מאז שמיכל לוינטון זוכרת את עצמה היא שרה, כותבת ומלחינה. לוינטון (29), שחקנית ומוזיקאית מהוד השרון, ובוגרת בית הספר למשחק בית צבי, אומרת כי המוזיקה עבורה היא התרופה הכי גדולה לתקופות החשוכות בחייה, בהן הרגישה לבד. "מגיל קטן הייתי כותבת יומן שנהפך להיות החבר הכי טוב שלי. המשפחה שלי עברה הרבה דברים ולא רציתי להוסיף עוד משקל, התרגלתי לשמור בבטן, אז פשוט שמרתי הכול לעצמי (וליומן)". באחרונה היא הוציאה את השיר Time - טקסט מצמרר שכתבה על המרצה שלה שהתאבד.
2 צפייה בגלריה
לוינטון
לוינטון
לוינטון
(צילום: רמי זרנגר)

ההטרדה והתלונה

במשך שנים סחבה איתה חוויות קשות שנחרטו בה, שאותן לא סיפרה לאף אחד. "חוויתי בחיי גם כמה הטרדות מיניות שלא סיפרתי עליהן קרוב לעשר שנים, בפעמים הראשונות זה שיתק אותי, אבל בפעם האחרונה שזה קרה, החלטתי שאני לא שותקת יותר וניגשתי למשטרה להגיש תלונה. אלו היו שנתיים לא קלות לעמוד מול הבן אדם הזה שפגע בי. אבל מהקלילות שבה הוא הרשה לעצמו לעשות את זה, הייתי בטוחה שהוא עשה את זה כבר לבנות נוספות, והרגשתי שזאת החובה שלי. לא עשיתי את זה רק בשבילי, עשיתי את זה בעיקר עבור כל אותן בנות שפוחדות, שלא מסוגלות לדבר, להתמודד עם זה ולהתלונן".
כל השירים של לוינטון ומה שהיא כותבת ומוציאה, קשורים למסע שהיא עברה בחייה, במטרה לעזור לאחרים להתמודד עם אתגרים, להעביר אותם תהליך, כמו שהיא הרגישה שהשירים היו לה לעזר. "אני חושבת שההטרדות המיניות שחוויתי מגיל כל כך צעיר, שינו לגמרי את הראייה שלי כלפיי העולם. פחדתי, הסתרתי את עצמי, הסתרתי את המיניות והנשיות שלי".

2 צפייה בגלריה
"החלום, לחולל שינוי"
"החלום, לחולל שינוי"
"החלום, לחולל שינוי"
(צילום: ליאור אלון)

לא היה לה פשוט לקבל את עצמה והיא התמודדה עם בולימיה. "אני זוכרת שבחתונה של בת דודה שלי שתיתי ואכלתי דברים 'שאסורים לי', כי סבלתי מבעיות בבטן, והקאתי (אז זה לא היה בכוונה), אבל אני חשבתי באותו רגע שזה ממש פתרון 'אני פשוט אוכל מה שאני רוצה ואז אקיא'. כמובן שזה ממש לא פתרון ואני הבנתי שאני צריכה עזרה, זאת מחלה נוראית, לקחתי את עצמי לטיפול והצלחתי לצאת מזה די מהר למזלי. בלימודי משחק דברים התחילו להשתחרר לטובה. דיברו איתי כל הזמן על הפער בין איך שאני נראית למה שאני משדרת - שכל הזמן הסתרתי את עצמי מהעולם. עבדתי על עצמי המון ולאט לאט התחלתי להרגיש טוב עם עצמי ולאהוב את עצמי. עכשיו אני מצליחה לאהוב את מה שאני רואה".

מקליטה ובוכה

באחרונה הוציאה לוינטיון שיר על המרצה שלה בלימודי משחק שהתאבד. "כתבתי אותו אחרי שחזרנו מהלוויה שלו. אני פשוט זוכרת את עצמי יושבת באוטו, בוכה ומקליטה את עצמי שרה את השיר הזה. הרעיון שרציתי להעביר הוא תקווה ובחירה בחיים, איך מתוך הקושי אפשר לצמוח".
קראו גם:
מה החלום שלך?
"להיות זמרת, יוצרת ושחקנית מוכרת ומוערכת בארץ ובעולם, לחולל שינוי חיובי אצל אנשים, אפילו אם זה רק לאדם אחד".
איפה תהיי עוד חמש שנים?
"בסיבוב הופעות עולמי, משחקת בסרטים וסדרות בתפקידים ראשיים ומשמעותיים בכל העולם. אוציא גם סרט שכתבתי בבימוי שלי".