קיבלתם דוח חניה ממצלמה עירונית ברעננה, ייתכן והוא לא חוקי. כך עולה מפסק דין תקדימי של השופט איתי הרמלין, שניתן לפני מספר חודשים בו זיכה נהג שחנה בחניה כפולה בטענה, כי מצלמות עירוניות פוגעות בפרטיות העוברים והשבים וכי העיריה זקוקה לאישור הכנסת לעשות שימוש במצלמות אלו.
ברעננה, על פי נתוני העירייה ניתנו לא פחות מ-15,811 דוחות שהסתמכו על מצלמות בשנת 2018 שהם 46% מכלל הדוחות שניתנו ברחבי העיר (18,659 דוחות ניתנו באופן ידני ובסך הכול 34,470 דוחות).
על פי הפסק התקדימי של השפט הרמלין, נקבע כי, "הבעיה המרכזית בשימוש במצלמות הרחוב נעוצה בכך שנאספים בהן פרטים רבים שאינם נדרשים כלל לשם אכיפת איסורי החנייה. בראש ובראשונה, מצולמים בהן אנשים רבים שלא עברו כל עבירה, אלא עברו ברחוב כעוברי אורח. המצלמות מתעדות עם מי הסתובבו אותם עוברי אורח, מה לבשו, לאיזה עסק ברחוב נכנסו (מסעדה כשרה או שאינה כשרה למשל), האם עשו זאת בשבת או ביום חול וכדומה.
"ההגנה על הפרטיות בהקשר זה היא הגנה על החירות", כתב השופט, "חירותו של אדם לרדת למכולת לבוש בגופיה, אך גם חירותו לאכול היכן שיחפוץ מה שיחפוץ ובאיזה יום שיחפוץ, ולהתרועע עם כל אדם (ללא הבדל דת, לאום, השקפה פוליטית, מין, נטייה מינית וכולי), בין אם הם נשואים זה לזה ובין אם לאו, והכל מבלי שיתועד על ידי הרשויות. אין גם כל סיבה שהרשות תתעד אדם בסיטואציות מביכות סתם - כגון מי שמחטט באפו, משתטה במשחק עם ילדיו או מרים את מכנסיו שנשמטו כיוון ששכח לחוגרם בחגורה".
השופט הזהיר כי "האפקטיביות של מצלמות אלה לצרכי אכיפה יכולה להביא לכך שעם הזמן ילכו ויתרבו, וסופו של תהליך יהיה שנמצא את עצמנו בדיסטופיה אורווליאנית שבה כל צעד שלנו מפוקח על ידי הרשות".
יש לציין כי עיריית לתל אביב עתרה לבית המשפט המחוזי על החלטתו של השופט, וזה בפסיקתו מלפני מספר ימים, קיבל את עמדת המדינה וטען "כי אין חולק על חשיבותה החוקתית של הזכות לפרטיות, אולם לנוכח המגבלות שהוטלו על השימוש במצלמות החנייה - מספרן, מיקומן במקומות בעייתיים, תיעוד מוגבל, הודעה לציבור על הצבתן ועוד - גם אם מתקיימת פגיעה בפרטיות, הרי שמדובר בפגיעה בעוצמה קטנה ביותר ועל כן היא מידתית ולתכלית ראויה.
למרות האמור, הדגיש בית המשפט המחוזי כי מדובר בפסק דין בעל השלכות רוחב על אכיפת עבירות חניה לא רק בתחומי העיר תל אביב, ומן הראוי להגיש עתירה מנהלית בפני בית הדין המוסמך ("תקיפה ישירה").
כלומר, בית המשפט טען כי הדיון בענייני חוקיות אכיפה באמצעות מצלמות צריך להיות נידון בכובד ראש ולא בדרך עקיפה, או בדרך של מקרה ספציפי, ובכך נתן פתח לדיון משפטי רחב בנושא.
