סיפור כזה ממש אינו חריג ב־2024: במהלך הסופשבוע, שוטרי התנועה בכל המרחבים בארץ ערכו מבצע נגד עבירות תנועה מסכנות חיים. כחלק מפעילות שגרתית של בדיקת שכרות נהגים בחולון, אחד מן הנהגים שהמתינו לבדיקה החל לפתע לשעוט ולהימלט עם רכבו. הנהג לא התקדם הרבה, ולאחר מספר שניות התנגש ברכב חונה, ובמזל לא היו נפגעים.
4 צפייה בגלריה
תאונה בכביש 471
תאונה בכביש 471
תאונה בכביש 471
(צילום: נחמן טובול, דוברות איחוד הצלה)

"ניידת הגיעה למקום והשוטרים הוציאו אותו מרכבו", מספר רב פקד שרון הרפז, קצין התנועה של מרחב איילון, "לקחו אותו לעשות בדיקת ינשוף. שש פעמים הוא ניסה - ופשוט לא הצליח אפילו לעשות את הבדיקה הפשוטה. בסופו של דבר, עשו לו בדיקת דם - וגילו שרמת האלכוהול בגוף שלו עומדת על 1,690 מיקרוגרם בליטר אוויר, פי שישה ממה שמותר לפי החוק".

קראו גם:

"השוטרים רצו לעצור אותו על נהיגה בשכרות, ואז בדקו את הרישיון שלו, ומסתבר שהוא בכלל בפסילה. כלומר, אתה רואה בן אדם נורמטיבי על הכביש, אבל ברגע שהוא יוצא מהרכב – הוא לא מבין ולא קולט מה קורה איתו. מה גם שהוא כבר הורשע בעבר בבית המשפט, ועכשיו הוא ממשיך לנהוג בלי רישיון, מבוסם כולו. היה לכולנו מזל שהוא 'רק' פגע ברכב חונה ולא בקבוצת ילדים ששיחקה ממש לא רחוק משם. וזה קורה לא מעט שמוצאים אנשים שנוהגים בזמן פסילה – והם מסכנים את כולנו".

בריונות התנועה


רפ"ק הרפז מסביר שכל אזור בישראל מתאפיין בסוג אחר של פשיעה בתחום עבירות התנועה: "בתל אביב העבירות הרבות ביותר נעשות על אופניים חשמליים וקורקינטים, בבת ים זה עבירות של פגיעה בהולכי רגל – בעיקר קשישים, בכבישים המהירים בדרך לירושלים זה אנשים שמתעסקים עם הטלפון הנייד, בצפון הארץ אלו עבירות של אי-ציות לתמרורים, או למשל שכולם עומדים בתור לפנייה – ואז מישהו מגיע ועוקף את כולם מימין. אין בכלל מה לדבר על עבריינות התנועה בדרום הארץ, הם בכלל קוראים לזה בריונות התנועה.

4 צפייה בגלריה
רפ"ק הרפז
רפ"ק הרפז
רפ"ק הרפז
(צילום: דוברות המשטרה)

"בעבר משטרת התנועה הייתה מגיעה למקומות שנחשבו לצירים אדומים, כלומר ששם יש הרבה עבירות תנועה, במטרה לבצע נוכחות ואכיפה. אבל היום קצת השתנתה ההגדרה, וכבר פחות מחפשים אחר הכמות והמקום שבו נעשות העבירות, אלא מנסים להבין את הסיבות לתאונה ומנתחים איך אפשר להשפיע ולצמצם עבירות אלו".
אם כן מדוע יש עלייה בכמות תאונות הדרכים בארץ ביחס לשנים קודמות?
"צריך להפסיק להסתכל על המספרים – אלא להסתכל על הסיבה. אנו בודקים תמיד את הגורמים, ובכמעט כל המקרים תשתיות למשל אינן הגורם לתאונה. אני קורא לזה תרבות נהיגה או היסח דעת: יש נהגים שנוסעים בלילה, חושבים שהם לבד על הכביש ואומרים על עצמם – למה אני צריך לעמוד באור אדום? נוסעים, ובדיוק עובר שם אדם שחוצה את הכביש ופוגעים בו. אנשים מביטים במסרונים שלהם בזמן נהיגה, ובמבט חטוף של שלוש שניות אפשר לעבור 30 מטרים שבהם הנהגים לא מודעים מה התרחש במרחב לפניהם.
"יש לנו מצלמות סמויות שאנו שמים במעברי חצייה. אתה יודע כמה מקרים שבהם רכב במשקל של מעל לטון ובמהירות של פחות מ-40 קמ"ש פוגע בילד? וזה מעבר חצייה מסומן ומואר - אי אפשר לפספס את זה".

כל נהג הוא עבריין בפוטנציה


על פי נתוני עמותת "אור ירוק", מתחילת שנת 2024, נהרגו 407 בני אדם בתאונות דרכים, לעומת 344 בני אדם שנהרגו בתאונות דרכים בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של 18%. רשמית, זוהי השנה הקטלנית ביותר בעשור האחרון, עוד לפני שהסתיימה (ראה בטבלה את החלוקה לערים).

4 צפייה בגלריה
נער על קורקינט חשמלי בראשון לציון. רוכבים בלי רישיון
נער על קורקינט חשמלי בראשון לציון. רוכבים בלי רישיון
נער על קורקינט חשמלי. רוכבים בלי רישיון
(צילום המחשה: canva)

עדיין רואים ילדים שעולים על קורקינטים?
"היום יש כבר יותר מודעות לנושא – אבל רחוק מהכמות שאנו רוצים. אנו עובדים עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומנסים להעביר סדנאות חינוך בבתי ספר, מעבירים סימולציות בצורת משחקי מחשב לצעירים. בהתחלה היינו רואים ילדים בני 10 טסים על קורקינטים כשהם בקושי מגיעים לכידון – וזה עדיין קורה מדי פעם בפעם. יחד עם זאת, מאז שיש לוחיות זיהוי לקורקינטים – אז רואים פחות".
עבירות הקורקינט זו תופעה תל אביבית?
"עבירות הקורקינטים מאפיינות את כל הישובים בארץ, אין יוצא מן הכלל, פשוט בתל אביב יש התכווצות של עומס בדרכים, אם זה בגלל הרכבת הקלה, הקו הסגול, הקו הירוק – ואז המספרים גדולים יותר, כיוון שאנשים נמנעים מלקחת רכב פרטי, ועולים בלי לחשוב פעמיים על האופניים החשמליים או הקורקינטים הקרובים אליהם. כיוון שיש חפירות בכל מקום, הם סוטים מהנתיב, עוברים ברמזורים אדומים – מה שמביא בסוף לתאונות, ואם הם גם בלי קסדות – אז הם נפצעים או נהרגים".
אז כל אחד יכול להיות עבריין תנועה?
"צריך להבין שכל אדם שעולה על גלגלים נושא בפוטנציאל להיות עבריין – כי כל כלי תחבורה הוא נשק. לכן זה לא משנה אם יהיו 400 או 4 נפגעים – בכל מקרה קשה להגיע ולבשר להורים שהילד שלהם נהרג. לא נעים לי להשוות, אבל נפגעים פה יותר אנשים מכמות האנשים שנהרגו במלחמה. לכולנו אין סבלנות, כולם בלחץ, כולם ממהרים – אבל כל תאונה משנה לכל הצדדים את החיים. צריך לזכור שבשנייה שמתניעים, כל אחד יכול להרוג או להיהרג - וצריך לזכור שזה יכול לתפוס את כולנו".

4 צפייה בגלריה
תאונת דרכים במעורבות אופניים בשדרות ההסתדרות חיפה
תאונת דרכים במעורבות אופניים בשדרות ההסתדרות חיפה
הרבה תאונות קטלניות ב-2024
(הדמיה: canva)

השנה הקטלנית בעשור האחרון


עיר נפגעים הרוגים
ירושלים 623 15
תל אביב 508 9
חיפה 524 8
פתח תקוה 352 8
באר שבע 272 2
אשדוד 259 1
נתניה 211 1
ראשון לציון 129 4
חולון 119 2
בת ים 114 1
רחובות 75 2
הרצליה 77 4
כפר סבא 106 0