"פיטר פן הפסיק לעוף": איש התרבות וחיי הלילה של נתניה רוני בן פנחס, ממייסדי הלגנסקי, פאב שהיה למרכז תרבות משמעותי ומהפכני בנתניה, הלך לעולמו והוא בן 41 בלבד: " רוני, היית אור עצום לעולם הזה לעולם לא יהיה עוד אחד כמוך".
קראו גם:
מתנועת תרבות נתניה ננמסר: "אנו כואבים את לכתו המפתיעה של שותפנו היקר והאהוב, רוני בן פנחס, ממייסדי הלגנסקי, פאב שהיה למרכז תרבות משמעותי ומהפכני בנתניה.
"רוני פתח את הדלת ויצר במה לכל מי שרצה, עודד בנדיבות וברוחב לב את מי שביקש ליצור, להתנסות, להפיק ולפתח את התרבות בעיר מלמטה - בכל אופן שעלה ברוחו. גם אנחנו זכינו לחברות ועשייה משותפת עם רוני בפרויקטים ויוזמות רבות ב-15 השנים האחרונות. הוא היה חיבור מיוחד של חבר, שותף ואמן. כל רעיון יצירתי שעלה - מיד היה צריך להיפגש כדי להתרגש מזה ביחד, לצחוק ביחד, לשתות בירה ביחד ואז להתחיל לבנות את החלום במציאות. תודה רבה על חלומות רבים שהוגשמו, צחוק רב שצחקנו ושירים רבים ששרנו עד חמש בבוקר. יהי זכרו ברוך".
חברתו חלי חדד: "רוני היה סאונדמן מהטובים שיש, די גיי משוגע, יוצר מוזיקה בחסד. איש של ווליום גבוה בלב כמו במוזיקה. היה בו משהו שקשה להסביר במילים, שילוב נדיר של גאונות, רגישות, טירוף טוב, ניצוץ מתמיד בעיניים ויכולת להפוך כל רגע פשוט למשהו שזוכרים.
"ואני? זכיתי להיות שם איתו. ברגעים הכי שבירים שלו, כשהעולם רעד מתחת לרגליים שלו וגם ברגעים הכי שמחים ומאושרים בהם הוא היה פורח, מתעורר לחיים, מתפוצץ מצחוק ומהשראה. כי כשהייתה לו שמחה, היא הייתה אמיתית. נקייה. ולא משנה מה עבר עליו, תמיד ידעתי שאיך שאני נכנסת הוא מרים את הראש ותמיד השתדלתי להיות שם בשבילו כשהוא צריך אותי וגם בפעמים בו אני הייתי צריכה אותו הוא היה שם כשכן חבר טוב.
"הייתה בינינו חברות מיוחדת ואמיתית ואל מולי הוא תמיד ידע שיקבל תגובה אמיתית ללא מניירות מתייפייפות וכמההההההה שהוא שנא ואהב זאת בו זמנית, תלוי במדד הקיים. לאורך השנים הצטברו אינסוף תמונות, סרטונים, הודעות ווטסאפ בלי סוף, שיחות בפייסבוק, סטוריז באינסטגרם ובכל אמצעי קיים והכל כ"כ חי ונושם.וזה לא נתפס שהוא היה כאן רגע לפני ועכשיו בוף אין אותו ...
"אני לא מצליחה להאמין, לא מצליחה לקבל שפיטר פן שלנו לא פה, שפיטר פן הפסיק לעוף. רוני היה מהאנשים שנכנסים לך ללב ומסרבים לצאת. הוא היה צבע, קול, אנרגיה, חיבור, סיפור שלא דומה לשום דבר אחר. והלב מסרב להאמין שהסוף שלו נכתב ככה ובשניות. ובתוך כל הכאב נשארת אמת אחת שאי אפשר לקחת. הייתי עדה לכל מה שהוא היה, בכל רבדיו הייתי שם עד הסוף. כל זיכרון שלו ימשיך להיות איתי. חי. נוכח. צורב. ואהוב. רוני, היית אור עצום לעולם הזה לעולם לא יהיה עוד אחד כמוך".
