הסיפור הבא צריך לפתוח את שנת הלימודים בכל כיתה בישראל. בשנה שעברה, לידור דהן (18) מקרית ים, אז תלמיד בכיתה י"א, הפך לכוכב טיקטוק. היו לו אלפי עוקבים לסרטונים שיצר על איך לחיות נכון ולהיות נכון, אלא שמהר מאוד הגלגל הסתובב, חבריו קינאו בהצלחתו והוא הפך להיות מושא ללעג.
"עברתי חרם קשה ומוחלט, זה התחיל ברשתות החברתיות והמשיך גם במציאות. ילדים פגעו והעליבו וגם קראו לי להתאבד - ואני כבר לא ראיתי סיבה לחיות, רק בנס ניצלתי מעצמי", סיפר השבוע למיינט קריות.
"היו לי 17 אלף עוקבים. העליתי לטיקטוק בכל כמה ימים תכנים חיוביים של חשיבה חיובית והעצמה אישית. אבל אז גיליתי שילדים אחרים מתוך קנאה ומרמור לקחו את מה שאני עושה והשתמשו בזה כדי לפגוע בי. הם החליטו ליצור נגדי חרם, וזה נעשה מרוע טהור. גיליתי על החרם כאשר הכניסו אותי לקבוצה שקראו לה "המעריצים של LD” שזה היה הכינוי שלי, וכמובן שהכל היה סוג של דאחקה על חשבוני, וברגע שהוכנסתי לקבוצה נשלחו אלי המון הודעות של לעג, קללות ואפילו קריאות של ‘לך תתאבד’. הייתי המום. זה היה ישר ופוגע, כמו חץ ללב, אבל גם אני לא דמיינתי לעצמי עד כמה זה ישפיע עלי”.
הליצן מהטיקטוק
מה שהחל ברשתות החברתיות הגיע גם לחיים האמיתיים של לידור, בבית הספר, ברחוב ובשכונה. “בתיכון שבו למדתי ילדים היו מצביעים עלי, קראו לי בכינוי שהמציאו לי LD, הליצן מהטיקטוק, עברו וקיללו אותי, ולאט לאט כולם התרחקו ממני.
"היו לי חברים טובים, שגם הם לא עצרו את הטירוף הזה. הביטחון העצמי שלי נפגע, הרגשתי לבד ואבוד. שיתפתי את ההורים במה שאני עובר, וכל המשפחה שלי תמכה בי, אבל לצערי הייתי אז במקום אחר מבחינת בגרות, וכמעט שבגדתי בעצמי. ברגע קשה של ייאוש עליתי על המרפסת בבית הורי, מתוך כוונה לקפוץ ולשים סוף לסבל הזה. הייתי בתוך מרה שחורה ולא ראיתי איך אני ממשיך הלאה.
"אבל אז למזלי, אחותי הקטנה שהייתה אז בת 13, ראתה אותי והחלה לבכות ולהתחנן שלא אקפוץ מהמרפסת. היא אמרה לי: ‘כולנו איתך, כולנו אוהבים אותך', וביקשה שאחשוב על ההורים והמשפחה. באותו הרגע היא הכניסה לי מחשבה חדשה לראש, היה לי את היצר לקפוץ, ומהצד השני את המחשבות שבשביל המשפחה עלי לחזור - וחזרתי למזלי. רק בנס ניצלתי מעצמי".
בעקבות מצבו הנפשי המורכב דהן עבר טיפול פסיכולוגי: “במשך חצי שנה טופלתי אצל פסיכולוג שנתן לי כלים להתמודד עם מחשבות שליליות. הרעיון הוא לא לדחוק אותן כמו שאנו עושים באופן אינסטינקטיבי כדי להגן על עצמנו, אלא לתת להן מקום ולהתמודד איתן בשיקול דעת”.
"ניצלתי מעצמי"
מתוך השבר הגדול צמח דהן לכדי עשייה משמעותית למען ילדים מוחרמים בישראל, דהן הקים את ‘חיים על הקצה’ שהיא קבוצת וואטספ למען ילדים שנמצאים במצוקה נפשית עקב חרמות שהם עוברים: “בגלל המקום שהייתי בו, אני יודע כמה חשוב שילדים שיש להם מחשבות אובדניות יוכלו לקבל סיוע. לכן הקמתי את קבוצת הוואטסאפ ‘חיים על הקצה’ שיש בה אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מאמנים אישיים, ועוד. כמובן שחלק מהקבוצה אלו ילדים שעוברים חרם, והקבוצה הזו היא פשוט מצילת חיים. אני יודע על לפחות שלושה ילדים שפנו לקבוצה ברגע האמת, וקיבלו סיוע מיידי. אותם צעירים היום נמצאים בהליכי שיקום, הם התקשרו לומר תודה - שהחיים שלהם ניצלו”.
בזמן שעבר חרם מחק דהן את חשבון הטיקטוק עם אלפי העוקבים, אבל לפני שלושה חודשים החליט להחזיר את העמוד, ודרכו לפעול בגלוי למען ילדים מוחרמים: “החרם בחלקו נמשך עד היום, סיימתי את בית הספר ואפילו קיבלתי על הבמה מול כולם תעודת הצטיינות על עשייה חברתית, אבל ברחוב אנשים יכולים להמשיך לקרוא לי בשמות ולהצביע עלי בלעג.
קראו גם:
"היום זה הרבה פחות משפיע. בעמוד הטיקטוק שלי אני מתעד את הפעילות שלי למען ילדים שעוברים חרם. צריך לומר את זה, המצב במדינה שלנו הוא נורא. זהו מצב חירום. ילדים רבים עוברים חרם, נידוי חברתי שהוא גיהינום, ולמרות זאת הם שקופים. אני רוצה ליצור תוכנית ארצית למען הילדים המוחרמים, לזהות ילדים שעוברים חרם, להבין מה מצבו הנפשי ולסייע לו בטיפול נפשי, פסיכולוגי, חברתי, מתוך מטרה להציל נפשות ולהיטיב עם הילדים”.
"אני פועל בכנסת על מנת לקדם תוכנית וחוקים על מנת לטפל בילדים שמחרימים, כדי למגר חרמות בישראל. למשל השר מיקי זוהר מסייע לנו בחיבור לאנשים מוכרים שיעלו את המודעות נגד חרם. בשבוע הבא אני אעלה לפני הופעה של מני אסייג ואסביר על הקמפיין.
"כדי להקים תוכנית כזו אני רוצה גם לגייס כספים, שיעזרו בקידום התוכנית, ובסיוע לילדים שזקוקים למענה שכרוך בהוצאה כספית“, מסביר דהן. “בתקופה האחרונה מבלה דהן ימים רבים במשכן הכנסת, נפגש עם ח”כים ומסביר להם על התוכנית החשובה שהוא רוצה לקדם: “רק מי שהיה רגע לפני אובדן החיים, מבין כמה הסיוע במצבים כאלו הוא חשוב”.
