מלאכי שביל - מרחב למפגש, ריפוי וזיכרון: מתחם אירוח שיהווה גם אתר הנצחה ופרויקט חברתי לזכרם של יאיר ניפוסי ז״ל, ניר (רפאל) קנניאן ז״ל, רני תמיר ז״ל, עידו אפל ז״ל, אורי בר-אור ז״ל, אמיר גלילוב ז״ל ועדי מילוא ז"ל.
לזכרם של חבריו לנשק שנפלו במלחמה, ובמסגרת התמודדותו הנפשית עם נוראותיה, מקים יותם שפע בן ה-22, לוחם ומפקד כיתה בגדוד 50 של הנח"ל, מתחם אירוח שיהווה גם אתר הנצחה ופרויקט חברתי לזכרם של חבריו שנפלו במלחמה. לצורך כך הוא פתח בקמפיין מימון המונים באתר גיב-בק לסיוע במיזם הזכרון המרשים.
קראו גם:
"בסוף אוקטובר 2023 נכנסנו לרצועת עזה, שם עברנו תקופת לחימה ממושכת ומאתגרת. לאחר חמישה חודשי לחימה השתחררתי עם פציעה נפשית. הפציעה הזו הפכה לחלק בלתי נפרד מהמסע שלי והיום מתוך ההתמודדות האישית שלי, מצאתי דרך להפוך את החוויה הכואבת למשהו משמעותי, להקים את הפרויקט הזה כדי להעניק לאחרים ולהמשיך את דרכם של חבריי שנפלו - כי לא משאירים אף אחד מאחור, גם מחוץ לשדה הקרב".
מתחם "מלאכי שביל" יוקם בקיבוץ הרדוף, במרחק הליכה ממעיין הסוסים (עין יבקע) ושביל ישראל. המתחם יכלול בקתה המתאימה ללינה של עד 16 נפשות וכוללת שירותים, מקלחת, פרגולה עם פינת ישיבה ומטבח חוץ. המתחם ישמש מקום מפגש לקבוצות לוחמים, לנפגעי המלחמה ולמטיילי שביל ישראל.
עבור נפגעי המלחמה, המתחם יארח סדנאות ומפגשים חברתיים, טיפוליים ושיקומיים שיתקיימו בשיתוף עם גופים וארגונים העוסקים בתחום.
עבור לוחמים, המתחם יציע מקום להגיע אליו עם חברי הצוות – סביבה נוחה, בטוחה ותומכת, שתאפשר להם לעבד חוויות מלחמה וליהנות משהות משותפת. אני מאמין שיש ערך עצום במרחב שמאפשר פשוט להיות ביחד עם האנשים שלחמת לצידם.
למטיילי שביל ישראל, המתחם ישמש נקודת עצירה חיונית במהלך המסע. במקום יוכלו ליהנות ממיטה חמה, מקלחת, שירותים מסודרים ומטבח מאובזר להכנת ארוחות טובות. המטרה היא להעניק למטיילים רגע של נוחות, הפוגה והתחדשות, שיחזקו את כוחותיהם להמשך הדרך.
שפע: "המתחם הוא מעבר למקום פיזי. הוא מרחב של נתינה, של זיכרון ושל מפגש – בין אנשים, בין סיפורים ובין חוויות חיים. אני מאמין שביחד, דרך הפרויקט הזה, אפשר ליצור שינוי קטן אך משמעותי, להעניק רגעים של נחמה ושל חיבור ולהמשיך להנציח את זכרם של שישה לוחמים, שישה חברים, אחים, בנים ובני זוג, שנתנו את חייהם במלחמת חרבות ברזל ונתנו לנו את חיינו במתנה. יאיר, ניר, רני, עידו, אורי, אמיר ועדי - אני מקווה שהאווירה שתשרור במתחם תספר את סיפורכם ותאפשר לאורחים לפגוש אתכם ולו במפגש זעיר.
"ניהול והקמת הפרויקט נעשים בהתנדבות מלאה וללא מטרות רווח, תהליך בניית הבקתה החל! בעזרת התרומות שלכם נוכל להתקדם לשלבים הבאים ולפתוח את המתחם בקיץ הקרוב.
"סמ״ר יאיר ניפוסי, ממצפה עדי היה צלף בגדוד 101 של הצנחנים. יאיר היה ילד חייכן, בחיוך שלו ובצניעות נכנס לליבם של אנשים רבים שפגשו בו לאורך הדרך. יאיר אהב כדורגל ואהד את מכבי חיפה, אהב לגלוש, לבלות עם חברים לצבור חוויות ובכלל לחגוג את החיים ולהנות מכל רגע. אני ויאיר הכרנו כבר בכיתה ב׳, שם השוויץ בפני שהוא יודע כתב עגול (אנחנו למדנו רק דפוס). במשחקי "חממות" תמיד היינו יריבים, בכיתה ה׳ הוא עבר להרדוף ונהיינו חברים טובים, בחטיבה התרחקנו, בתיכון שוב התקרבנו והיינו מבלים ביחד כמעט כל ערב. שהתגייסנו, הוא לצנחנים ואני לנחל, התרחקנו שוב ונפגשנו לעיתים רחוקות יותר. כי לא ידענו שזה לתמיד.יאיר נפל בקרב ב- 2/11/23 בצפון רצועת עזה. לזכרו של יאיר ייבנו ספסלי ישיבה מעוצבים מגלשנים, שישמשו את האורחים.
"סמ״ר ניר (רפאל) קנניאן, מבית קשת, היה לוחם מצטיין בסיירת גבעתי. ניר היה אדם שקט, ספורטאי מלידה וכדורגלן מוכשר. כנער צעיר אהב לצאת לבלות, ליהנות ולנצל את החיים. חייל מצטיין אשר קיבל בצבא את הכינוי מכונניין (שילוב של קנניאן, ושל מכונה) והמכונה שהוא היה - מכונה שלא היה בה ויתור עצמי, או מקום לרשלנות. הוא תמיד חיפש איך להשתפר ולהפוך לטוב יותר. ניר היה תמיד ראשון ולידו תמיד הרגשת בטוח, בתקופות שמחות בזמנים קשים לא משנה איפה אתה נמצא. אני וניר היינו ביחד בכיתה, מכיתה א׳ ותמיד! בכל תחום של ספורט ניר התבלט. "חממות", "שלוש מקלות", וכמובן כדורגל (וגם כל המשחקים שמבוססים על כדורגל). בתיכון, כשהתחלנו להתאמן לצבא, ניר תמיד היה בשלישייה הראשונה, לא אשכח את האימון בכיתה י״א, עקפתי אותו בריצת 2000, כי לעקוף את ניר זה לא דבר שקורה לכולם.ניר נפל בקרב ב- 22/12/23 ברצועת עזה. לזכרו של ניר ייבנה שולחן כדורגל מעץ.
"סמל רני תמיר מגני עם, היה לוחם ונגביסט בפלוגה הרובאית בגדוד 50 של הנח״ל. רני היה איש שיחה מרתק, רגיש, סקרן, תמיד שואל שאלות ולא לוקח שום דבר כמובן מאליו. הוא אהב מאוד את חוגי הסיירות, לקרוא ספרים ואת מאיר אריאל. עשה שנת שירות בשומר החדש ותמיד האמין באהבה. אני ורני היינו ביחד במחלקה מהגיוס שלו, יצא לנו להכיר בסוף ההכשרה, שכבר לא היה דיסטנס. רני תמיד היה צוחק עלי, על כל דבר קטן שעשיתי או לא עשיתי (הוא לא אהב סמכות), אבל הוא גם היה נפתח מולי, משתף ומתייעץ כי כזה הוא היה. במלחמה התקרבנו יותר, היינו יושבים שעות ומדברים על החיים והעולם.רני נפל ב- 24/12/23 בהתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה. בבקתה יוצג יומן המלחמה בו רני כתב את כל מה שעשה והרגיש בזמן המלחמה.
"סמ״ר עידו אפל, מצופר, היה לוחם בחפ"ק מ״פ, בפלוגה הרובאית, בגדוד 50 של הנח״ל. עידו היה דומיננטי, יצירתי ופרקטי. הידיים שלו דברו בעבורו, הוא היה רואה חומר גלם, חתיכת ברזל או עץ וישר הגלגלים שלו במוח היו עובדים, הוא כבר ידע מה בדיוק הוא עומד להכין ולאן זה מתחבר. אוהב לעבוד אבל גם אוהב להתלונן על העבודה, מתעצבן מהר ונרגע אפילו יותר מהר. מצחיק ואכפתי שיודע להקשיב ותמיד דואג לאחרים. אני ועידו הכרנו בסוף ההכשרה, בהתחלה היו לנו תאקלים, מתוקף התפקיד. לפני תחילת התמרון הערתי לו על שרוולים מקופלים, אמרתי לו שהוא צריך לקחת את הלחימה ברצינות, זה נגמר בפיצוץ קטן. כשנרגענו דיברנו, הייתה לנו שיחה מעולה ומשם התחלנו להתחבר. אחרי כמה חודשים עידו עבר לחפק מ״פ וכשראה אותי מסתובב עם מכשיר קשר כבוי הוא התעצבן עלי שאני לא לוקח את הלחימה ברצינות.עידו נפל בקרב ב- 28/05/24 בפיצוץ מטען ברפיח. לזכרו תיבנה נדנדה מגלגל של טרקטור.
"סמ״ר אורי בר אור ממדרשת בן גוריון, היה לוחם בחפ"ק מ״פ בפלוגה הרובאית בגדוד 50 של הנח״ל. אורי היה חבר אמת, בעל לב רך, מלא אהבה ועם רצון אדיר להשפיע. מלחין מחונן שחיבר יצירות מוזיקליות מורכבות שאינן משקפות את גילו הצעיר. כבר ביום הולדתו ה-18 בוצעה אחת מיצירותיו הקלאסיות בפסטיבל צלילים במדבר, על ידי חמישים ואחת נגני התזמורת הקאמרית הישראלית. אורי בחר להיות בשנת שירות בירושלים ולאחר מכן הצטרף לגרעין נח"ל. ההיכרות הראשונה שלי עם אורי הייתה כשעלינו לקו והוא היה בכיתה שלי, אורי מיד הציע עזרה במטלות שלקחתי על עצמי, לא יצא לנו להכיר הרבה ואז פרצה המלחמה, אורי עבר לחפ״ק מ״פ, כשהיינו ביחד הוא תמיד היה נכנס בשמירות ועוזר בכל דבר, מעיר על בטיחות ופשוט אכפתי.אורי נפל בקרב ב- 28/05/24 בפיצוץ מטען ברפיח. את היצירות שלו נצרוב על תקליט שיהיה זמין להאזנה למבקרים.
"סמ״ר אמיר גלילוב היה לוחם בפלוגה הרובאית בגדוד 50 של הנח״ל. אמיר גדל בישוב שמשית, ישוב שהוא אהב והעריך. בכמעט ה-21 שנים, אמיר הספיק לא מעט דברים: לנגן על הרבה כלי נגינה, בעיקר על פסנתר, לקרוא המון ספרים עבי כרס, לנסוע בעולם, להיחשף לפלאי הטבע, האומנות והתרבויות השונות. לבלות ולתת מעצמו למשפחה ולחברים. התכונות שהכי מאפיינות את אמיר, הן: חוסר שיפוטיות, הכלה, כבוד וראיית האחר. המשפט שנבחר ע"י כל מי שהכיר אותו: "אם כבר, אז עד הסוף", ככה אמיר עשה הכל בחיו, במשפחה ובקרב חבריו - נתן את כולו, גם בלימודים לא וויתר לעצמו, בבילויים ובצבא. אני ואמיר הכרנו בגיוס כששובצנו באותה המחלקה, אחרי ארבעת החודשים הראשונים הוא עבר מחלקה. שנה וקצת אחר כך הגעתי לפלוגה הרובאית, שמחתי שיש שם בני מחזור שלי. אמיר בעיניים שלי תמיד חייך, גם שלא היה קל - אני זוכר אותו עם חיוך טוב על הפנים.אמיר נפל בקרב ב- 28/05/24 בפיצוץ מטען ברפיח. לזכרו תיבנה ספרייה ציבורית שתהיה פתוחה לכולם.
"סמל עדי מילוא, מכרמי יוסף לוחם ומפקד חוליה בפלוגה הרובאית בגדוד 50 של הנח״ל. עדי היה בחור רגיש, ואכפתי. זמר, כותב, מלחין ופסנתרן עם כישרון מוזיקלי יוצא דופן, נפש טהורה. עד שנת השירות היה חבר בחוגי הסיירות, את שנת השירות עשה בשומר החדש ולאחר מכן התגייס. עדי עבר לכיתה שלי באימון המתקדם, כבר בשיחה האישית הראשונה שלנו היה בינינו קליק וידעתי שאני יכול לסמוך עליו. הקשר והאמון בינינו הלכו והתחזקו, רציתי שיצא לפקד וכשהחליט לא ללכת ייעדתי אותו להיות המחליף שלי בעת הצורך. עדי נלחם כמו כל דבר שעשה, עם כל הלב, הראשון להגיע ולטפל בפצועים, גם תחת אש. נתן לי שקט לדעת שהוא דילוג אחד מאחורי ונתן לי שקט לדבר איתו בזמנים המתים. ב-14 למרץ אני ועדי הלכנו ביחד לקב״ן והשתחררנו, איש איש הלך לדרכו, שמרנו על קשר ויצא לנו גם להיפגש, אבל לא מספיק.אחרי חודשים קשים והתמודדות יומיומית, עדי שם קץ לחייו ב 15/12/2024. לזכרו נציב פסנתר במתחם".
