוזרות מהמעבדה המעידות על איום מידי של פגיעה כלייתית אינן זוכות לכל התייחסות מקצועית ראויה" דברי פרופ' ברזיס.
בימים אלה הגישו עורכי הדין שפירא וציוני תביעת רשלנות רפואית, בשמו של התובע, נגד קופת חולים 'כללית'. בתביעה הם מבקשים מבית המשפט שיורה לקופת חולים כללית לפצות את התובע על נזקיו הקשים, ועל אובדן שנים רבות מתוחלת חייו הצפויה.
התביעה שהוגשה לביהמ"ש השלום בהרצליה, הועמדה על הסכום המקסימלי בסמכותו של בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים). טרם הוגש כתב הגנה.
תגובת כללית: "כתב התביעה טרם התקבל. כשיגיע, תינתן על כך תגובה מפורטת במסגרת ההליך המשפטי".
