אבי ירחי, בן 56, הוא איש הייטק, ראש צוות בחברה מוכרת, אב ל-12 ילדים וסבא ל-7 נכדים. אך מעבר לחייו המקצועיים והמשפחתיים העשירים, אבי הוא גם מתנדב מסור ב"איחוד הצלה", ולצידו מתנדבים גם בנו וחתנו. בריאיון מיוחד הוא מספר על הדרך שהובילה אותו להצלת חיים, על החוויה המשפחתית המיוחדת ועל תחושת השליחות שמניעה אותו.
2 צפייה בגלריה
אבי ירחי עם חתנו ובנו
אבי ירחי עם חתנו ובנו
אבי ירחי עם חתנו ובנו
(צילום: איחוד הצלה)

"הרגשתי צורך עמוק לתרום יותר למען עם ישראל"


"עליתי מצרפת לפני 26 שנים והתיישבנו בבת ים, באזור דב הוז. אני דתי לאומי. אשתי, שהייתה רופאת שיניים בעברה, עוסקת כיום בייעוץ במכון לפוריות. כאמור, אני אב ל-12 וסב לשבעה", הוא מספר השבוע.
איך הגעת להתנדב ב"איחוד הצלה"?
"הסיפור מתחיל עם הבנים שלי, שכמה מהם משרתים ביחידות קרביות. ב־7 באוקטובר - כולם הוקפצו. מהרגע הראשון, כל המשפחה – אני, אשתי וכל הילדים – התגייסנו לארגן ולשנע אוכל וחבילות לחיילים, ללא הפסקה. למרות הפעילות האינטנסיבית, הרגשתי צורך עמוק לעשות עוד, לתרום יותר למען עם ישראל.
מכיוון שעליתי בגיל מבוגר, לא גויסתי לצבא, אך הרצון לתרום למדינה תמיד בער בי. ואז, שמעתי שנפתח קורס של 'איחוד הצלה' בבת ים. בהתחלה היססתי; אני מודה שאני פוחד מדם, אבל ההבנה שביכולתי להציל חיים גברה על כל חשש. מה שדחף אותי סופית היה הבן שלי, ישי, שמשרת כלוחם באגוז. הוא הציע שנצטרף יחד. גם חתני, אביעד בהלול, הצטרף לרעיון, ושלושתנו עברנו את הקורס יחד".

"הצלחנו להחזיר לאישה מבוגרת את הדופק והנשימה"


על החוויה המשפחתית, התנדבות עם בנו וחתנו, הוא מספר: "זו תחושת סיפוק אדירה. רק לפני שבועיים, למשל, הוזעקנו למקרה של דום לב. הגענו תוך פחות מדקה והתחלנו מיד בפעולות החייאה. הצלחנו להחזיר לאישה מבוגרת את הדופק ואת הנשימה, פשוטו כמשמעו – להחזיר לה את החיים. רק בשביל מקרה אחד כזה, המאמץ וההשקעה שווים".

2 צפייה בגלריה
מזירת התרסקות המטוס בחוף בת ים
מזירת התרסקות המטוס בחוף בת ים
מתנדבי איחוד הצלה בבת ים
(צילום להמחשה: דוברות איחוד הצלה)

אתם תמיד מתנדבים ביחד – אתה, בנך וחתנך?
"הבן שלי נמצא הרבה במילואים לאחרונה, כך שלא תמיד יוצא לנו להיות יחד במשמרות. עם זאת, היו לנו כמה הזדמנויות לפעול יחד. לרוב, אני מתנדב עם חתני, אביעד. חשוב להדגיש שבמהלך היום אני עובד במשרה מלאה בהייטק, כך שההתנדבות מתרכזת בעיקר בשעות אחר הצהריים, הערב ובסופי שבוע. יצא לנו, לשלושתנו או בזוגות, להיות יחד בכמה אירועים, והדינמיקה בינינו מצוינת. אנחנו מתפקדים כצוות יעיל, יש לנו שפה משותפת ואנחנו מגבים אחד את השני לחלוטין".
איך התגובות במשפחה?
"הם תומכים, מעודדים ודוחפים אותנו להמשיך ולהתנדב. אנחנו משפחה שאוהבת לתת, ואני מאמין שכאבא נותן דוגמה אישית, זה מחלחל ומעניק לילדים מוטיבציה לתרום בדרכם".