"הגענו למצב שמורים בבתי הספר פונים אלינו לגבי תלמידים שלהם שלא אכלו חודשים ארוכים ארוחה חמה. יש אנשים שאומרים ש'אין רעב ללחם במדינה', הם צודקים. ללחם אין, יש מאפיות שיתנו להם לחמניה בסוף היום. אבל ילדים רעבים לארוחות, לויטמנים, לאוכל מזין, לבשר, עוף או שניצל, לצערי הרב יש הרבה מאוד, בכל עיר, גם באזור השרון, וגם באזורי יוקרה אחרים. יש מחזות קורעי לב, שהעיניים שכבר ראו הרבה צער, לא יכולות לעמוד בפניהם", אלו דבריו הקשים של הרב שמחה קרקובסקי, מנכ"ל ומייסד עמותת בית התבשיל ברעננה ובעוד ערים ברחבי הארץ, המחלקת יותר מ־40 שנה מאות אלפי ארוחות חמות בשנה.
מחסום הבושה
אם מישהו רצה לדעת מה פירושם של המילים "יוקר המחיה" בעשירון התחתון של המדינה, מה המשמעות של עליית מע"מ באחוז, עבור אלפי משפחות, ומה פירושו של ילד שלא יודע מה זה פיצה, די לו לשוחח שיחה קצרה עם הרב שמחה קרקובסקי, ולהבין מה קורה בחלקיה הפחות מתוקשרים של מדינת ישראל 2025. המלחמה? היא רק החמירה את המצב: "לצערנו, עברנו שנה לא קלה בכל הפרמטרים, גם בנושא התזונה, גילינו תופעה חדשה שגם לא הייתה קיימת בעבר, נשים שלא מסוגלות לתפקד יותר במטבח בגלל שנכנסו למצוקה נפשית קשה, חרדות והפרעות נפשית, והותירו את הבית עם הילדים ללא שום ארוחה אחת בשבוע, גם הם לצערנו מגיעים לבתי האוכל הפתוחים שלנו, גם הם עוברים את מחסום הבושה וחוסר האונים".
הרב שמחה קרקובסקי נולד לפני 70 שנה כבן לשורדי שואה מחסידות לעלוב, הוא היה גם הרבה שנים המשב"ק (השמש והגבאי) של האדמורים של לעלוב אחת מהחסידויות הגדולות בעולם: "מגיל ינקות האדמורים שלנו דיברו על כך שאסור להשאיר יהודי רעב, סיפרו שבאירופה לפני השואה, היה תמיד מקום של בית תבשיל שמקום לינה שהיהודים הנזקקים היו נכנסים אליהם. דברים אלו שהאדמור בעיקר הקודם (הרב משה מרדכי בידרמן זצ"ל א.א) חדרו בנו בעצמות מקטנות". 25 שנה מיום נישואיו לא היו לו ילדים, ובזכות, כך לדבריו ברכת האדמו"ר הקודם והרבי מלובביץ', הם נפקדו בבן: "אנחנו יהודים מאמינים בני מאמינים, ונעשה לנו נס גדול, יש לי היום שני נכדים כבר. ברוך ה'".
לפני ארבעים שנה, בשנת 1985 הקים את בית התבשיל בבני ברק המחלק אלפי ארוחות ביום לעניים מתושבי העיר ומחוצה לה, ועומד בראשה יחד עם הרב ישראל לייכטר. מאז גברו הצרכים והפונים, והוא הקים את בית התבשיל ברעננה ואשדוד, כאשר המטבח הראשי המוציא לא פחות מ-1400 מנות ביום ממוקם בראשון לציון וכולל שפים, עשרות טבחים ואנשי צוות: "למרות הלוגיסטיקה, ותשלום המשכורות, אני שמח שרוב התקציב, בפער רציני, הולך על מזון בלבד".
בשנות התשעים הוא הקים בהוראת האדמור גם את הכנסת האורחים בללוב שבפולין, המספק אוכל ולינה לבאים לקבר ר' אלימלך מילז'נסק הנחשב מגדולי ראשי תנועת החסידות.
איך מתפעלים את כל זה?
"זה לא פשוט וזה לא מורכב, זה גלגול של תקציב שנתי בסך 17 מיליון שקל, ויש לנו גם ברוך ה' חובות לא פשוטים, אבל אנחנו מאמינים ואומרים על הכול תודה. הייתי מאוד רוצה להמשיך ולפתוח במקומות אחרים, אבל התקציב אינו מאפשר לצערי".
חוסר תפקוד
יש באמת אנשים רעבים ברעננה?
"לפני מספר שנים ההגדרה לאדם "רעב" הייתה ידועה לכולנו - הרעבים אלו האנשים המסכנים והנזקקים שלצערנו לא שפר עליהם גורלם וצריך לסייע להם. אך בתקופה האחרונה יש זן חדש של "רעבים", אנשים מהמעמד הבינוני שעובדים למחייתם ולפרנסתם אך הם לא מצליחים לחיות בכבוד. אלו משפחות המשוועות לאוכל חם בארוחות צהריים ואין להן, אלו משפחות שמתביישות להוציא את זעקתן החוצה ולבקש עזרה. אני ביקרתי בכמה משפחות כאלו ברעננה, כדי לפקח, וראיתי את המראות המכמירים. ויש כאלו עשרות.
"חוסר ביטחון תזונתי היא תופעה קשה, שלצערנו קיימת גם במדינת ישראל שאותה אנו נוטים לצייר כמדינת רווחה מודרנית. במהלך למעלה מ־40 שנות פעילותו של ארגון "בית התבשיל", אנו עדים יום־יום למציאות העגומה של אלפי אנשים שאינם מצליחים להבטיח ארוחה חמה, מזינה ובריאה עבורם ועבור בני משפחותיהם.
"מדובר בדרך כלל באנשים המגיעים מרקע סוציו־אקונומי נמוך מאוד, אך בתקופה האחרונה, המלחמה המתמשכת יחד עם העלייה הבלתי פוסקת במחירי המזון והדיור, הובילו לכך שחלק רחב ממעמד הביניים הישראלי נקלע למצוקה כלכלית קשה, וכך משפחות שבעבר יכלו להרשות לעצמן להכין או לרכוש ארוחות חמות ומזינות, מוצאות את עצמן במצב שבו הן נאלצות לבחור בין מזון לצרכים בסיסיים אחרים.
תופעה נוספת בה אנו נתקלים בתקופה האחרונה ב"בית התבשיל" היא ההשלכות של העלייה במקרי החרדה והדיכאון מאז תחילת המלחמה, שגורמות לחוסר תפקוד בבתים רבים. כך אין מי שיכול לתפקד ולהכין ארוחת צהריים חמה כאשר האבא במילואים ואם המשפחה נמצאת באי־תפקוד מלא בשל המצב, ואילו קניית ארוחות מבושלות בצורה קבועה מדי יום היא עול כלכלי כבד גם עבור אנשים שעובדים למחייתם ומתפרנסים.
"האמן לי במטבחי "בית התבשיל" אני פוגש מדי יום אנשים ממעמד הביניים שעד לא מזמן התביישו לבקש סיוע. הם מתייצבים זקופי קומה אך שבורי לב, כדי לקבל ארוחה חמה שתאפשר להם ולבני משפחותיהם לשבוע ולקבל את הערכים התזונתיים היומיים. מדובר במגמה מדאיגה מאוד שכמותה אנו לא זוכרים במשך כל שנות הפעילות שלנו.
"אסור לנו להתעלם מהמצב הקשה הזה שאיתו מתמודדות משפחות נורמטיביות רבות. עלינו לפקוח עין ולהכיר במציאות הקשה הזו, ולגלות רגישות לסימנים המצביעים על חוסר ביטחון תזונתי בקרב חברינו, שכנינו ובני משפחותינו. הגענו למצב שמורים פונים אלינו בקשר לתלמידים שלהם, שהם מזהים אצלם בעיות בריאותיות חמורות שנובעות מחוסר תזונה. זה לא להאמין, אבל זה קורה לנו מתחת לאף.
המדינה לא עוזרת?
"לצערי זה לא רציני, זה לעג לרש. המדינה תמכה בשנת 2024 בקצת יותר מחצי מיליון שקל, זה הכול. כל היתר זה מתרומות. אבל יתירה מכך, משפחה ממוצעת צפויה לאבד עד כ־7,000 שקל בשנה מהכנסתה בעקבות הגזירות הכלכליות. כשמורידים סכום כזה ממשפחה שכבר היום מתקשה לסגור את החודש, זה פוגע גם בביטחון התזונתי. כבר עכשיו יש עלייה של 40% בביקוש לארוחות חמות בעקבות המלחמה. אנחנו מכירים את השטח, ומה שאנחנו רואים מדאיג מאוד. נהיה שם בשביל המשפחות, אבל המדינה חייבת לעשות יותר כדי למנוע את המשבר הזה מראש".
הציבור יכול לעזור?
"מי שיכול לתרום בוודאי, אבל גם מעבר, אני קורא לכולנו להיות ערניים ולפקוח עיניים. אם אתם רואים ילדים שאינם אוכלים ארוחה חמה בבית הספר, או משפחות שמתקשות להשיג מזון בסיסי - אל תהססו לפנות לגורמי הסיוע הרלוונטיים. כי נתינת כסף היא לא בהכרח הפתרון. משפחות אלו צריכות שידאגו להן לאוכל חם, מזין ומנחם.לצד זה, אני קורא לממשלת ישראל לפעול בנחישות ולהציב את ביטחון המזון של כל אזרח כמטרה לאומית עליונה - בדיוק כפי שהיא דואגת לביטחון הצבאי והפנימי. יסודות העם היהודי מושתתים על ערכי צדק, ערבות הדדית וכבוד האדם. אנו חייבים להתגייס למאבק בחוסר הביטחון התזונתי. רק כך נוכל לחזק את המרקם החברתי שלנו ולהבטיח עתיד טוב יותר לכולנו. היכולת להזין את ילדינו היא זכות בסיסית, ועלינו להיאבק כדי להגשים אותה עבור כל אדם בישראל ולהבטיח כי אף ילד או משפחה לא יישנו רעבים בלילה".
