"נווה גזל", "דירת חמישה חדרים — 1,800 שקל ארנונה", "ארנונה מנהטן, תשתיות עזה" — אלה השלטים שהונפו בחמישי שעבר מול הכניסה לבית יד לבנים, לפני שהתכנסה שם מועצת העיר רעננה כדי לדון בהעלאת הארנונה. עשרות תושבי השכונה היוקרתית ברעננה, נווה זמר, הפגינו במחאה על העלאה פזיזה ולא שקולה של הארנונה, "שלא לצורך", כדבריהם.
"כמו אתר בנייה"
המחאה החלה בעקבות סדרת פוסטים נוקבים שפירסם שחר אריאל בפורום השכונתי ובפורומים אחרים בעיר, ובהם תהה מדוע צריך היה להעלות את הארנונה ב-3.9% כדי לכסות את הגירעון העירוני בתב"רים, כדבריו. "אין לי בעיה שיעלו את הארנונה, אחרי שיוכיחו לי שעשו את הכל כדי להתייעל ולצמצם את הגירעון", אומר אריאל (43), שמתגורר עם אשתו ושלוש בנותיהם בנווה זמר זה כשנתיים.
לדבריו, בעת שהפגינו מול בית יד לבנים, ראש העירייה חיים ברוידא עבר לידם לפני כניסתו לישיבה, ואמר להם שהוא מקבל את האחריות על עצמו. "לצערנו, הוא לא מקבל את האחריות, אלא מגלגל אותה לעבר קודמיו. איפה הוא היה בחמש השנים האחרונות, כשישב בוועדת הכספים ועמד בראש ועדת הביקורת?"
העירייה: "ראש העירייה הבטיח לבדוק לעומק את טענות התושבים והורה על הקמת צוות מקצועי, למיפוי, לבדיקה ולחישוב גובה הארנונה בשכונה. המסקנות יועברו לעיונו ויוצגו בפני הנהלת העיר"
לדבריו, בהיותו באופוזיציה, שאל ברוידא מדוע צריך שני סגנים בשכר, ובמהלך מערכת הבחירות הבטיח לא להעלות את הארנונה. "אולי הוא ראש עירייה חדש, אבל פוליטיקאי ישן. מאז שנכנס לתפקידו, הוא לא הציע שום פתרון יצירתי של תוכנית התייעלות. לפני שאתה מעלה ארנונה קודם תוכיח כי נקטת צעדי התייעלות. אילו היה ממצה את כל אפשרויות ההתייעלות בתוך העירייה, ועד הפעולה שלנו לא היה קם".
"מדובר ביוזמה של תושבים מאוכזבים, כעוסים, למודי הבטחות שעומדים בפני שוקת שבורה", אומר ליאור בשן (44), שמתגורר עם אשתו וילדיו בשכונה כבר שנתיים וחצי. לדבריו השכונה, המאכלסת כבר אלפי תושבים, עדיין נראית כמו אתר בנייה, עם מפגעים סביבתיים ובטיחותיים רבים, כולל שטפונות אחרי הגשם, ובית ספר שלא יהיה מוכן לקראת שנת הלימודים הבאה. "היו צריכים לפתוח אותו בספטמבר 2019, וכעת נמסר לנו שבמקרה הטוב הוא ייפתח בפברואר 2020. הילדים שלנו לומדים בבית הספר 'יחדיו' שבקריית שרת. בית הספר שם לא בנוי לקלוט את עשרות הילדים שיגיעו לשם בשנה הבאה. בשל הצפיפות ביקשנו לפתוח עוד כיתות ונענינו בשלילה".
עוד לדברי בשן, בעת שהוא ואשתו רכשו את הדירות "על הנייר", במשרדי המכירות הבטיחו להם שכונה ירוקה ובטוחה, עם גשרונים שיאפשרו לילדיהם לעבור מצד אחד של השכונה לצדה השני בלי לחצות כבישים. "אף על פי שהגשרונים מופיעים בתוכניות, הם בוטלו על ידי העירייה". לטענתו, איתן גינזבורג התבטא, שהגשרונים יהיו פילים לבנים ואף אחד לא ישתמש בהם. "זו ממש הונאה של הרוכשים", אומר בשן, ומוסיף: "גבו מאתנו היטלי פיתוח בגובה 400 עד 550 אלף שקלים, אבל במקום לתת ליזמים לבצע את הפיתוח, העירייה קיבלה על עצמה לעשות זאת, והתנהלה בשלומיאליות עם קבלנים כושלים. העירייה, באמצעות מינהל ההנדסה, אינה מסוגלת לפתח שכונה בת 3,500 יחידות דיור, שתהיה הגדולה ביותר ברעננה".
מסיבה זו דורש ועד הפעולה להקים בשכונה מינהלת, הכוללת צוות מהנדסים שהם בעלי ניסיון בהקמת שכונות חדשות.
שחר אריאל: "ברוידא הוא ראש עירייה חדש, אבל פוליטיקאי ישן. הוא לא הציע שום פתרון יצירתי של תוכנית התייעלות. לפני שאתה מעלה ארנונה קודם תוכיח כי נקטת צעדי התייעלות"
"מורחים אותנו"
לדברי ועד הפעולה, ביולי 2017 התחילו לקבל חשבונות ארנונה מופקעים, הגבוהים בשליש מהארנונה הממוצעת בעיר. "העלאת הארנונה פוגעת בכל תושבי רעננה, כולל בשכונות החלשות, אבל תושבי נווה זמר משלמים את הארנונה הכי גבוהה בעיר — 1,800 שקל על דירת חמישה חדרים, ו-1,950 שקל על דירת שישה חדרים, הרבה יותר מאשר בווילות היוקרתיות של קריית גנים ובשכונת לב הפארק, וגם יותר מאשר בהרצליה. אנו נאבקים כבר שנתיים וחצי נגד שיטת החישוב של הארנונה. גובים מאתנו ארנונה גם על שטחים ציבוריים, על חדר אשפה פניאומטי, על חניות תת-קרקעיות ועל מרפסות פתוחות. מדירה בשטח 128 מ"ר, למשל, גובים ארנונה לפי 230 מ"ר. נפגשנו עם גורמים בעירייה, קיבלנו הבטחות מהגזברית לשעבר, שעד לסוף 2017 נקבל תשובות באשר לשיטת החישוב, ולמתן הנחות כי האזור עדיין בבנייה. חייכו אלינו, ולא קיבלנו כלום. עכשיו, גם 'הבולדוזר והנשמה' ברוידא — מורח אותנו. במהלך מערכת הבחירות הוא הבטיח לנו שיבוא לקראתנו, ישנה את שיטת החישוב ויקים מינהלת מקצועית לשכונה, אבל הוא לא הקים".
"פשוט מורחים אותנו", אומר איתי זיידה (36), נשוי ואב לשלוש בנות, המתגורר ברעננה במשך 15 שנה, ובנווה זמר כמה חודשים. "באחרונה הכריז ראש העירייה על הקמת עוד ועדה לבדיקת נושא הארנונה בנווה זמר. היו כבר כמה ועדות שלא הניבו תוצאות, ולוועדה הזו אין יעדים, אין לה דד-ליין ואין התחייבות לשקיפות. לכן החלטנו לצאת למאבק".
אגב, אין זה המאבק הראשון שתושבי נווה זמר מנהלים נגד העירייה. לפני כשנה ביקש ראש העירייה דאז, איתן גינזבורג, להקים בשכונה מסוף לאוטובוסים, עשרות מטרים מבתי מגורים. בתום מאבקם הוצא המסוף מהשכונה והועבר לשטח פתוח בשכונת לב הפארק.
לפני כשבועיים החליטו לחדש את המאבק. "ראינו שאנשים זועמים אך לא מקימים קול צעקה", אומר זיידה, "אז נטלנו את היוזמה לידינו, הקמנו ועד פעולה וקבוצת ווטסאפ שחברים בה 150 תושבים, והחלטנו לערוך הפגנה. תוך 12 שעות גייסנו 4,000 שקל למימון הדפסת השלטים". לדבריו, הגיוס המהיר של הכסף הוכיח עד כמה הנושא כואב לתושבים.
לדברי ועד הפעולה, פעולות המחאה יימשכו, וכבר נקבע מועד נוסף להפגנה, ביום שישי הבא, בספורטק. לאירוע יוזמנו גם חברי המועצה ובכירי העירייה.
תגובות
מעיריית רעננה נמסר: "ראש העירייה חיים ברוידא הבטיח לבדוק לעומק את טענות תושבי השכונה, והורה על הקמת צוות מקצועי, למיפוי, לבדיקה ולחישוב גובה הארנונה בשכונה. המסקנות יועברו לעיונו ויוצגו גם בפני הנהלת העיר, ורק אז ייבחנו ויתקבלו החלטות.
"כמו כן, ראש העיר הנחה את אגף ההנדסה לפנות ישירות לכל היזמים ובעלי השטחים בשכונת נווה זמר, שחלקם בהליכי הוצאת היתרים, לפעול לאלתר לסיים את ההליכים, כדי שניתן יהיה לצאת לבנייה בעיקר בחלקים שטרם אוכלסו, וכן לפעול לסיום עבודות התשתית המחויבות בשכונה.
למיותר לציין, כי מדובר בקרקעות פרטיות, וכי כל נושא הפיתוח והתשתיות תלוי בהכנסות מהיטלי השבחה ובנייה.
בשן: "זו ממש הונאה של הרוכשים. גבו מאתנו היטלי פיתוח בגובה 400 עד 550 אלף שקלים, אבל במקום לתת ליזמים לבצע את הפיתוח, העירייה קיבלה זאת על עצמה ופעלה בשלומיאליות"
עוד נמסר מהעירייה: "באשר לפיתוח השכונה, שכונת נווה זמר תוכננה כשכונה ירוקה מהמתקדמות בישראל, וזוכה לביקושים גבוהים. תושבי השכונה נהנים מהיצע רחב, הכולל ריאות ירוקות, גינות ציבוריות, מערכת חינוך מובילה ומוסדות חינוך מתקדמים, ומעשייה ענפה בעיר בתחומי התרבות, הפנאי והספורט.
"בעניין מסוף האוטובוסים, המטרה היתה לספק לתושבים תחבורה ציבורית כיאה לשכונה ירוקה. התושבים טענו כי עתה, כשהשכונה מאוכלסת רק בחלקה, כמות האוטובוסים גדולה מדי לעומת כמות האנשים. העירייה היתה קשובה לבקשותיהם. זה לא היה מאבק, זה היה דו-שיח".
"אני מבין ללבם של התושבים ואפעל לקדם את התהליכים ככל שניתן במסגרת החוק", אמר ברוידא.
מוועד השכונה נמסר: "קיימנו סיור בחודש שעבר עם נציגי העירייה והצבענו על הנושאים שדרך הטיפול בהם אינה עולה בקנה אחד עם ציפיותיהם של דיירי השכונה. העלינו לדיון את קצב ביצוע עבודות הפיתוח, פיקוח על הקבלנים, רמת הגימור, העברה לתחזוקה ורמת הנקיון, טיפול בבעיות סחף, השלמת תשתיות לאספקת מעברים בטוחים לכל הבניינים המאוכלסים, תאורה, תחבורה ציבורית ועוד. אנו עוקבים אחר הטיפול בנדרש".
תגובת גינזבורג לא התקבלה עד סגירת הגיליון.
