הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ניצבים זה חודשים ארוכים בפני משימה מורכבת, מתמשכת ויקרה: מציאת משלב (מלווה אישי בכיתה) לילדיהם לשנת הלימודים הקרובה. השוק הפרוץ, השכר הנמוך שמקצה המדינה והעדר ההיצע והפיקוח — כל אלה הופכים את האתגר לבלתי אפשרי כמעט.
"בדרך כלל המשלבות עוזבות אחרי שנה, ואז שוב מתחיל החיפוש המטורף. שלושה חודשים לפחות של חיפוש אינטנסיבי ומתיש. לפרסם מודעות בכל מקום, לקבל קורות חיים, להיפגש. בעיקרון, העבודה היא דרך העירייה, אבל פחות מאחוז אחד מוכנות לעבוד בלי השלמת שכר מההורים", מספרת אם מותשת לתלמיד בית ספר יסודי בהוד השרון, שמתמודד עם בעיות חברתיות, וזכאי למשלבת פרטנית.
שיקול כלכלי
על פי נתונים שעולים ממרכז המחקר של הכנסת לוועדת החינוך, בשנת 2015, 3.5 אחוזים מסך כל התלמידים במערכת החינוך היו תלמידים עם צרכים מיוחדים. קרוב ל-60 אחוזים מהם שולבו במערכת החינוך הרגילה. ההצלחה הגדולה של שילוב הילדים עם הצרכים המיוחדים במערכת החינוך הרגילה הוכחה פעמים רבות. כדי להבטיח שהשילוב יצליח, יש חשיבות מכרעת להצמדת הילד לאדם שילווה אותו.
נוסף על ילדים על הספקטרום האוטיסטי, ילדים רבים אחרים זכאים, על פי משרד החינוך, מגיל שלוש ומעלה, למשלב/ת במערכת החינוך, מסיבות אחרות. ברשימת הזכאים נמצאים ילדים שסובלים מנכות פיזית קשה, או מהליקויים: עיוורון או לקות ראייה, שיתוק מוחין, מוגבלות שכלית ברמה בינונית, הפרעה נפשית או מחלה נדירה המצריכה השגחה מתמדת. בתפקידו, נושא המשלב באחריות רבה לאופן שבו ייטמע הילד במערכת החינוך. רגישות, סבלנות ואחריות הן רק מקצת התכונות הנדרשות לתפקיד.
"בחרתי לצרף את בתי משי לחינוך הרגיל, כדי לחשוף אותה לחברה ה'נורמלית'", מספרת מיטל מלחן מרעננה. "סביבה כזאת מושכת אותה למעלה, להתנהגות של ילדים עם תפקוד גבוה יותר. המשלבת שלנו בשנה שעברה הייתה סטודנטית לריפוי בעיסוק. החלפתי אותה פעם אחת בעבודתה, וראיתי כמה קשה העבודה הזאת".
משי, שכיום עולה לכיתה ב' בבית הספר ברטוב ברעננה, סובלת מלקות התפתחותית קלה, ומאובחנת על הרצף האוטיסטי. היא מגיעה לבית הספר פעם בשבוע, היום היחיד שבו יש לה מלווה. "כשהיא הגיעה בפעם הראשונה, כל הילדים חיכו לה בחוץ כדי לקבל אותה". ביתר ימי השבוע, מגיעה משי לבית איזי שפירא. ההחלטה לשלב אותה רק יום בשבוע נובעת, בחלקה, משיקול כלכלי. "יש הרבה ילדים שמשולבים ככה. אם ההורים יאריכו את שעות המשלבת עד 17:00-16:00, כמו בצהרון נניח, הם יצטרכו לשלם הרבה מאוד כסף. השעות שהעירייה מקציבה לילד בעבור שילוב אינן מספיקות לו כלל, ואחד השיקולים של ההורים אם לשלב את ילדם הוא, במקרים רבים, הכסף".
"תחושת ניצול"
להעסקת המשלבים אחראיות הרשויות המקומיות, וברוב המקרים הן אלה האמונות על גיוס כוח האדם המתאים לתפקיד. העדר הפיקוח וכוח האדם, מותיר את ההורים חסרי אונים: "העירייה לא עוזרת לנו למצוא סייעות. בעבר ניסיתי לבקש, ולא היה להם", מספרת אם לילד מהוד השרון.
מלחן מספרת שניסתה לפנות לעיריית רעננה, ונאמר לה שאין סיוע כזה. סיפור דומה נשמע מעוד אם בעיר, לילד בגיל בית הספר היסודי: "השנה קיבלנו משלב דרך העירייה, והוא לא דובר עברית. בריאיון הוא אמר שנראה שהבן שלנו צריך הרבה סיוע, ושהעברית שלו לא מספיקה. זאת הפנייה היחידה שקיבלנו מהעירייה". מקרים אלה הם מעטים מתוך רבים, המכריחים הורים לקבל את האחריות למציאת משלבת לידיהם.
"ראיינו יותר מ-50 אנשים עד שהגענו למשלבת המתאימה", מספרת לימור רוטשילד, אם לגדי, ילד שעולה לכיתה ה' בחינוך הדתי ברעננה. "וזה לא כי חיפשנו בפינצטה. נשים לא הסכימו ללבוש חצאית בבית הספר, כפי שהוא דורש, והגיעה אלינו אישה בת 80, בשעה שהמשרה דורשת סיוע פיזי".
רגע לפני שהתייאשו, הגיעה אליהם לדבריה "מלאך משמיים" — צעירה בת 25, שהייתה נכונה לשלב את ילדיהם. לאחר שלוש שנים בתפקיד החליטה המשלבת שברצונה להתקדם, ולימור ומשפחתה ניצבו עוד פעם בפני המשימה המפרכת. "כמעט לא קיבלנו פניות. שאלנו במכולת, חברים, לכולם סיפרתי שאנחנו מחפשים".
בסופו של דבר, וכשהיא אובדת עצות, שמעה על אישה שתמורת סכום של 1,700 מבטיחה סיוע במציאת המשלבת. בעזרתה, העסיקו צעירה בת 24, אך תוך ימים ספורים החששות החלו לצוץ: "התקשרו אלינו מבית הספר שוב ושוב, ואמרו שהיא אדישה ויושבת בלי לעשות כלום. לא הייתה ברירה, ונפרדנו ממנה. אלפי שקלים ירדו לטמיון. זאת הייתה תחושה קשה של ניצול, ושוב להתחיל מחדש את החיפוש, זה פשוט סיוט".
גם כאן נִראֶה, כי הבעיה, בראש ובראשונה, היא השכר והעדר הפיקוח. משרד החינוך מקצה מדי שנה מכסת שעות סיוע לרשות המקומית. הסייעת זוכה למעמד עובדת רשות, ושכרה משולם על פי ההסכמים הקיבוציים. על פי הוראת משרד החינוך, חל איסור להעסיק סייעות על חשבון ההורים. בפועל, התמונה שונה לחלוטין. ההורים מספרים על דרישות שכר שאינן יורדות מ-50 שקלים לשעה ואף 150 שקל לשעה. "זה לא חייב להיות בנות עם ניסיון. גם בנות בלי ניסיון מבקשות כאלה סכומים, וההורים משלמים, כי פשוט אין ברירה", אומרת אם מהוד השרון, ומוסיפה: "גם שתי בנות שהגיעו אליי דרך העירייה בעבר, ביקשו השלמה של כסף". בשעה שהעירייה מממנת לא יותר מ-30 שקלים לשעה, נדרשים ההורים להכניס ידם לכיסם הפרטי.
"זאת הוצאה לא נורמלית. הגענו מדי חודש להוצאה של 4,000 שקלים על סייעת, כמעט יותר מתלוש המשכורת שלי", מספרת אם לילד שילוב ברעננה. "זה אבסורד. העירייה אומרת שאסור לעשות את זה, ואני מבינה את זה, כי יש הורים שלא יכולים להרשות לעצמם. אבל אם משלבים פונים אלינו, הם תמיד דורשים תוספת. וכשאנחנו חוזרים לעירייה, הם שולחים אותנו לנסות למצוא שוב. זה סיוט. סיוט למצוא כל פעם מחדש משלבת".
בעיית השכר ניכרת גם בהקצבת השעות. משרד החינוך אינו מאפשר להורים להשלים שעות סיוע מעבר למכסה שאושרה, מה שבמקרים רבים פוגע בילד.
סיוון, אם לילד מכפר סבא שעולה לכיתה א', מספרת: "קשה למצוא משלבות טובות, וגם כשאת מוצאת, קשה לשכנע אותן, כי הן באמת לא רוצות לעבוד בזה. גם כשמצאתי משלבת, מתוך העירייה, היא לא מעוניינת לקחת משרת שילוב בגלל התנאים העגומים".
העירייה מסייעת?
"לפעמים העירייה מביאה למשרות האלה אנשים עם צרכים מיוחדים. בשנה שעברה מישהי שהגיעה כמחליפה בעבור הבן שלי, הייתה בעצמה עם צרכים מיוחדים. היא מנסה לסייע, אבל קשה לה, וגם הבנות האלה לא הכי מתאימות לתפקיד".
תגובות
מדוברות הסתדרות המעו"ף נמסר: "שכרן של הסייעות, לרבות המשלבות הפרטניות, הוא חודשי ולא שעתי, והן משתכרות 12 חודשים. השכר מורכב משכר מינימום ומתוספות אחרות, כפי שנקבעו בהסכמים קיבוציים. בנוסף, ניתנת לסייעות הזכות ללמוד לקבלת גמול השתלמות. כן הן זכאיות לחברות בעמותות מקצועיות כמו 'שחר און', ולמועדון 'שלך', המעניקים הנחות מפליגות בלימודים ובהשתלמויות בחו"ל, והנחות בבתי עסק ובתיאטראות בארץ. אין סיבה לבקש שכר נוסף מההורים. הדבר אסור, וההסתדרות ודאי אינה נותנת לכך יד. הסייעות המשלבות מועסקות בחלקיות משרה, ולכן שכרן אינו גבוה. שיעור המשרה תלוי בכל ילד וילד, בהתאם לצרכיו, ונקבע בוועדות השמה של משרד החינוך. למיטב ידיעתנו משרד החינוך אינו מעסיק סייעות, אלא מורות וגננות בעלות תארים בחינוך בלבד".
מעיריית רעננה נמסר: "העירייה מעסיקה יותר מ-400 סייעים וסייעות צמודים בבתי הספר. תנאיהם נקבעים על ידי משרד הפנים על פי הסכמים קיבוצים. אנו רואים בחומרה כל מקרה שבו מוצע לסייע תשלום נוסף מצד ההורים, ופועלים למיגור התופעה. ברוב המקרים התאמת הסייעת לתלמיד נעשית באופן חלק ובשיתוף פעולה. במקרים ספורים, שבהם מתעורר קושי, הנושא מטופל עד למציאת פתרון. נשמח לסייע לכל אחת ואחד".
מעיריית כפר סבא נמסר: "העירייה אישרה השנה שעות סיוע רבות נוסף על אלה שאושרו על ידי משרד החינוך, מתוך ראיית הצרכים הייחודיים של התלמידים. כמו כן, העירייה מקיימת השתלמויות לסייעות בשיתוף אגף החינוך, מתי"א והשירות הפסיכולוגי. הקצאת משלבות פרטניות היא באחריות משרד החינוך, ומתבצעת על פי קריטריונים".
ממשרד החינוך ומעיריית הוד השרון לא התקבלו תגובות
