בית איזי שפירא קיים אירוע זיכרון במלאות שנה למלחמה (7 באוקטובר), שבמרכזו בנייה והצבה של פאזל ענק ובו מאה חלקים הנושא במרכזו את המילה "תקווה", כשלצדה מילים מעצימות נוספות, והמשפט "החיטה צומחת שוב" משירה של דורית צמרת. הפאזל עוצב במילים המסמלות את העתיד היכול להיבנות כאן, כשהמכנה המשותף לכולן הוא התקווה שיום יבוא ויהיה כאן אחרת.
את הפאזל שעיצב יואב עינהר הרכיבו אנשי בית איזי שפירא, וילדים הלומדים ומתחנכים במקום. את חלקי הפאזל הראשונים הרכיבו גניה צוהר, דודתו של עומר נאוטרה המציין את יום הולדתו ה-23 בשבי חמאס, מייסדת בית איזי שפירא וכלת פרס ישראל, נעמי סטוצ'ינר, וראש עיריית רעננה חיים ברוידא.
קראו גם:
גניה צוהר, דודתו של עומר, אמרה בטקס כי "אני לא יודעת איך היינו שורדים בלי התקווה שמשהו ישתנה. במעגל כזה של תקווה אני בטוחה שכל אחד יוכל לשלוח את הכוחות לעומר, כדי שנזכה לראותו אותו כאן. עומר גדל בארצות הברית והתחנך על אהבת הארץ. בגיל 18 הוא הגיע למכינת גליל עליון. הוא מיד התאהב בארץ, במקום, באנשים. הוא ויתר על הקולג' ולחיים שציפו לו. הוא החליט להתגייס וללכת לשריון. הוא הפך לקצין וחתם קבע. השירות שלו היה קשה, אך הוא מעולם לא התלונן. בשבעה באוקטובר הוא נחטף על ידי החמאס אחרי שהסתער עם הטנק שלו שעלה באש. אנחנו יודעים שעומר נחטף בחיים. לא קיבלנו כל אות חיים מאז אותו יום. אנחנו רוצים לקבל במהרה את עומר הנחוש והחזק. תודה שאתם עוזרים לנו לייצר את התקווה הזו".
נעמי סטוצ'ינר, מייסדת בית איזי שפירא "אני רואה בפאזל הרבה מעבר למילים החשובות הכתובות שבו זה את הפסיפס של עם ישראל. עם ישראל על חלקיו נמצא עם משפחות החטופים בתפילה גדולה שזה יהיה מהר מהר. משפחת בית איזי שפירא גאה להיות אתכם, ולשמש האור והתקווה אתכם ובשבילכם.
