רונן סולומון (39) וליאת מאיר (31), תושבי השרון, פתחו לאחרונה פרויקט מימון המונים משותף במסגרתו החליטו לגייס כסף עבור עיקור וסירוס חתולי רחוב. זהו לא הפרויקט הראשון של השניים - באוגוסט 2017 גייסו כבר כספים עבור חתולי הרחוב באזור השרון והצליחו להשיג 14,717 שקלים. כעת מקווים השניים להשיג סכום של 8,000 שקלים עבור עיקור וסירוס 800 חתולים בדרום.
עד כה גויס סכום של 4,960 שקלים עבור הפרויקט. "מצבם של חתולי הרחוב בדרום בכי רע", כותבים השניים בפרויקט המשותף. "בהיעדר מודעות, אכפתיות ותקציב, הפעילים קורסים והעמותות הבודדות אינן יכולות לעזור וקורסות בעצמן. אלפי גורים נולדים, ממשיכים את המעגל של חיי הסבל ברחוב, לא שורדים, ננטשים ונופלים קורבן להתעללות ואכזריות. 100 חתולים מאופקים ושדרות כבר סורסו ועוקרו, אך בלי תרומות נוספות הפרויקט לא יוכל להמשך. אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין לתקציב של משרד החקלאות. פיצוץ האוכלוסין של חתולי הרחוב לא עוצר ומביא אתו סבל רב".
מה שקורה בדרום זה לא ייאמן", אומר רונן סולומון, תושב רעננה מזה 24 שנים, המגדיר עצמו כלוכד חתולים הומני. "אני באיזשהו מקום עושה את התפקיד של המדינה, כי משרד החקלאות אמור לדאוג לתקציבים. השנה 88 רשויות הגישו בקשה לתקציב עיקור וסירוס ורק 18 או 19 רשויות קיבלו תקציב. זה ביזיון ולכן אנשים לוקחים את החוק לידיים, מרעילים ומתעללים בהם. יש מקומות בדרום שקיימים מעל 50 חתולים בנקודה, ומשרד החקלאות לא לוקח אחריות. זה מזעזע.
"חתולי הרחוב הכי שקופים”, ממשיך סולומון. "אני לא מתכוון להפסיק, בעבר נכנסתי לחובות ואני כנראה אכנס לחובות שוב, כי כשאדם פרטי לוקח תפקיד של עירייה, ברור שהוא לא יוכל לעמוד בזה. אבל כשרואים את המצוקה כזאת בעיניים, אי אפשר להתעלם".
"הגעתי לכפר סבא מהשפלה", מספרת ליאת מאיר, תושבת כפר סבא מזה שנתיים. "שם אין מודעות או אכפתיות כלפי חתולי הרחוב. שם נתקלתי במקרים מזעזעים ובסופו של דבר נשברתי נפשית והחלטתי לעבור עם בעלי לכפר סבא. המודעות כאן הרבה יותר גדולה ויש עמותות ומתנדבים מקסימים. את הפעילות של רונן הכרתי מהפייסבוק, הצטרפתי אליו לסבב האכלה ולאט לאט נחשפתי לעבודת הקודש שלו", מסבירה מאיר.
"עיקור וסירס הוכח כהליך שמונע מחלות", מוסיפה מאיר על חשיבות הפרויקט. "הוא מונע בעיות התנהגותיות בעקבות שינוי הורמונלי, קרבות בין זכרים לא מסורסים שיכולים לגרום להעברת וירוסים ומונע מזכרים ללכת לאיבוד או להידרס בעקבות חיפוש אחר נקבות מיוחמות. בכל העולם דוגלים בזה ויש מודעות ענקית ותקציב קבוע לנושא. יש מקומות בעולם שעיקור וסירוס מחוקק בחוק כחובה. לפי הנתונים, יש כיום בארץ קרוב ל-2.5 מיליון חתולים ברחוב ורוב האוכלוסייה רואה בהם כמטרד ופוגעת בהם או במי שדואג להם. לכן זוהי האחריות שלנו לדאוג להם ולעצור את פיצוץ האוכלוסין והסבל שהם עוברים ברחובות".
ממשרד החקלאות נמסר: "תמיכת המשרד בפעולות עיקור וסירוס חתולי רחוב ברשויות המקומיות נועדה לתמוך ולא להחליף את פעילות הרשות המקומית. משרד החקלאות מצפה מרשויות מקומיות לפעולה עצמית, ללא קשר לכספי התמיכה. ראש הרשות מחליט בלעדית כיצד לחלק את תקציב העירייה, וזו בחירה שלו כמה להקצות לכל נושא.
"עם זאת, ולאור החשיבות הרבה שמשרד החקלאות רואה במניעת התרבות חתולי הרחוב, מוקצים בכל שנה 4.5 מיליון שקל לטובת פעולות אלה. המשרד מממן את העיקור של כמחצית מהחתולים שהרשות מתחייבת לעקר בכל שנה, ומעודד את הרשויות להקים פינות האכלה לטובת חתולי הרחוב.
"בשנים 2017-2016, פנו 98 רשויות לבקשת תמיכה, 94 מתוכן זכו לתמיכה המבוקשת (ה-4 הנותרות לא עמדו בתנאי הסף הטכניים של הגשת הבקשות). הנוהל תיעדף עיריות שביצעו פעולות נוספות ממקורות אחרים, אשר סייעו לשמירה על רווחתם של החתולים ובתוך כך שיפור הסניטציה על ידי: הצבת תחנות מוסדרות להאכלה (שיוודאו אספקת מזון לחתולי הרחוב) והצבת פחי אשפה מוטמנים או סגורים באופן שאינו מאפשר לחתולי הרחוב גישה לתוכם".
