"במשך השנים היא ספגה אלימות פיזית ומילולית קשה, שכללה חבטות, ניסיונות חנק, הטחת ראש ברצפה ועוד". כך מספרת עו"ד שני ראובן, שמצייגת תושבת מהאזור אשר עברה מסכת עינויים על ידי בן זוגה. בשל המצב הקשה בבית הוצאו ילדיה של האישה מחזקתה, בהם שתי קטינות, לאומנה. לאחר מאבק עיקש שבו אליה לאחרונה השתיים בהוראת בית המשפט.
איך הכל החל?
"ביולי 2017 פרצה מריבה בין ההורים, במהלכה השליך את עצמו האבא לתוך דלת זכוכית, וכל זאת לעיניי הילדים. הכל היה מוצף בדם והוא נלקח במצב קשה לבית החולים. מאותו הרגע הוצאו הילדים מהבית למשפחת אומנה. עשינו הכל כדי להחזיר לאמא את הילדים, ובפרט את שתי הקטנות ביותר".
לטענת עו"ד ראובן, הילדות הקטנות התקשו במיוחד להסתגל לחיים החדשים שנכפו עליהן מחוץ לחזקת אמן. "בתסקירים שעברו מתוארים קשיים רבים", היא מוסיפה. "אחת מהן לא הפסיקה לבכות בלילות ונצמדה לאחותה. בשלב מאוחר יותר ובשל קשיי התמודדות הודיעה משפחת האומנה כי היא מעוניינת לסיים את תפקידה".
לאור כשלון הקליטה הועברו הקטינות למשפחת קלט ולאחריה לעוד שתיים נוספות, כשבמהלך כל אותה תקופה הן חוו בריחה של שתן וצואה, בכי בלתי פוסק ותלות זו בזו. "כל אותה העת ניסינו להחזיר אותן לביתה של האם", מספרת עו"ד ראובן. "במקביל עברו ההורים מבחן למסוגלות הורית ממנו עלה כי יש להחזיר את הקטינות לבית האם, אולם הרווחה סברו שלא בשלה העת. בהנחייתי, החלה האם לעבור טיפול פסיכולוגי שבועי, קיבלה קורס בהעצמה נשית, התגרשה מהאב, עברה להתגורר בדירה משלה והחלה להתחזק. עברנו ביחד תהליך מדהים".
לפני כחודש, לאחר תהליך בן מספר חודשים, התקיימה ועדת תסקירים אליה הגיעה, בין היתר, גם הפסיכולוגית של האם, שתארה את החוזקות שלה. "לאחר בחינת האפשרויות הוחלט להחזיר את הבנות לבית האם עם הסדרי שהות לאב", אומרת עו"ד ראובן. "במהלך הוועדה נערך ממש 'משפט שלמה' במסגרתו נשאלו ההורים לדעתם. האב התנגד להשבת הבנות לבית האם והעדיף כי יימצא פתרון אחר, בעוד האם סברה כי עדיף להן להיות אצל אביהן מאשר כל משפחה אחרת".
לעמדה זו של האם, כך מתברר, היתה משמעות רבה בקבלת ההחלטה להשבת הבנות. ואכן לאחרונה התקיים דיון נוסף במהלכו הצטרף האב להסכמות וניתן פסק דין שמחזיר את שתי הקטינות לבית האם עם צו השגחה. "אין לי ספק שלתהליך שעברה האם היתה תרומה רבה בהשבת הקטינות לביתה", טוענת עו"ד ראובן.
האם ייתכן שההחלטה תשתנה?
"הבהרתי לאם שאם אי פעם תינתן החלטה שלא להחזיר את הקטינות, אני מערערת ולוקחת את התיק כפרו בונו. במהלך התקופה עודדתי אותה לעבור שינוי משמעותי בחייה בו היא תרפא את סימפטום האישה המוכה ותהפוך מקורבן לאישה עוצמתית שנלחמת על השבת ילדיה. התיק הזה היה אחד המורכבים שטיפלתי בו, ובכנות אומר שהוא סחף אותי רגשית. המקרה הזה הדיר שינה מעיניי. הרגשתי שמעבר לבנות, נעשה עוול לאם שעברה אלימות והתעללות קשה ופתאום מוצאת עצמה נענשת על כך. אני קוראת לכל הנשים שמוצאות עצמן קורבן, לגייס כוחות ולטפל בעצמן. לעתים כשאישה נמצאת במקום כזה, היא מרגישה שזהו גורלה, שהיא נועדה לכך וההתנהגות של בן הזוג כה מאיימת עד שהיא לא מצליחה לראות את האפשרות להתמודד מולו. אין דבר כזה, כולן מסוגלות".
