על רקע מותו של סלומון טקה, וקולות המחאה העזים שעלו לאחר מכן מצד בני הקהילה האתיופית, נולדה יוזמה חדשה ברעננה — מפגשי הידברות בין בני הקהילה האתיופית ליתר הציבור. המפגש הראשון הבשיל לאחר שיחה בין הרבה, חן בן-אור צפוני, רבת "בית שמואלי", ובין חברתה ירוסלם שיגוט איילה, תושבת חדשה בעיר, בת הקהילה האתיופית, פעילה חברתית. "היה מרגש מאוד לראות עשרות אנשים, שבמקום ללכת לסרט הגיעו לעסוק בבעיה אמיתית בחברה הישראלית", אומר אהרון סבג, תושב העיר, שנכח במפגש.
כשמדברים על העדה האתיופית ברעננה, קשה שלא לתהות איך דווקא ברעננה גרים מעט מאוד מבני העדה.
בתחילת הערב ניסה סבג להסביר את הסוגיה: "בעבר היו ברעננה 150 משפחות אתיופיות. בתחילת שנות ה-2000 התחיל תהליך שקט של הדרה שלהן. עם הילדים שלי למדו ילדים יוצאי אתיופיה, ויום אחד הם פשוט נעלמו. היום ברעננה יש רק 17 משפחות. היה תהליך במחלקת הרווחה ברעננה, שעודד אותם לצאת מהעיר. חברת המועצה רונית וינטראוב הייתה היחידה שמחתה נגד המהלך, אבל לא עזר לה.
"ראש העירייה דאז, זאב בילסקי, וסגנו עוזי כהן המנוח אחראים לכך שהמשפחות האלה כבר לא בעיר. ברווחה אמרו להם: 'רעננה יקרה לכם'. היום הם נמצאים בפתח תקוה, בנתניה, אפילו בהרצליה", טען סבג.
העובדה, כי שיעור בני הקהילה האתיופית בעיר אינו גדול, מגדילה, לטענת סבג, את הפער שבין האזרחים הוותיקים לבין בני הקהילה האתיופית.
"ראיתי, קראתי, שמעתי כל כך הרבה עמדות שעיקרן שיפוטיות, כלפי אוכלוסייה שלמה שנכנסה תחת מקשה אחת ובהכללה מוחלטת. כאבתי ועודני כואבת כשאני נתקלת בשנאה תהומית שאת מהותה אינני יודעת להסביר", כתבה איילה בעמוד הפייסבוק שלה השבוע. "ואולי אם ניפגש, נכיר, נדבר, נבין שאנו חולקים את אותו הכאב, ובעיקר את אותה האהבה לחברה הזאת שאנו חלק ממנה, יהיה באמת טוב יותר?"
בן-אור צפוני מספרת השבוע, כי "למפגש הראשון הגיעו 70 אנשים. זה היה פחות משבוע אחרי הירי, ואנשים היו נסערים מאוד. ראש העירייה חיים ברוידא הגיע, והייתה תחושה שיש המון מה להגיד. היה הרבה תסכול וכאב. מצד אחד של הישראלים בני העדה האתיופית, שאמרו שאנחנו לא רואים ולא שומעים אותם, ומנגד של ישראלים ותיקים, שאמרו שצריך לחכות לסיום החקירה.
"הייתה שיחה אמיתית מאוד, לא היו פתרונות, אלא הבנה שיש כאן משהו שצריך לגעת בו בידיים חשופות ולדבר. האתיופים חשים שהם חלק מהחברה הזאת, ושלא עושים להם טובה". אחד הצעירים שנכח במפגש, מ"פ בחטיבת גבעתי, סיפר, כי ברגע שהוא פושט את המדים, הוא נהיה כמו כל עובד זר במדינה.
בינתיים הוחלט להמשיך את המפגשים. המפגש השני התקיים ביום רביעי השבוע, ומתוכננים מפגשים נוספים ברחבי הארץ. כמו כן, ב-8 באוגוסט התקיים מפגש בהרצליה, וב-11 באוגוסט בכפר סבא.
תגובת העירייה: "אין יסוד לטענה. בעיר קהילות עולים רבות מכל רחבי תבל, וכולן, כולל הקהילה האתיופית, מתקבלות בזרועות פתוחות על ידי העירייה והתושבים".