במרכז כפר חב"ד מתחבא בניין משרדים די מיושן. לידו חנות יודאיקה המוכרת כיפות בכל הגדלים והצבעים וגם ספרי קודש של חסידות חב"ד.
באחד החדרים יושבת ברכה שילת, אחת הנשים החזקות והמוכרות במגזר החרדי בכלל והחסידי בפרט ומנהלת ביד רמה מספר גופים בעלי עשייה שכל תכליתם, כפי שהיא מכנה זאת, "לקרב ולהעמיק את הזהות היהודית". לכן קשה להאמין שמבין החדרים ותשמישי הקדושה צמחה סערה שמעסיקה עד היום את תעשיית הבידור ומדורי הרכילות שזכתה לכינוי "סערת הנידה".
בראיון ראשון מספרת שילת, שעומדת מאחורי הקמפיין המסעיר, איך נולדה היוזמה, הדרך שבה היא פנתה לסלביות, ואיך הפך גיא פינס לגדול מפיצי היהדות של דורנו.
סערת הנידה
שילת היא דמות ייחודית בעולם החרדי. היא אינה מוכנה שיקראו לה "הרבנית" וגם הדיבור שלה מאוד עדכני, מתובל בסלנג ומושגים מעולם הצעירים. באופן יותר חריג היא פעילה גם ברשתות החברתיות, היא מחזיקה דף אינסטגרם אישי עם אלפי עוקבים ועוד מספר דפים של פרויקטים אישיים עם עשרות אלפי עוקבים.
"יש בחב"ד שימוש בכלים שעומדים לרשותנו, הרבי תמיד אמר שצריך להשתמש בתקשורת לדברים טובים ועכשיו יש את הרשתות וכל אחד יכול להפיץ מה שהוא רוצה, אז אני משתמשת בזה. אני גם עובדת עם צעירים לא דתיים והם נמצאים שם.
האינסטגרם של חב"ד לנוער זה בית חב"ד לצעירים. זה עמוד שיש בו מסרים לצעירים וזאת הדרך שלי להגיע אליהם. המטרה שלי היא שכל צעיר וצעירה יבינו למה הם חיים פה בארץ ישראל ומה מייחד אותם בתור יהודים. לשמוע את הסיפור ההיסטורי שלנו כיהודים בכדי שיבינו מה הייחוד שלנו כעם. לרבי תמיד היה חשוב שהעם היהודי יגיע לארץ ישראל וזה מאוד העסיק אותו".
העיסוק של שילת בעולם התוכן הרשתי הצליח להגיע לאחרונה לעין הסערה בעקבות מה שזכה לכינוי "סערת הנידה". מדובר בשורה של ראיונות מצולמים, אותם ערכה השחקנית והמנחה יעל בר זוהר עם דמויות מוכרות בעולם הבידור ובהם הן סיפרו כיצד הן שומרות על טהרת המשפחה, טובלות במקווה ומקפידות על כל כללי הנידה.
הסרטונים עלו לרשת וזכו להצלחה גדולה, אך את הפרסום הגדול באמת הם קיבלו בעקבות תחקיר שהתפרסם בתוכניתו של גיא פינס. על פי הפרסום, אותן סלביות קיבלו תשלום גבוה עבור ההשתתפות בקמפיין, אך לא ציינו זאת.
מאז הפך קמפיין הנידה של שילת לנושא המדובר ביותר בעולם הבידור שהצליח לפרנס היטב את כל אמצעי התקשורת והפך לדיון חוצה מגזרים. כעת היא מתפנה לספר לראשונה את גרסתה לאירוע.
"'שעשני אישה' זה פרויקט שאני וחברה שלי רותי לבייב־אליזרוב (הבת של איש העסקים לב לבייב) עושות כבר שנים. אנחנו חברות טובות ותמיד היה לנו חלום להביא את נושא הטהרה והמקווה למודעות גבוהה יותר וטובה יותר תדמיתית.
"הפרשת חלה למשל הפכה להיות מאוד טרנדית בשנים האחרונות, אבל המקווה הפך להיות מצווה שכאילו מנמיכה את האישה, פולשנית ולא נעימה, ואת זה רצינו לשנות. במשך שנתיים עבדנו בהתנדבות כדי לגבש קונספט שיביא את המצווה הזאת באופן חיובי ונגיש לציבור הרחב והחלטנו ללכת על זה בענק, הכי גדול שיש.
"לקחנו משרד פרסום ויצאנו בקמפיין שלטי חוצות במקומות המרכזיים בארץ כמו כביש איילון וירושלים ועל גבי השלטים היה כתוב 'זה היום שלך' בצבע ורוד בוהק, וזה עורר עניין. יצרנו גם סדרת רשת על זה עם משפיעניות שאנחנו בחרנו. זה לא היה פשוט בכלל למצוא אותן, הצורך היה למצוא סלבית נשואה באושר שיש לה זוגיות טובה ושהיא גם מתחברת לנושא של הטהרה.
"זה נושא נפיץ ולא כולן הסכימו, זה לא שהיו תגובות לא טובות, אבל נשים מהתעשייה חששו להזדהות עם נושא שנוגע בעומקים כאלו ביהדות. מיכל אנסקי, יעל בר זוהר, שי מיקה ומירי כהן התחברו אלינו בחיבור מוחלט, ממש נוצרה חברות טובה ויצאנו איתן לדרך בקמפיין".
הן היו מגיעות גם ללא תשלום?
"אין דבר כזה לא לשלם, מי עובד היום בהתנדבות? זה לא הולך ככה, אלו נשים בסדר גודל ולא חשבנו אפילו לא לשלם. כמו שאני משלמת למשרד פרסום או לחברת המדיה אז ככה היה ברור לי שנשלם להן. יש מקום לעשות דברים לשם שמיים גם אם מקבלים על זה שכר".
אפשר לשאול בכמה מדובר? הפרסומים מדברים על עשרות אלפי דולרים.
"כל אחת בהתאמה לסדר גודל שלה. ברור שיעל בר זוהר עם 400 אלף עוקבים תקבל שכר אחר. היא גם עשתה ראיונות עומק וכל ראיון זה יום צילום שלם, ככה שהיא קיבלה סכום שהולם את מעמדה ואת העבודה שהיא עשתה. לא היה כאן עניין לדחוף כסף לנשים שלא התחברו לזה במאה אחוז.
"כל הנשים דיברו אמת לגבי מה שהן מאמינות אבל אנשים התנפלו עלינו בלי לשמוע אפילו מה נאמר בראיונות. שי מיקה הצהירה כבר בעבר על שמירת הטהרה שלה ומיכל אנסקי סיפרה על החיבור שלה למים חיים, ככה שלא מכרנו שקר תמורת כסף. לא היינו לוקחים אף אחת שלא הייתה עושה את זה ממקום אמיתי וכנה", היא אומרת.
"המטרה הושגה"
אף אחד ממשתתפי ויוזמי הקמפיין לא צפה את הסערה המתקרבת. "האייטם אצל גיא פינס קצת הפתיע אותנו אבל בסופו של דבר הנושא של הנידה והמקווה הגיע לכל מקום בישראל בזכותו והמטרה הזאת הושגה. אני באה ממקום של אהבה וקשה לי לכעוס עליו. אני לא בטוחה שהכוונות שלו היו טובות, אבל יש לו זכויות שכל כך הרבה אנשים בישראל מדברים על דבר כל כך יסודי אז יש לו זכות גדולה. הוא הפך להיות גדול מפיצי טהרת המשפחה של דורנו".
אבל הביקורת העיקרית הייתה שלא צוין באופן מפורש שזה תוכן ממומן.
"זה לא מדויק כי היה כתוב בשיתוף 'שעשני אישה', לא הייתה בכלל שום כוונה להסתיר את זה. עכשיו כולם מדברים על זה ואנחנו ניקח את זה, נמנף את הדיבור ונראה לכולם שיש במצווה הזאת המון דברים יפים. היא נותנת ומחזקת את הזוגיות. זה כלי שמחזק ומשמר קשר בין בני זוג, הריחוק הזה שמייצר געגוע וזה מה ששומר עלינו בזוגיות, דבר שהוא כלל לא פשוט היום. זה כלי עתיק שקיבלנו מהתורה, אבל אנחנו מנגישות באמצעות אמצעים עדכניים. הסערה תירגע ויישארו הדברים הטובים. הסרטונים עלו אצלנו באתר והם עוד יפורסמו הלאה ויהיה פה שיח חדש".
את מבינה את הביקורת על כך שנושא אישי ואינטימי עבור נשים רבות הפך להיות משהו מסחרי?
"יכולה להבין אבל זה לא מסחרי. אנחנו לא מקבלות על זה כסף ואין ניסיון לעשות מסחרה. זה ששילמנו למשפיענית שתגיד מה שהיא מרגישה זה בסדר. גם נשים שבאות להרצות מקבלות כסף. יש את העניין האישי, נכון, וזה חדש לנשים, אבל היום מדברים על הכל.
"אם מנרמלים שיח על דברים שמבחינתי זה הזיה לדבר עליהם, אז משהו יסודי בעם ישראל כמו טהרת משפחה זה ברור מאליו. באותו שבוע היו פרסומות ל'מודי בודי' (תחתוני מחזור) ששם הראו את המחזור כמו שהוא ואני הצטמררתי ברגע הראשון, אבל אחר כך הבנתי שהם רוצים לנרמל שיח שגם אנחנו רצינו. היום אין מניעה לדבר על דברים ואם זו הדרך להגיע לכל בית בישראל אז זה מה שצריך לעשות".
קיבלת את ברכת הרבנים לפרויקט מסוג שכזה?
"נפגשנו עם הרבנים הראשיים וקיבלנו את ברכתם. הפרויקט לא שייך לחב"ד, כך שלא נדרשנו לקבל את ברכת הדרך של רבני חב"ד".
"נשים הן כוח"
שילת, 43, נשואה למשה, מנהל פרויקטים ארציים להעצמת הזהות היהודית, אמא לשמונה וסבתא לנכד אחד, עוברת מפגישה אחת לשנייה. היומן שלה עמוס במיוחד, בייחוד בימים אלה שבהם מתנהלים מספר פרויקטים גדולים במקביל. "חב"ד בקמפוס", "צמאה", "שעשני אישה", "מעיינותייך" ו"חב"ד לנוער", הם רק חלק מהפרויקטים שבהם היא עוסקת.
"אני מאוד מאמינה בכוח של האישה, במקום המשמעותי של האישה, גם בבית, גם בעם, בכל פעילות שאנחנו עושים, אז יש חשיבות שנעשה גם לנשים כי הן מרכזיות, מבחינתי הנשים תמיד במרכז".
זו אמירה יוצאת דופן בעולם החרדי, שם מעמד האישה סובל מתדמית שלילית.
בחב"ד זה מאוד שונה. הכל מתחיל מהקשר שלנו לרבי (הרבי מילובביץ' - מנחם מנדל שניאורסון) והשליחות שלנו על ידיו. כולם מכירים את השליחים של חב"ד בכל העולם, אבל יש גם שליחות חשובה פה בארץ. נקודת המוצא שלנו היא, לאהוב כל יהודי ויהודייה ולכבד את כולם. לכולנו יש חלק מהנשמה האלוקית וגם אם אנחנו חושבים אחרת ויש מחלוקות בין אחד לשני זה לא משנה, כולם אחים שלי. אותו דבר בעניין הנשים, הרבי האמין מאוד בכוחה של האישה. אחד הדברים הראשונים שהוא עשה היה להקים ארגון לנשות חב"ד והמטרה שלו להעצים ולחזק אותן".
בחינוך החרדי הנשים לא מיועדות בעיקר להיות מורות או עקרות בית נאמנות?
"לא, היום בחב"ד יש המון מסלולים. העיקרי אמנם הוא עדיין הוראה כי אנחנו מאמינים בחינוך כדבר בסיסי, אבל יש כבר מכללות שמלמדות המון תחומים מהז'אנר הרפואי, אדריכלות ועוד. היום הבינו שצריך לפתוח לבנות דלתות לכיוונים נוספים".
צימאון בציבור החילוני
עולם הזוהר והסלבס אינו זר לשילת. כבר למעלה מעשור שהיא אחראית לאחד מהפרויקטים המוזיקליים הגדולים שיש בישראל, אך ספק כמה נחשפו אליו - "צמאה".
"זה פרויקט מדהים שצמח לפני עשור והצליח בצורה מסחררת. ראינו שיש צימאון ללימוד חסידות מחוץ לקהילת חב"ד וזה היה החלום שלנו, להביא את זה לכלל הציבור. שמנו לב גם שהניגונים החסידיים מדברים מאוד לאנשים והחלטנו לפנות לאמנים הישראלים הכי נחשבים ולבקש מהם שיעשו את זה בסגנון עכשווי.
" זה היה חיבור מטורף והופיעו אצלנו ברי סחרוף, אמיר דדון, נתן גושן, אביתר בנאי, אביב אלוש ועוד המון זמרים מובילים. זה כל כך הצליח וכל שנה בי"ט כסלו שזה חג החסידות, אנחנו עושים את ההופעות בבנייני האומה. בשנה האחרונה היינו צריכים לעשות 14 הופעות לאור הביקוש במשך שבוע אחד. עד היום מאות אלפים הגיעו להופעות האלו, בנים ובנות בהפרדה וכולם יוצאים מוארים, גם אלו שבאים להופעות וגם האמנים שאמרו לי שהם קיבלו אנרגיות שמיימיות לכל השנה, שהם מרגישים שיש משהו לנשמה הרבה מעבר לשכר הכספי שלהם.
פרויקט גדול אחר מתרחש בימים אלה עם סטודנטיות לא דתיות שלומדות חסידות. לאורך כל השנה הן למדו, הגיעו למפגשים בקמפוס שלנו בכפר חב"ד כדי להחכים ולמלא את הנשמה שלהן. למה שהן ירצו ללמוד חסידות? לדעתי יש צימאון בדור הזה. אנחנו בדור של שפע ויש הכל, כך שאנשים מחפשים משמעות והחסידות נותנת לזה מענה. אותן בנות שהתמידו בלימוד לאורך כל השנה ולמדו את החסידות והגישה החב"דית יטוסו לניו יורק למשך שבוע שלם וגולת הכותרת תהיה ביקור בציון של הרבי".
את מגדירה זאת בתור "קירוב וחיבור ליהדות", אבל אחרים יגידו שאלו מילים נרדפות להחזרה בתשובה. מה ההבדל בין מה שאת עושה לבין פעילות לחזרה בתשובה?
"אני לא יודעת מה ההבדל אלא רק מה מניע אותי. לי יש רצון להעצים את הזהות היהודית של כולם. אני לא פועלת ממקום של הפחדה או איום או אפילו התנשאות חלילה, אלא רק אהבה. כשאני רואה נוער או צעירים אני מסתכלת עליהם בגובה העיניים, אני רואה בהם כאחים ואחיות שלי, כילדים שלי. יש ארגונים שפועלים יותר ממקום של יראה ופחד ואני מנסה להגיע לאנשים דרך אהבה וכבוד".