לראשונה, התגבשה קהילה חדשה ברעננה, קהילת יוצאי ברזיל, שמונה כבר כ-200 תושבים, שלאחרונה חנכו בית כנסת אורתודוכסי ומרכז לפעילותם והביאו את ברזיל בקטן לעיר בשרון.
זינוק בעלייה מברזיל: "הגעתי לבית שעליו חלמתי" שר החוץ של ברזיל בא ל"קיבוץ של הברזילאים"
"מתבקש להקים קהילה כזאת, זה היה אפילו הכרחי", אומרת השבוע ליאת זילברמן, שיחד עם בעלה, הרב יעקב זילברמן, הקימו את הקהילה והעניקו לה את השם "אור ישראל", על שם הישיבה התיכונית שבה למד יעקב בברזיל.
הם עלו לארץ בשנת 2003, היישר למרכז הקליטה ברעננה ושם פגשו משפחות נוספות מברזיל, אלא שעם הזמן ולאורך השנים יוצאי ברזיל התפזרו בערים שונות, וגם לאלה שבחרו להישאר ברעננה לא היה שום ייחוד. עד שבשנים האחרונות שמו לב בני הזוג זילברמן, כי יותר ויותר עולים חדשים מברזיל מגיעים לשיעורי תורה ולהרצאות של הרב בעיר והביקוש למגורים ברעננה מבחינתם, גבר. "החלטנו שהקהילה הזו צריכה בית, עם האווירה המיוחדת של ברזיל", הם אומרים השבוע, כשהם עומדים בגאון בבית הכנסת הראשון שחנכו רק בחודש שעבר לקהילה.
"מרגישים בבית" בני הזוג זילברמן, הורים לשישה ילדים, מספרים כי בשנים האחרונות החל גל עלייה נוסף של יהודים מברזיל, בשל המצב הקשה שם, המתבטא גם בריבוי מקרי אלימות, שוד וגניבות. "שמנו לב שמגיעים לשיעורי התורה ולכל האירועים שאנחנו מארגנים עוד ועוד יוצאי ברזיל", מספרת ליאת. "ארגנתי ערב הפרשת חלה והופתעתי לגלות שהגיעו 80 נשים, מעל ומעבר למצופה. פתאום קלטנו שיש כאן קהילה ענקית ושאין לנו לאן לברוח - אנחנו חייבים להקים משהו יותר אישי".
גם העולים הוותיקים עזבו את בתי הכנסת שבהם התפללו והצטרפו לבית הכנסת החדש של הקהילה, המורכבת מעולי ברזיל ותיקים שלא מצאו את עצמם בקהילות ישראליות אחרות בעיר, עולים שמעולם לא השתייכו לקהילה ואף עולים שאינם שומרים תורה ומצוות, אך רוצים להתנסות ולהשתייך לקהילה.
לדברי המתפללים, הקהילה מושכת אליה אנשים באופן טבעי. "מאוד מקל על העולים החדשים שיש להם מקום בו הם יכולים להיפגש פעם בשבוע, לדבר בשפה שלהם ולהכיר חברים מאותה התרבות ועם אותם המנהגים", אומר אילן וולקן, חבר בקהילה.
בנוסף, חברי הקהילה מספרים כי בית הכנסת מהווה מקום מפגש לילדי המשפחות. "ילדים שבבית הספר נמצאים בהישרדות יומיומית, עם השפה החדשה והתרבות החדשה, פתאום יש להם מקום שבו הם יכולים להתפלל כמו שהם מכירים, לדבר בשפה שלהם ואפילו יש מדריכה שמעבירה להם פעילות בפורטוגזית בזמן התפילה. זה מאוד מרגיע אותם", אומרת חברה בקהילה.
תחושת השייכות יום שני בערב השבוע, חברים מהקהילה מגיעים לעוד שיעור תורה מפי הרב זילברמן. הם נותנים 'כיפים', מתחבקים, מפטפטים בחופשיות בפורטוגזית, עד שהרב מגיע, טופח לחלקם על השכם ושואל לשלומם. מסביב לשולחן מלא כל טוב, שמסובים אליו חברים מהקהילה, הצעיר שבהם בן 20 והמבוגר בן 80, מתנהל שיעור באווירה נעימה. כולם משתתפים, צוחקים ואז מתרכזים בלימוד, שכולו מתנהל בשפתם.
חיים קנופ, הוותיק בקהילה, שעלה לארץ לפני 18 שנה, חיכה לרגע הזה זמן רב. "פה אני מרגיש בבית. אני כל כך שמח שהקימו את בית הכנסת הזה, טוב לי כאן", הוא אומר בחיוך.
כשאני שואלת את החברים אם הם מתגעגעים קצת לברזיל, אומר לי אנדרה נחמד, כי הוא מתגעגע בעיקר לשמחה שהייתה בחג הפורים בברזיל. אחר כך הוא נזכר איך הם היו הולכים עם הרב ברגל לאצטדיון הכדורגל לראות משחק. אבל מרטין טיטלבאום, גבאי בית הכנסת, לא ממש אוהב את השאלה. "סוף סוף הגעתי הביתה ואני אמור להתגעגע למשהו בחוץ?", הוא שואל. לדבריו, הקהילה היא משפחה אחת גדולה, קהילת אחים.
מה בעצם מאפיין את הקהילה? "שמחת החיים של המתפללים. אנחנו כל הזמן שמחים, שרים ולוקחים את הכל ברוגע. לעתים, אפילו מתפללים במנגינות מוכרות מברזיל, העיקר שהמתפללים ירגישו טוב וירגישו שהם שייכים למשהו. זה הכי חשוב".
התפילה בקהילה היא לעתים חסידית וכל המתפללים פוצחים בשירה ובריקודים. "יש משהו מאוד מיוחד בשמחה של יוצאי ברזיל", אומרת ליאת. "הם רואים בעין טובה את כל מה שקורה ומתפללים תוך כדי שירה וריקודים, אי אפשר להתעלם מזה". מאפיין נוסף הוא השפה הפורטוגזית, שבה מועברות כל הדרשות של הרב זילברמן. "עולים חדשים שמגיעים לבית כנסת ישראלי טיפוסי לא מבינים מה קורה והולכים לאיבוד מאוד מהר", אומרת שרון עבאדי, חברת הקהילה. "אצלנו ההרגשה היא שונה. מצד אחד אנחנו מרגישים בברזיל, ומצד שני חיים את חלום ארץ ישראל".
סער ושרון עבאדי, ממקימי בית הכנסת, עלו לרעננה מברזיל לפני חמש שנים. הם מספרים, כי אוכלוסיית יוצאי ברזיל ברעננה מחולקת ל-35 אחוז דתיים והיתר, חילוניים. "רצינו להקים מקום לדתיים ולחילוניים כאחד, עם תחושה