צעירים תושבי כפר סבא ממוצא תימני, אשר הגיעו בשתי הזדמנויות שונות לבלות במועדון 'בליס' בעיר הגישו תביעה נגד בעלת המועדון, מנהלו והמארחת במקום, בה טענו כי על אף שדובר במועדים בהם המועדון נפתח לקהל הרחב, נמנעה מהם הכניסה נוכח מראם ומוצאם המזרחי.
על פי הנטען, טרם הגעתם שוחח אחד התובעים עם יחצ"נית המועדון, וזו מסרה לו שהוסיפה את שמותיהם לרשימת המוזמנים של אותו היום ואף הודיעה כי היא שולחת את השמות לסלקטורית הנמצאת בכניסה. זו מצדה, טענה שלא קיבלה את המסרון המדובר ולא אפשרה לתובעים להיכנס למועדון.
בשל האמור, המתינו התובעים 30 דקות בכניסה למועדון ולמרות תחנוניהם הסלקטורית לא אפשרה את כניסתם. כל אותו הזמן נכנסו למועדון עשרות אנשים ללא כל הודעה או דרישה ומבלי שנאמר להם כי יש צורך בשליחת מסרון אל הסלקטורית.
כשבועיים לאחר מכן, תכננו התובעים לצאת שוב אל המועדון, אך בשל החשש ששוב לא יאפשרו להם להיכנס, שוחח התובע פעם נוספת עם היחצ"נית וסיפר לה על שאירע שבועיים קודם לכן.
היחצ"נית התנצלה ומסרה שהפעם לא תהיה כל בעיה, ולכן הגיעו התובעים למועדון עם חברים נוספים. התובע שלח מסרון אל היחצ"נית, אך שוב נתקלו התובעים בסירובה של הסלקטורית למשך כחצי שעה, שבמהלכה אחרים הורשו להיכנס אל המועדון.
בהמשך עזבו חבריהם של התובע את המקום וכשהתובע נותר לבדו התקשר אל היחצ"נית שהבטיחה לצאת אל הכניסה, אולם לא עשתה כן. בעקבות ההשתלשלות האמורה, ולאחר שמכתב דרישה ששלחו נענה בסירוב, הגישו התובעים תביעת פיצויים בשווי 100 אלף שקלים מכוח החוק לאיסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
השופט רונן פלג קיבל את עדותם של התובעים לפיה כניסתם למקום נמנעה פעמיים ללא הסבר המניח את הדעת. השופט קבע כי המועדון לא הצליח לסתור את הטענה לפיה פעל בדרך של אפליה אסורה בכך שמנע את כניסתם על רקע מוצאם וחזותם המזרחית.
בקביעת סכום הפיצוי, לקח השופט בחשבון את העובדה ששני התובעים לא הורשו להיכנס למועדון פעמיים ואת עדויותיהם בדבר תחושותיהם הקשות כתוצאה מכך. מנגד, שקל את הרושם שלא מדובר בהתנהלות שיטתית במועדון. בהתאם לאמור יפצה המועדון כל אחד מהתובעים בסך של 14,000 שקל (סה"כ 28,000 שקל), וכן יישא בהוצאות ושכר הטרחה בסך כולל של 9,362 שקל.
